איראן מעודדת מבחירתו של ביידן - ומנסה לבחון את הגבולות החדשים

זירת המטענים שאותרה ביממה האחרונה עלגבול רמת הגולןמבהירה לנו שוב: המאבק על התבססות מליציה שיעית בגולן הסורי מצוי בעיצומו. עניינית, איתור הזירה בטרם הופעלה הוא הישג, אך בפועל, זוהי מבוכה לטענה כי אנו מצליחים למנועהתבססות שיעית בסוריה.

בביקור שערך היום (שלישי) בגזרת הצפון, טען שר הביטחון בני גנץ, שהנחת הזירה בגולן הינה אירוע "בלתי נסבל". אמירה זו מתקשרת לאמירות אחרות, דווקא על זירת הדרום, שבתחילת השבוע שוב שררה בה מתיחות לאור ירי רקטות, לכאורה כתוצאה מברקים. מדובר מצב בלתי נסבל שנמשך שנים. גם בגבול לבנון המצב בלתי נסבל. הכוחות מתוחים כבר למעלה מחודש אל מול תגובת חזבאללה לחיסול פעילה בסוריה.

אי אפשר שלא לשאול – עד כמה המצב בלתי נסבל? המציאות מוכיחה שזה בהחלט נסבל. עובדה – אנו חיים עם זה, ולמען האמת, מערכת הביטחון משדרת מבוכה מסויימת סביב ארסנל התגובות שעד כה ניתנו למצבי ה"בלתי נסבל" המתוארים. המגמה שאנו רואים מאוד ברורה, והיא מתחברת באופן חד-חד ערכי למתרחש בארצות הברית. אל תמהרו לחפש – מי שמוביל את המציאות הםהאיראנים, השולטים באופן מוחלט בסוריה, לבנון, ומושכים בחוטים של הג'יאהד האיסלאמי בעזה.

באיראן מבינים שהכאוס השורר באמריקה לאחר הבחירות הוא שעת כושר נהדרת עבורם לחרחר פה הסלמה. נוכח בחירת ביידן לנשיאות, הפנימו האיראנים שמסלול הרפיסות שאותו הוביל אובאמה הוא שחוזר לסדר היום, לרבות הסכם הגרעין התבוסתני. הם מזהים חולשה בממשל טראמפ, ומצחצחים חרבות. כך, הם מצליחים להפעיל מכלול של פעולות טרור סביב גבולות ישראל - בצפון, במזרח ובדרום. אין מובהק מכך בכדי להבין את המציאות הגיאו-אסטרטגית הנובעת כאמור מהערפל הפוליטי באמריקה. ולא רק שם.

גם כאן, בישראל, נרשמו לא מעט מבוכות נוכח ממשלת האחדות שמייצרת רושם עז של מיני-אנרכיה פוליטית. כולם עסוקים בלריב עם כולם, והאיראנים, עומדים מהצד ומחככים ידם בהנאה מרובה. בתוך הסיפור הזה חשוב להתמקד דווקא בגולן. בגבול לבנון ובגבול רצועת עזה המצב לא השתנה לאחרונה באופן משמעותי, ואילו הגולן הוא זירה מתפתחת, המהווה הזדמנות לאיראנים לבסס את יכולתיהם.

המערכה החשאית שמנהלת ישראל אל מול האיום מביאה לעיתים להצלחות, בשילוב של מודיעין מדוייק ותקיפות, בעיקר מן האוויר. נשיא סוריה אסד, שהצליח לשרוד את מלחמת האזרחים, ככל הנראה מאפשר לאיראנים לפעול בשטחו באופן חופשי. המסר של שר הביטחון גנץ הוא כי מי שאחראי לפעולה בגולן היא סוריה. מדובר בטענה נכונה - פעולה שמתבצעת מתוך שטח ריבוני של ישראל מחייב את סוריה לשאת באחריות. עד כאן ברור. אך מה הפעולה האופרטיבית שאמורה להוות "רגל מסיימת" לאמירה של שר הביטחון? האם צה"ל יפעל מול הסורים? האם ממשלת ישראל המקרטעת תסלים את המצב בגבול הגולן? ספק רב שזה מה שיקרה.

הדינאמיקה הזו מבהירה כי כל עוד חוסר היציבות השלטונית בישראל ובאמריקה ימשיך לבלוט, אנו נקבל תזכורות נוספות מטעם האיראנים לחוסר יציבות בגבולות. במציאות הקיימת היום, כל אירוע הוא פוטנציאל הדרדרות משמעותי, עד כדי מלחמה. זוהי מגמה שעשויה לסמן קדנציה דמוקרטית בבית הלבן, אך יש בה מסר חשוב – רפיסות המערב מתבטאת מיד בהתעוררות איראנית, ואין זמן חסד.

ובכל הקשור לישראל: ראוי שהמנהיגים ישתמשו בטרמינולוגיה משוכללת יותר. לומר על כל אירוע שהוא "בלתי נסבל", בעוד אין תגובה משמעותית או נטילת יוזמה ישראלית בפעולה משמעותית, מעבירה מסר ברור שהוא בהחלט נסבל. בלי קשר למתרחש באמריקה, לפחות אצלנו, מן הראוי שלא נשדר רפיסות.

הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר. כיום הוא חוקר יחסי צבא וחברה ומחבר הספרים "האדם שבטנק" ו"כיוון ברור".