"גשם בעיניים": פרספקטיבה נדירה על דבורה עומר

הסרט "גשם בעיניים" על הסופרת המוכרת מנסה להסביר לנו מי הייתה עומר, וכולל נקודת מבט משפחתית אך גם ביקורת

צילום: גרי אברמוביץ' // מי היא הייתה? דבורה עומר

כל מי שגדל בשנות ה-60 ואילך אחז בידו מתישהו ספר של דבורה עומר. היא היתה סופרת הילדים המוכרת ביותר ועם הזמן גם המוערכת ביותר. ספריה נלמדו במערכת החינוך ("הבכור לבית אב"י", "שרה גיבורת נילי" ועוד), והיא היתה חלק חשוב בעיצוב ילדותם ודמותם של רבים מילדי ישראל.

אך מי היתה דבורה עומר הילדה, האישה, האמא? הסרט "גשם בעיניים - דבורה עומר" שיצר בנה רון, מנסה לענות על שאלות אלה באמצעות קטעי ארכיון, הקלטות של דבורה, עדויות של בני המשפחה וקטעים מהאוטוביוגרפיה שלה שלא הספיקה לסיים, המביאים פן חדש לסיפור.

דבורה עומר לא זכתה למשפחה יציבה עוד משחר ילדותה. אביה היה בשליחות הבריגדה ואותו ראתה פעמיים בשנה, ואמה היתה כל חייה. היא היתה ילדה מתבודדת, מתרחקת מהחברה ונותנת למחשבותיה לנדוד. את מחשבותיה כתבה בכישרון רב כבר בגיל צעיר.

"היא נשארה ילדה בת 11", סיפרה עליה אחת המרואיינות בסרט, כשהתייחסה לטרגדיה ששינתה את חייה: אמה נמצאה ירויה בראשה ובמשך שנים היא חשבה שמדובר בהתאבדות. אביה טיפל בה וגידל אותה, אך צל מות אמה ליווה אותה עד סוף ימיה. לימים כשהיתה כבר סופרת מוכרת, היא ביקשה מחוקר משטרה שיבדוק את סיפור מותה של האם, אז התברר שהיא נהרגה מפליטת כדור של המטפלת שלה. תיאור הגילוי עורר בה מחשבות כיצד היו נראים חייה אילו ידעה את האמת כשאמה מתה. בספר "פגיעה ישירה" היא מתארת תיאור כל כך אנושי ואינטימי, שעד היום הוא נשמע נועז: "נפערה בה איזו תחושת ריקנות נוראה, כאילו אינה מוכנה להודות בפני עצמה, כי חסרה לה עתה תחושת מועקת הסבל הזה, שהוא כמו איבר מכאיב שהתרגלת אליו".

"ילדה עם גשם בעיניים". דבורה עומר // צילום" מתוך הסרט
"ילדה עם גשם בעיניים". דבורה עומר // צילום" מתוך הסרט

"גשם בעיניים", שזכה בשישי האחרון בפרס אופיר לסרט התיעודי עד 60 דקות הטוב ביותר, היה נראה אחרת לגמרי אם היוצר שלו לא היה בן משפחה. העובדה שרון היה חלק בחייה של דבורה נתנה לנו פרספקטיבות שלא היינו מקבלים ממישהו זר. ולמרות נקודת המבט המשפחתית, יש בסרט גם ביקורת גלויה של ילדיה של דבורה על האימהות שלה. גם הדיסוננס בין האימהות החסרה שלה לעובדה שכתבה כל כך טוב לילדים והיתה לה גישה מיוחדת אליהם, מובאת בסרט.

"דבורה היתה ילדה עם גשם בעיניים, נערה עם גשם בעיניים ואמא עם גשם בעיניים". היגון ואולי הדיכאון היו חלק בלתי נפרד מהאישיות שלה, והכתיבה היתה התרופה לנפשה.

הסרט נפתח ונסגר בסצנות מינימליסטיות אך חזקות להפליא שממחישות את תחילתו וסופו של מסע חייה - בשתיהן יש אקסטרים קלוז-אפ עליה כשהיא מביטה היישר למצלמה.

"גשם בעיניים" הוא מחווה מעניינת ומרגשת ליוצרת חשובה שהיתה קולם של ילדים ובני נוער רבים. בחייה סירבה עומר להכיר בתרומה האדירה שלה, למרות שהיתה כלת פרס ישראל וזכתה לכל התשבחות האפשריות. למרבה המזל, ספריה ימשיכו לספר את סיפורה עוד שנים רבות.

"גשם בעיניים" - דבורה עומר, ‭ HOT8 ,HOT VOD‬

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר