"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עושים סוף לפייק ניוז: יותר דתיות מתגייסות לצה"ל?

בעבר נטען כי ישנו זינוק במספר המתגייסות הדתיות • מחקר חדש חושף זינוק במרכז ועלייה מתונה בפריפריה • ומה בנוגע לחרד"ליות? הפרטים בפנים

, עודכן
מתגייסות לצה"ל (למצולמים אין קשר לידיעה) // צילום: גדעון מרקוביץ // מתגייסות לצה"ל (למצולמים אין קשר לידיעה)

בשנים האחרונות, על אף חילוקי הדעות בציונות הדתית, חלה עליה דרמטית בשיעור המתגייסות הדתיות לצה"ל, אלא שבעבר חשף החוקר אריאל פינקלשטיין, דוקטורנט במדעי המדינה וחוקר תנועת "נאמני תורה ועבודה" כי המספרים נופחו ואינם מדוייקים כלל וכלל. כעת, הוא מפרסם מחקר חדש שבחן ופילח את מאפייני החיילות הדתיות והרקע האישי שלהן. מנתוני המחקר נראה שהמהפכה לא נגעה בכולן ופסחה על אלה שהגיעו מהפריפריה או על מי שרמתן החברתית והכלכלית נחשבת נמוכה.

במחקר שנערך עבור תנועת "נאמני תורה ועבודה" כתב פינקלשטיין כי בשנת 2000 עמד שיעור הגיוס בקרב בוגרות החינוך הממלכתי-דתי על 24.8%. משנה זו חלה ירידה מתמשכת שהתעצמה והגיעה לשיאה בשנים שלאחר תכנית ההתנתקות מגוש קטיף שאירעה בשנת 2005 עד שבשנים 2007-2008 התגייסו רק 18.5% מהזרם הדתי לאומי.

משנת 2009 מספר המתגייסות הדתיות שב לעלות והגיע לשיא בשנתון הגיוס של 2016 לאחר שעמד על 27.7%. פינקלשטיין מציין כי בזרם הממלכתי דתי כלולות גם מוסדות חב"ד, כך שבניכוי הציבור הזה שלרוב אינו מתגייס לצה"ל, שיעור המתגייסות הדתיות אף נושק ל-30%. אך מבחינת מאפייני המתגייסות עולה כי רובו המוחלט של השינוי התרחש בקרב תלמידות ממרכז הארץ ומאזור חיפה או כפי שפינקלשטיין מציין את כינויה בספרות המחקר "הרוב הבורגני הדומם".

בקרב אותו "רוב בורגני דומם" של הציונות הדתית, המתגורר בעיקר באזור המרכז, אזור ירושלים וחיפה, בשנים 2011-2016 עלה שיעור המתגייסות ב-67.8%, זאת לעומת עליה בשיעור של 11.8% בלבד בשאר אזורי הארץ. בחיפה, מספר המתגייסות כמעט והכפיל את עצמו בשנים אלה וזינק ב- 93.3%. בתל אביב עלה המספר ב- 69.1%, באזור ירושלים כמות המתגייסות עלתה ב-53.1% ואילו במחוז מרכז טיפס שיעור המתגייסות הדתיות ב-49.3%. לעומת זאת, באזורים המזוהים עם הפריפריה עלו שיעורי המתגייסות בצורה מתונה הרבה יותר, 31.1% בדרום, 9% בצפון, ו-8.9% במחוז ההתיישבותי, בו ממוקמים מוסדות פנימייתיים רבים.

פן נוסף שבו קיימים הבדלים גדולים בשיעורי הגיוס בקרב בוגרות מוסדות הציונות הדתית, הוא הרקע הסוציו אקונומי. פיקלשטיין כותב במחקרו כי "הממצאים מלמדים כי השינוי בשיעור המתגייסות ממוקד בעיקר בקרב בנות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה. מנגד, בבתי הספר בפריפריה החברתית והגאוגרפית לא נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המתגייסות".

את קביעתו הוא מבסס על מפתח החמישון של משרד החינוך, כלומר חלוקה לחמש קבוצות כשחמישון 1 מאגד בתי ספר שבהם התלמידים באים מרקע החברתי-כלכלי הגבוה ביותר וכך הלאה. שיעור השינוי במספר התגייסות הדתיות בחמישון 1 עמד בשנים 2011-2016 על 54.6%. בחמישון 2 חלה עליה בשיעור של 43.9%, בחמישון 3 העלייה עמדה על 21.2%, בחמישון 4 על 21.4% ובחמישון האחרון עלה מספר המתגייסות בוגרות החינוך הממלכתי דתי על 28.3% בלבד.

מסקנתו של פינקלשטיין מנתונים אלו היא כי "בשלוש קבוצות משמעותיות בחברה הדתית-לאומית שיעור המתגייסות לא עלה באופן משמעותי לאורך השנים: הקבוצה הפריפריאלית, הקבוצה החרד"לית – ששיעור המתגייסות עלה בה במקצת אך הוא נשאר נמוך מאוד, והקבוצה הדתית-ליברלית – ששיעור המתגייסות בה הוא אמנם גבוה מאוד, אך הוא היה כזה כבר בשנתון 2011".

בנוגע ליציאה לקצונה, בניגוד למגמת הגברים, דומה ששיעור היוצאות לקצונה מקרב החיילות הדתיות לאומיות אמנם נמצא בעליה אך עדיין נמוך מנתוני כלל החיילות וגם העלייה בשנים האחרונות מתונה יותר. בשנת 2014 עמד שיעור היוצאות לקצונה בקרב כלל החיילות על 9%. בשנת 2018 יצאו 10.2% מחיילות צה"ל לקצונה, עליה של 13%. מבין החיילות הדתיות, בשנת 2014 יצאו לקצונה 7.6%, לעומת 8.5% בשנת 2018, מה שמשקף עליה בשיעור של כ-11%.

אף על פי שהמיקום הגיאוגרפי והרקע החברתי והכלכלי משפיעים על שיעור המתגייסות הדתיות, מנכ"ל תנועת "נאמני תורה ועבודה", שמואל שטח, אומר כי "הנתונים מאששים שוב את התופעה שכמעט ואין מוסד דתי או ישוב, שאין בו מתגייסות". לדבריו, "במקום להיאבק בכך, עלינו למנף את המגמה המבורכת, שמטרתה לגרום לבנות למצות את יכולותיהן וכישוריהן ולתרום למדינת ישראל, ולהוסיף מידע, לייעץ, להכין וללוות אותן. הפתרון לאתגרים הכרוכים בשירות לאומי וצבאי אינו טמון בחיזוקן וטיפוחן של חממות מובדלות, אלא דווקא בבנייה של מערכת חינוכית איתנה המאפשרת לחנך למורכבות וליכולת התמודדות עם העולם".

בארגון אלומה המלווה בנות דתיות לקראת ובמהלך שירותן הצבאי הגיבו לתוצאות המחקר "המחקר החדש מראה עלייה עקבית בצעירות דתיות שמבקשות לשרת את עם ישראל באמצעות שירות צבאי משמעותי. במפגש של צוות אלומה בשטח, ניכר כי עדין יש צורך רב בהדרכת הצעירות במסלול ההכנה לצהל, באפשרויות השונות של השירות וכן בהכנה מנטלית. אנחנו מזהות כי הצעירות היום מבקשות לשרת שירות משמעותי ולהביא את הכשרונות והיכולות שלהן לידי מיצוי"/

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר