בחלומות הכי רעים של סלובודן דראפיץ' ושי ברדה הם לא האמינו שאת הקדנציה השנייה שלהם הם יפתחו עם ניצחון בודד בחמישה משחקים שלהם על הקווים. המזל של השניים הוא שהקהל הירושלמי לא במגרשים, אחרת הם כבר היו מרגישים את מד הלחץ.
בניגוד למשחקים האחרונים של בית"ר ירושלים, שהיא הציגה כדורגל טוב לפרקים, המשחק נגד מכבי פתח תקווה היה משחק רע של הצהובים שחורים, ששיחקו עם הראש בקיר, בלי תכנון, בלי יצירתיות, לא יצרו מצבי הבקעה, יש להם בעיות בהגנה ובהתקפה, בקיצור, כאב ראש אחד גדול.
שער השוויון המהיר של אלירן עטר אחרי הגול הנהדר של ליאל עבדה, רק הכניס את המלאבסים יותר למשחק. מוחמד הינדי כבש את השני, עבדה היה יכול לרדת למחצית עם צמד, אבל בסופו של דבר שני השערים הללו הספיקו לגיא לוזון (הורחק באדום), ששוב ניצח את האקסית שלו והראה לירושלמים שכסף ושמות לא משחקים.
פ"ת עשתה את שלה וככל שהיא תצבור נקודות היא תוכל לפזול לכיוון הצמרת, אבל למען האמת זה לא היה משחק כ"כ טוב שלה, אבל פשוט בית"ר הייתה הרבה יותר חלשה.
