אסד צריך להבין - יש מחיר לריבונות שמאפשרת פעילות איראנית בשטחה

התקיפה שצה"ל ביצע הלילה(רביעי) בתגובה לזירת המטענים שנחשפה אתמול בדרום רמת הגולן הייתה מתבקשת, לא רק בעוצמתה, אלא גם בכתובת שלה – הפעם המכותב היה לא אחר מאשר הנשיא הסורי בשאר אסד. המסר הוא חד וברור: לריבונות יש משמעות.

בהבדל ניכר מהמערכה בדרום הארץ, לישראל יש בצפון מנוף הרבה יותר חזק. חיזבאללה והמיליציות השיעיות המשוטטות בסוריה בשםאיראן, מרשים לעצמם להוציא פיגועים מתוך שטח ריבוני של מדינות. ולכן, פרובוקציה של חיזבאללה היא באחריות לבנון, ובהתאמה, כל פעולה היוצאת מסוריה היא באחריותו של אסד.

רוצים סמארטפון חדש במתנה? הקליקו לכתבה הסודית של דינמיקה (מהנייד בלבד)

יש מחיר לכך שמדינה ריבונית מאפשרת למיליציות לפעול מתוכה, ואין זה משנה אם מדובר באיראן או בכל גורם אחר. צה"ל תקף אמש בדיוק רב, ואף פגע בצבא סוריה ישירות. יתרה מכך, הצבא הישראלי מהדהד את המסר הזה באופן גלוי ומוצהר, לאמור – "בל נתבלבל, סוריה על הכוונת".

ההחלטה לתקוף כוחות סוריים היא נכונה. זוהי אסטרטגיה מחושבת של מקבלי ההחלטות, תחת ההבנה שאסד, המנסה להשתקם אחרי מלחמת אזרחים עקובה מדם, חייב להבין שאם הוא מעוניין ביציבות, הוא לא יכול לאפשר לאיראנים לקיים בשטחו את חרחורי המלחמה שלהם. במידה ולא יפעל – הוא ישלם את המחיר. ועתה, הכדור עובר אליו – האם הוא מעוניין בדרדור המצב ולקיחת סיכונים, או שמא הוא יפנה לאיראנים וינסה לרסן?

אולם לא רק אסד הוא הכתובת כאן, אלא גם הפטרון שלו – נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. ניתן להניח שאם עוד לא התקיימה שיחת טלפון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין המנהיג הרוסי, היא תתקיים בשעות הקרובות. גם לפוטין יש אינטרס מובהק ליציבות בסוריה, נוכח המאמצים הישירים והמאסיביים שהוא השקיע בסיום המלחמה במדינה. אין זו הפעם הראשונה שפוטין נדרש לעשות סדר בהקשר הברית בין איראן ובין סוריה, המאפשרת לאייתולות לקיים פעולות צבאיות משטח הגולן.

ועם זאת, בל נשכח את המשתנה המרכזי – המצב בארצות הברית. אמש, ייתכן ובשלב זה, לפוטין נכון לנצל את חולשת הממשל האמריקני שמצוי בכאוס פוליטי, ו"על הדרך" לחמש את סוריה בסוללות טילי קרקע-אוויר. אחרי הכל, הכסף הוא זה שמדבר.

שוב אנו יכולים לזהות את הפוליטיקה המעצמתית מעורבת בפוליטיקה האזורית, והכל כמרקחה. ניתן להניח שהמתיחות בצפון לא תירגע בקרוב, אלא אם נשיא ארה"ב המכהן, דונלד טראמפ, יחליט שהוא רוצה להפגין עוצמה, אולי כאקורד סיום, אולי כאי הסכמה, למתחולל באזורנו. וטראמפ, כידוע, אינו צפוי.

המשמעות של תגובת צה"ל כנגד כוחות סוריים המצויים בקו החזית של הגולן היא שמצבי הכוננות בטווח הקצר ישתנו בגולן. חברו לזה את המתיחות בגבול לבנון, ושוב צה"ל מתוח בין צפון ובין דרום, הן כלפי תגובה אפשרית שתגיע מסוריה או מחיזבאללה. הימים הקרובים יוכיחו לאן "הרוח נושבת". דווקא מבחינת האיראנים, נכון יהיה בשלב הזה למתן פעולה מתוך ההבנה שעלייתו של ביידןמסמנת עבורם עדנה – אולי זה לא הזמן עבורם לפעול מעבר למה שבוצע בדרום הגולן, באמצעות זירת מטענים שחיכתה לצה"ל.

בתוך כך, יש להכניס לחשבון גם את הדיווחים הזרים עלחיסול סוכן איראני בידי המוסד, וגם לאירוע הזה יש השפעה. הפנקס במזרח התיכון בהחלט פתוח, והיד ממשיכה לרשום. האסטרטגיה הישראלית בצפון, עד כה, פעלה היטב. לא הידרדרנו למלחמה או להסלמה מחד, והסבנו נזקים משמעותיים למיליציות השיעיות מנגד. לצה"ל היה נוח לפעול בעבר, הן בשל הכאוס ששרר בסוריה והן בשל הגיבוי האמריקני לו זכינו בשנים האחרונות. אולם בחודשים הקרובים, כל זה עשוי להשתנות, ומכאן שייתכן וישראל תידרש להתאמה בשיקולים האסטרטגיים שלה.

הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר. כיום הוא חוקר יחסי צבא וחברה ומחבר הספרים "האדם שבטנק" ו"כיוון ברור".