על המשבצת הקבועה של "סברי מרנן" נחתה בשישי "הנחלה" - וקשה שלא להשוות בין שתי התקוות הגדולות של קשת. "סברי" כבר הצליחה להוכיח שהיא הבחירה הראשונה של הצופים, ואילו ל"נחלה" תהיה עבודה קשה יותר. למרות זאת, כשהאלטרנטיבה ברשת היא "שי בשידור", משיגה "הנחלה" 13% לפרק הראשון וכמעט 11% לשני - לעומת 4.8% ל"שי בשידור".
בעוד "סברי" היא קומדיה המבוססת על סטריאוטיפים עדתיים שאיתם תמיד יהיו מי שיזדהו, אפילו ב-2020, ועל משפחות של טיפוסים עירוניים, "הנחלה" מספרת על משפחה במושב "מעלה השלושה" שילדיה חוזרים לבית האב, שנקלע לחובות, לסייע במטע האבוקדו. גם פריפריה וגם מושבניקים - אפילו קצה קוצו של מז'לוף לא נראה באופק. שלמה בראבא הוא אריק, אב המשפחה, בתו שירי (נלי תגר) ובעלה ארז (ארז שלם) חזרו מתל אביב למושב, הבת דפנה (שני כהן) היא אם חד-הורית נטולת קריירה שמגדלת את בנה נחת, והבן גבע (משה אשכנזי) נשאר במושב ועובד במטעים המשפחתיים.
ב"הנחלה" אין פאנצ'ים כמו ב"סברי", או לפחות הם לא בולטים מעל פני השטח. מצד שני גם אין צחוקים מוקלטים, ולך תסביר לצופים עכשיו מתי עבר פה פאנץ'. אבל אל תדאגו ל"הנחלה", הסטריאוטיפים לא חמקו מהם: אם ארז עושה חומוס טוב הוא לא מצליח למכור אותו כי חומוס, כידוע, הולך עם ערבי שצועק ברקע ועושה בלאגנים. רק ככה יבואו לקוחות. שירי וארז, שהגיעו מהעיר הגדולה, הם כמובן חכמים יותר מהאחים שלהם או מהפרימיטיביים מהמושב עם הדעות המיושנות.
הכותבים של "הנחלה" הם ארז שלם, נטלי מרכוס ואסף בייזר. השניים האחרונים הם מהיוצרים של "היהודים באים" ונדמה שהם היו צריכים לשים את הכישרון שלהם בצד כדי לא להתחכם מדי ב"הנחלה", שחס וחלילה לא ייצא להם גבוה מדי. הבעיה היא שזה הצליח להם, ו"הנחלה" נראית כמו קומדיה אנמית ומסורסת עם פאנצ'ים שלא יצחיקו אף אחד ועלילה משעממת.
קשת כנראה בונה על היעדר אלטרנטיבה, ולכן היא יכולה להמשיך להאכיל את הצופים אבוקדו בוסרי שלא יבשיל לעולם, עד שהסירים עם השלייקעלך והשלופס יהיו מוכנים.
"הנחלה", קשת ,12שישי 21:30