בג"ץ לנתניהו: הסבר מדוע עמדת היועמ"ש לא מחייבת אותך

בג"ץ חייב היום (שלישי) את ראש הממשלה בנימיו נתניהו להסביר מדועעמדתוהמחייבת של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לגבי הסדר ניגוד העניינים, לא מחייבת אותו לפי טענתו. השופטים הוציאו צו על תנאי כדי לחייב את נתניהו להחזיר תשובה בתוך חודש, וזאת בהמשך לדיון שהתקיים בנושא ביום חמישי.

ליועץ המשפטי הורו שופטי בג"ץ שיסביר מדוע לא לקבל את טענות נתניהו למגבלות שעליהן מוחה נתניהו:"מדוע לא ייקבע כי ככל שחוות הדעת ניתנה בסמכות והיא מחייבת את המשיב 2 (נתניהו, י.א.), היא תחול, בשינויים המחויבים, גם ביחס לשר לביטחון הפנים, וזאת בכל הנוגע למינוי בעלי תפקידים במערכת המשפט וכן ביחס להחלטות שיש להן זיקה למשפטו הפלילי של ראש הממשלה". בנוסף, תהו השופטים "מדוע לא להשלים במהירות הראויה את המינויים של כלל הבכירים בשירות הציבורי הטעונים אישור ממשלה, וזאת לא יאוחר מהמועד שעליו יצהירו ויאושר על ידי בית המשפט".

לקראת הדיון שהתקייםבשבוע שעבר, הודיע נתניהו באמצעות באי כוחו כי אינו מכיר בסמכות היועמ"ש כקובע בשאלת ניגוד העניינים של רה"מ, וכי הוא כופר בחלקים מההסכם אותם הציג מנדלבליט כמחייבים. תחילה ביקש היועמ"ש למחוק את העתירה, אך בעקבות עמדתו של נתניהו הוא עדכן את עמדתו אף הוא והצטרף לעמדת העותרים לפיה יש להוציא נגדו צו על תנאי, במידה ולא יקבל את הסדר ניגוד העניינים.

בהודעה מעודכנת, התעקש מנדלבליט כי עמדתו בדבר ניגוד העניינים מחייבת את נתניהו ושהוא אף הכיר בהסדר המתגבש בבג"ץ, קודם שעסק בכהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום פלילי. בין היתר, כתב מנדלבליט: "לאור עוצמת העניין האישי, במקרה זה אכן מתעורר חשש סביר שהחלטות הנוגעות לגורמים במערכת אכיפת החוק, אשר מעורבים בהליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה או שצפויה מעורבותם בניהול ההליך, תהיינה כרוכות גם בשיקולים אישיים ומושפעות מהן. אין מנוס מהמסקנה שלשיקול האישי עלול להיות תפקיד מכריע בגיבוש דרכי הפעולה וההתייחסות בנוגע לגורמים כאמור במערכת אכיפת החוק".

כזכור,בשבוע שעבר השיב נתניהולעתירת התנועה לאיכות השלטון וטען כי "ליועמ"ש אין סמכות לקבוע אם קיים 'עניין אישי' בנושא מסוים".

במסגרת חוות דעת של מנדלבליט נכללו איסורים להתערבות במינויו יועץ משפטי לממשלה והמשנה שלו לעניינים פליליים, פרקליט המדינה, מפכ"ל, שופטי מחוזי ירושלים - שם מתקיים המשפט ושופטי העליון – שלשם יגיע בסופו דבר המשפט לאחר הערעורים, מינויים במשרד התקשורת, חקיקה בעלת אופי פלילי, למשל החוק הצרפתי (נועד לדחות את העמדתו לדין לתקופה שלאחר כהונתו), חוקי חסינות כאלה ואחרים והחלטות הנוגעות לנאשמים או לעדים אחרים במשפט.