להבת הגעגוע

שש שנים לאחר שאסון האוטובוס בכרמל גבה את חייה של אשתו, צוערת שב"ס טופז אבן־חן קליין, נקלע בעלה, עמית, אז עוזר קצין אג"מ ביחידת המסוקים המשטרתית, לאירוע מכונן בחייו.

הוא הגיע עם עמיתיו ליישוב נטף, ושם נלכדו בשריפה שפרצה כתוצאה מזריקת בקבוק תבערה. האירוע היה כפסע מאסון נוסף, אולם הסתיים ללא אבידות בנפש לאחר שטייסת הכיבוי אלעד הוזנקה למקום וכיבתה את הלהבות.

האירוע המטלטל השפיע על עמית בצורה מפתיעה. הוא הצטרף למערך הכבאות וההצלה בישראל וכיום הוא משמש קצין סיוע אווירי בדרגת רב רשף, באותה טייסת שהצילה את חייו ומופעלת בשיתוף המשטרה והכבאות.

במסגרת תפקידו אחראי עמית על התיאום בין מטוסי הכיבוי לבין המפקדים ולוחמי האש בשטח. "לא מעט אנשים שואלים אותי אם אני מזוכיסט", הוא אומר.

"באותה הצתה בנטף הבנתי שאני מסוגל להתמודד עם האש. אין דרך טובה יותר להנציח את טופז ולהתמודד עם השכול. מבחינתי זו סגירת מעגל".

השריפה הקשה ביותר בתולדות המדינה נמשכה מ־2 ועד 6 בדצמבר. 44 איש נספו באש המאכלת, מתוכם 37 צוערי שב"ס, נהג האוטובוס, שלושה קציני משטרה ושלושה כבאים.

עמית (38), המנהל כיום זוגיות עם יונית, הכיר את טופז מהימים שבהם שניהם הסתובבו עם חיתולים. הוריהם, ניצב בדימוס חיים קליין וניצב בדימוס זאב אבן־חן הם חברים כמעט 40 שנה. בני הזוג התאהבו כשהיו בני 22 והתחתנו כשנה וחצי לפני האסון.

מדוע בחרת להתעסק מדי יום עם הצתות ודליקות, לאחר שאשתך נספתה בשריפה?

"אולי זה בגלל שאותה לא הצלחתי להציל, ואולי בגלל הניסיון להתפייס עם האש. זה משהו שהייתי חייב לעצמי, כמו שלב אחרון בהתמודדות עם האבל. הרי ללהבות לא היתה כוונה להרוג את טופז. האשמים בעיניי הם שרי הממשלה והמפקדים בשטח".

כקצין שנמצא לא מעט בסביבה של להבות, אתה מסוגל לתאר לעצמך מה עבר על טופז ברגעיה האחרונים?

"היא סמכה תמיד עלי ועל אבא שלה, ושנינו לא היינו שם בשבילה ברגע הכי קשה בחייה. להערכתי היא ידעה שלא תשרוד את התופת הזה. אני מאמין שהיא ראתה אנשים נשרפים לידה והיה לה קשה לנשום בגלל העשן. אולי היא קראה להורים שלה, אולי לי. זה המוות הנוראי ביותר שיכול להיות ואני מקווה שהיא לא סבלה הרבה".

איך מצליחים לנהל זוגיות חדשה, לצד הגעגועים לטופז?

"רונה רמון הסבירה בעבר את הנושא במדויק. אנחנו, בני הזוג השכולים, לא מחליפים אהבה באחרת. הלב הוא שריר שמסוגל להתרחב ועושה מקום לאהבה נוספת. אף אחד לא בא על חשבון השני והחיים הם לא חד ממדיים. שקיפות היא הבסיס להצלחת הקשר. בחרתי ביונית למרות הטרגדיה והיא לא נותנת לי לרחם על עצמי".

אתה שומר על קשר עם ההורים של טופז?

"כן. רק לפני חודש הצעתי לעשות עבורם קניות, כי לא רציתי שיסתובבו יותר מדי בחוץ בגלל הקורונה. ביום הזיכרון קבענו להיפגש ברחוב ועמדנו יחד בצפירה. הם קיבלו את יונית בזרועות פתוחות, באו אלינו לארוחת ערב וגם אנחנו התארחנו אצלם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו