עבור רוב הנוגעים בדבר, אם צריך למצוא מקום אחד שבו כל ביורוקרטיית הקורונה התכנסה לכדי אטימות, ניתוק מהשטח ופחד מצמית מפני ועדת החקירה שעוד תגיע - הרי מדובר ביחס שמקבלים גני החיות בישראל - מאז שפרצה הקורונה לחיינו.
נכון, קרוב לוודאי שאנשים רבים בתחומים שונים חשים אכזבה ומצוקה, אולם כשמסתכלים על הנתונים, אפשר להבין את עוצמת התסכול. אין כל הצדקה מהותית לסגירת גני החיות בישראל, זולת הכניעה להיסטריה המוחלטת האוחזת במקבלי ההחלטות, וכשחודרים פנימה לפרטים מבינים עד כמה האבסורד פה גדול כל כך.
"גני החיות בישראל נופלים בין הכיסאות", מסביר רועי ברזילי, יו"ר הספארי וסגן ראש עיריית רמת גן: "אין לנו הגדרה בתוך העולם הביורוקרטי של הקורונה. אנחנו לא נחשבים לדוגמה לגן לאומי, למרות שלכאורה אנחנו עומדים בכל התנאים של גן לאומי, וכך גם הוגדרנו שיצאנו מהסגר הראשון.
"אני גם לא חושב שצורת הבילוי של ביקור בספארי דומה לביקור בלונה פארק. מדובר כמובן בסוג אחר של בילוי, ואני חושב שלא צריך להסביר זאת, בגן חיות הכל מתנהל אחרת, הפיקוח הוא אחר. גם מהזווית הכלכלית ניתן לראות את זה. אם אנשים לא מגיעים לנחל עמוד לדוגמה, הנחל לא מפסיד כסף. אצלנו מדובר בהפסדים גדולים בכל יום שהספארי סגור, אבל אני לא עונה לשום קטגוריה של פיצוי על פי חוק. יש פה חוסר הבנה מוחלט של השטח".
בעלי חיים ב"חי כיף" // צילום: גדעון מרקוביץ
למקרה שתהיתם, איש מהצד של גני החיות והפארקים השונים לא מקבל עדכון ישיר או משותף בקבלת ההחלטות. נציגים שונים שמקבלים הזדמנות לספר את סיפורם ולהציע פתרונות, מגלים מערכת שפועלת כמו בסרט נע, אף שבסך הכל היא פועלת רק ממארס: ח"כית יפעת שאשא־ביטון מגלה אמפתיה, פרופ' איתמר גרוטו ממהר לפסול ומבקש להציע מתווים אחרים, וחברי הכנסת מסבירים שגם פה, כן־כן, גם פה יש שיקולים פוליטיים לרוב.
וגני החיות? הם נשארים סגורים ומפסידים את ימי השמש האחרונים שעוד נותרו בסתיו, רגע לפני שהחורף לא יאפשר גם כך פעילות בגנים השונים. ואז, אולי באביב הבא, יוכלו לחזור כאן לסוג של שגרה. בינתיים, הפרויקטור רוני גמזו - שהסכים שיש למצוא מתווה למצב הבעייתי - מסיים את תפקידו. ואחריו? המבול.
מהיכן תבוא השלווה?
עלותו של יום אחד שבו סגור גן חיות בסדר הגודל של הספארי עומדת על 125 אלף שקלים. בגן החיות התנ"כי בירושלים, לדוגמה, הסכום עומד על כ־100 אלף שקלים. בסוף השבוע הזה, יעברו 100 ימים שבהם גני החיות בישראל סגורים במצטבר. את החשבון הכלכלי אתם יכולים לעשות בעצמכם.
עבור אורן בן יוסף, מנכ"ל הספארי, אנחנו מתקרבים כמעט לנקודת האל־חזור מבחינת האובדן הכלכלי העצום, והפיטורים אצלו הם עניין של זמן: "יש רק שבעה גני חיות בכל רחבי ישראל, שלא כמו אלפי הקניונים; אז ברור לכולם שאין לנו לובי, ובוא נודה באמת - לבעלי חיים אין כוח אלקטורלי, והם לא מאיימים על אף אחד. ללוקאס הגורילה או ליוסי הפיל אין כוח פוליטי כמו לתושבי טבריה וצפת. אצלם פתחו מלונות בצמידות לים המלח ואילת, כי יודעים שביום בחירות תושבי צפת וטבריה יחזירו בהצבעות שלהם בקלפי.
"אם הייתי יודע איך לתרגם לכסף את האמפתיה שאנחנו מקבלים מחברי כנסת, מצבנו היום היה מצוין. אם היינו יושבים תחת משרד אחד בכנסת, מצבנו היה ברור הרבה יותר וכנראה גם טוב יותר. אבל לצורכי רגולציה יש עלינו חמישה מפקחים, ולצורכי תקציב אני לא תחת אף אחד. אבל שוכחים שכמעט כל משרד משתמש בשירותים שלי: חינוך, תרבות וכו'. עכשיו שלחו אותנו לחפש משרד שדרכו אנחנו נחפש דרך שיזרימו לנו את הכסף. כמה זמן זה ייקח? אף אחד לא באמת יודע כי מדובר בתהליך ארוך למדי".
"הילדים נפגעים". מחאת עובדי גני החיות // צילום: אורן בן חקון
והכסף, אם תהיתם, הולך ונגמר. במצטבר, כבר נטל הספארי הלוואות שחצו מזמן את רף 10 מיליון השקלים. בניגוד לגופים אחרים, רוב גני החיות לא זכאים לפיצוי. הספארי, למשל, ש־98% מתקציבו נסמך על הכנסות עצמיות, אינו זכאי לשקל פיצוי מהמדינה.
אורן בן יוסף טוען שמה שלא יהיה, תמיד יהיה אוכל לחיות, גם אם הדבר כרוך בגירעונות ותקציבים שיופנו ממקומות אחרים, או פרויקטים עתידיים שייתקעו עד להודעה חדשה. רועי ברזילי קצת יותר לוחמני ופחות מפויס: "אם עד סוף החודש הזה לא נראה שיש התקדמות בנושא, אני אצטרך לעשות צעד שאולי לא ימצא חן בעיני כל הצדדים. אני חושב שנצטרך לפתוח לפי הנהלים של הסגר הראשון.
"אני מאמין שהציבור יגיע, כי יש לנו תמיכה ציבורית. הרי גם הציבור מבין שאם מסתובבים 5,000 אנשים במקביל בשטח העצום הזה, הסכנה להידבק בקורונה אינה גדולה יותר, בהשוואה לישיבה אחד על השני בפארק הלאומי הסמוך לכאן, שבו אין פיקוח. ופה אני יכול לפקח, פה כולם יהיו עם מסיכות. אני לא רוצה להגיע למצב הזה, אבל אני גם לא פוסל אותו על הסף, בטח אחרי שראיתי איך הדברים מתנהלים".
נראה שנקודת השבירה של אנשי גני החיות למיניהם התרחשה בתחילת השבוע, כאשר שוב בוועדות הקורונה השונות איש לא היה מעוניין לפגוש בהם. לוועדת הכספים הגיעו אמנם נציגים של גני החיות השונים, רק כדי לקבל הבטחות שיהיה בסדר. אחד הנציגים מבאר שבע אפילו כתב במצגת היפה שלו את המילה: "הצילו", אבל נראה שאיש לא התרגש מקריאות העזרה.
אבל לא רק בספארי הגדול בישראל סובלים. קחו לדוגמה את גן החיות "חי כיף" בראשון לציון. שטח פסטורלי של 50 דונמים בעיר, אשר מבקש דבר אחד - לחזור לעבוד; לא רק מההיבט הכספי, אלא בעיקר זה החינוכי־לימודי.
"אין יום שלא פוקדת אותנו מסגרת חינוכית. מכל הגילים מגיעים הנה, אם דרך מוסדות החינוך ואם באופן פרטי - שבו הורים משלמים עבור הילדים כדי שיגיעו למפגש עם החיות", מסבירה ורד גבאי, מנהלת גן החיות, שיושבת לבדה במשרד, שאליו היא מתעקשת להגיע מדי יום כדי לשמור על השגרה, שהולכת ונעשית קשה יותר.
ורד גבאי המנהלת של "חי כיף" // צילום: גדעון מרקוביץ
"נדמה שאף אחד לא מקשיב. ראש העיר שלנו העביר מכתב לגורמים הרלוונטיים, וחוץ מתמיכה מצד חברי כנסת לא קיבלנו שום דבר. הם צריכים לבוא הנה ולראות בעיניים איך ילדים מצליחים להיגמל, למשל מריטלין, דרך עבודה עם חיות. איך הם מוצאים רוגע, שלווה וממש עולם שלם, דרך החיות.
"אני מסתכלת על הגן ורואה איך התקציב מתכווץ לי לאיטו, אבל הכי כואב לי על הילדים. אנחנו מקבלים דיווחים מהורים שההתקדמות של ילדיהם נעצרת, שהם הולכים חודשים אחורה. האם מישהו שם למעלה שומע את זה? או שאולי חושבים שגני חיות זה באמת לא כזה חשוב".
אבל גבאי לא מתכננת לצאת לקרבות. "זה יעזור?" היא שואלת, "אני לא רוצה לעבור על החוק ואני אשאר סגורה עד שיגידו לי לפתוח. אלא שבינתיים איש לא מעדכן אותנו, ואף אחד לא באמת חושב שאולי אם יקשיבו לנו, אפשר יהיה כבר לפתוח את גני החיות".
בשל התחושה הרווחת בקרב הגורמים בענף, שגם כאן השיקולים הם פוליטיים, החשדנות רק גוברת. חלק מהגורמים הסכימו לומר שגני החיות חשובים בעיקר לעולם החילוני ופחות לעולם החרדי, שמקפיד להתרחק בשל העובדה שמדובר בחילול שבת.
לדבריהם, לרה"מ יש סיבות טובות לא להרגיז עתה את החרדים, והוא בטח לא ייצא למלחמת עולם עבור כמה נמרים וחוטמנים.
אחד המרואיינים סיפר לנו שדווקא בשנים האחרונות העולם החרדי ניסה לגלות פתיחות בימי חול לגני חיות, והמפגשים הפתיעו לרעה את כולם: "במעט החרדים שמגיעים הנה, הרבה פעמים אתה רואה ילדים מצביעים על ארנבת ואומרים הנה צב". אחדים מהגורמים הבולטים בעולם החרדי רמזו שאם אפשר יהיה לעשות משהו עם השבת בכל הקשור לגני חיות, אפשר יהיה לגלות קצת יותר פתיחות לנושא בימים רגילים שאינם ימי קורונה.
בתום הסגר הראשון, גני החיות דווקא נפתחו יחד עם אתרי הטבע, פעלו תחת תו ולא נרשמו בהם הדבקות. מסוף מאי ועד סוף ספטמבר פעלו הגנים באופן שגרתי, אך בחגים התרחשה ההפרדה המפתיעה בינם לבין הגנים הלאומיים. כך יצא שבחגים, התקופה הרווחית ביותר עבור גני החיות בישראל, הם היו סגורים ומסוגרים.
מדוע זה קרה? מהממשלה אולי יגידו שבגני החיות נרדמו בשמירה ולא דאגו לשמור לעצמם על האינטרסים; ואילו מהצד של גני החיות טוענים שהפחד שאחז בכל הגורמים להחריג מחדש סקטורים שונים בחברה הישראלית, מנע הקלות ושאר רוח, הן מקבינט הקורונה והן ממקבלי ההחלטות האחרים; אותם מקבלי החלטות שרואים בגני החיות מותרות - אף שבחודשים מאי עד ספטמבר לא נרשם ולו מקרה הדבקה אחד בגני החיות ברחבי ישראל.
"לפתוח כבר מחר"
השבוע יצאו עובדי גני החיות למיניהם להפגנה בירושלים. ניכר היה למתבונן מבחוץ שהחבר'ה מהספארי הם נותני הטון, לא רק כי מדובר בגן החיות הגדול בישראל אלא כי האחרים, אעפס, אולי התייאשו או בונים על תקציבים מקומיים.
רועי ברזילי, יו"ר הספארי: "כש־5,000 איש מסתובבים בשטח העצום הזה, סכנת ההידבקות נמוכה" // צילום: גדעון מרקוביץ
מיקי לוי מיש עתיד והילה שי־וזאן מכחול לבן הבטיחו שמעכשיו הם ייצאו למלחמה עבור גני החיות, כאשר הכתובת היא אלון שוסטר, שר החקלאות: "אני לא נוהג להתחנן אבל התחננתי עבור גני החיות שיפתחו עבורנו ועבור משפחותינו", אמר לוי. "צריך לפתוח את גני החיות כבר מחר. בוועדת הכספים יש מי שיכול לסייע".
ברזילי, שהיה בהפגנה, חזר ממנה, כך נדמה, מיואש אולי אפילו קצת יותר: "כל כך הופתעתי לגלות באיזו מהירות התפתחה הביורוקרטיה בקורונה. איך ברגע אחד גורמים לך לא לקחת חלק בשום החלטה, איש לא מדווח על הדרכים שבהן נלקחות ההחלטות אלא אומרים לך, אלו ההחלטות שקיבלנו, עכשיו תתאים את עצמך אליהן ותראה איך אתה משתלב עם גן החיות שלך. זה נורא".
ביום חמישי השבוע קיבלו הנציגים של גני החיות השונים הודעה שלפיה ועדת התקציב עומדת לדון בעניינם ביום רביעי הקרוב, ואולי סוף־סוף יתחולל השינוי שלו הם מצפים. אופטימיות זהירה בלבד נרשמה בקרב החיות בספארי הלאומי ברמת גן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו