ספק אם רבים הכירו את השם מרטין שילר עד לפני כמה חודשים. המאמן (38), שנולד באוסטריה ובגיל 10 עבר עם משפחתו לגרמניה, עבד במשך שנים כעוזר בליגה המקומית ובנבחרת הלאומית ובשלוש העונות האחרונות אימן את קבוצת הפיתוח של יוטה ג'אז בג'י־ליג.
כששארונאס יאסיקביצ'יוס עזב את ז'לגיריס קובנה בחודש יוני האחרון, החליט המנהל המקצועי פאוליוס מוטיונאס להמר על שילר האלמוני, שנבחר למאמן העונה בג'י־ליג ב־2019/20, מתוך מחשבה שדווקא מאמן צעיר בעל פוטנציאל יוכל להיכנס לנעליים הגדולות שהותיר שאראס.
ספק רב אם מוטיונאס ואנשיו חשבו שההצלחה תהיה כל כך גדולה. גם שני ההפסדים בשלושת המחזורים האחרונים (אחד מהם מול ריאל מדריד אחרי יתרון דו־ספרתי), לא מורידים מאומה מפתיחת העונה הנהדרת של שילר ושחקניו, שניצבים במקום השני ערב המחזור השמיני.
"השוואות הורגות את ההנאה"
"זה אולי יישמע משעמם, אבל לא עשיתי חישובים ותוכניות איך נפתח את העונה", הוא אומר בראיון מיוחד ל"ישראל היום" לקראת המשחק הערב מול מכבי ת"א, "לא בדקתי את לוח המשחקים ואמרתי לעצמי שאם ננצח פה ופה זו תהיה הצלחה. לחשוב קדימה מדי אף פעם לא עוזר לך".
מתי נוצר הקשר הראשון שלך עם אנשי ז'לגיריס?
"ממש בסוף חודש יוני, זה היה מאוחר מאוד בסטנדרטים אירופיים, אבל בארה"ב זה לא היה מאוחר כי האן.בי.אי עוד היתה לפני חידוש העונה ולא ידעו מה יהיה".
כשקיבלת את ההצעה לא חששת להיכנס לנעליים גדולות כמו של שאראס?
"דווקא לא. אם אתה פחדן אתה לא יכול להיות מצליחן, פשוט ככה. זה ממש טיפשי לפחד ובגלל זה לא לקחת הזדמנויות טובות שיש לך ולהשאיר אותן לאחרים".
אני מכיר הרבה מאמנים שחוששים להגיע אחרי מאמנים מצליחים.
"אני מסכים שזה מפחיד, זה גם תלוי בשלב בקריירה. אבל בשבילי ברגע שז'לגיריס התקשרו והציעו, לא היתה לי שאלה שאני לוקח את התפקיד".
בטח יוצא לך לשמוע כל הזמן אנשים שמשווים את העבודה שלך למה ששאראס עשה במועדון.
"תראה, אני חושב שזה אנושי. שאראס הוא אגדת יורוליג ומאמן מאוד מצליח. צריך לזכור שהוא לא פוטר אלא לקח עבודה באימפריה כמו ברצלונה. הוא גיבור במדינת כדורסל משוגעת, אז ההשוואות הן טבעיות. מבחינתי השוואות הורגות את ההנאה. כשאתה מגיע למדינה חדשה ועובר מארה"ב לליטא זה לא הגיוני כל הזמן להשוות בין המדינות כי זה לוקח ממך את כל החוויה. השוואות הן סיפור שלא נגמר, אבל זה עדיין טבעי ואין לי מה לעשות עם זה".
איזה התאמות היית צריך לעשות מהכדורסל האמריקני לאירופאי?
"באמת הייתי צריך לעשות התאמות גדולות באופן אישי. קודם כל הייתי צריך להתרגל מחדש לפיזיות ולהנעת הכדור הכמעט טבעית שיש כאן. מגרש קטן, פחות מרחב, פחות מהירות, יותר פיזיות אבל פחות אתלטיות. זה ממש משחק שונה עם חוקים שונים".
מה הדברים החדשים שהבאת מהג'י-ליג?
"אני לא יודע מה היה כאן לפני, אבל אני מניח שהמיקוד שלנו עכשיו הוא קצת יותר בפיתוח שחקנים ובהתקדמות האישית שלהם. זה יותר נפוץ בארה"ב וראיתי את זה שם בשנים האחרונות. יש לנו קבוצה צעירה עם כמה שחקנים ותיקים ואני חושב שחשוב שנצליח לשפר את המשחק שלהם".
אומרים שאתה ההפך הגמור משאראס. אתה לא צועק על השחקנים, אלא מדבר בצורה יותר שקטה ונוחה.
"קודם כל, השאלה מה זה להיות קשוח. לצעוק על מישהו או לקלל זה להיות קשוח, או שלהיות קשוח זה לדרוש משמעת בדברים מסוימים על המגרש? אסור לנו להתבלבל בין התעקשות לקשיחות, זה הדבר הראשון שצריך להבהיר. אני מתעקש על משמעת, משמעת טקטית ועבודה קשה. השאלה לגבי המתודה היא איך לגרום לשחקנים לשחק חזק, וזה כבר סיפור אחר. לכל מאמן יש את הדרכים שלו".
מהג'י־ליג לצמרת האירופית
כאמור, שילר נבחר למאמן המצטיין בג'י־ליג בעונה שעברה ונחשב למוח כדורסל מבריק. הוא עבד באופן צמוד עם הצוות המקצועי של יוטה ג'אז בראשות המאמן קווין סניידר.
סניידר ומאמנים אחרים שזכו בתואר מאמן העונה בג'י-ליג מאמנים כיום באן.בי.אי, אתה גם שואף לשם?
"כמובן שלא יהיה אכפת לי אם זה יקרה. אולי אני נשמע משעמם, אבל אני כרגע מתרכז בלהפוך את ז'לגיריס לקבוצה הטובה ביותר שהיא יכולה להיות. אני לא יודע איפה אהיה בעוד חמש שנים כי אני מרוכז בהווה. אני לא מהאנשים שיש להם תוכניות לקריירה ברמה כזאת אלא לעשות הכל כדי להיות המאמן הכי טוב שאני יכול להיות".
היית המאמן החמישי הבינלאומי בהיסטוריה של הג'י-ליג, אתה חושב שבשנים הקרובות נראה יותר אנשי מקצוע בינלאומיים עובדים בכדורסל האמריקני?
"אני חושב שכן. בשנים האחרונות האן.בי.אי פתוח למאמנים בינלאומיים וסגנונות אחרים. יש עניין מצד הקבוצות להביא צוותים עם סגנונות אחרים ולכן המאמן הבינלאומי מתקבל בברכה בארה"ב ואני מאמין שזה ימשיך בכיוון הזה".
בתור מאמן שעבד בג'י־ליג, אתה ממליץ לשחקנים אירופאים צעירים לנסות את המסלול הזה בדרך לאן.בי.אי או שעדיף להישאר באירופה?
"תלוי מאוד בסיטואציה. אם נבחרת בדראפט והקבוצה שלך רוצה שתשחק שם, זה מומלץ. זאת ליגה מצוינת להתפתח בה ולקבל דקות משחק במקום לשבת על הספסל. בשביל שחקן אירופאי שלא נבחר בדראפט אני חושב שזה פחות הגיוני, כי יהיה לו קשה מאוד להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. גם מבחינת כסף וקריירה זה פחות מומלץ".
בארה"ב נחשבת לזר וגם פה אתה נחשב לזר. זה בטח לא קל, כי בתור זר אתה כל הזמן צריך להוכיח את עצמך.
"בהחלט נכון הנושא הזה. אימנתי כאירופאי באמריקה והדיבור היה שאני קשוח וצועק יותר מדי, וכעת אני באירופה וכולם אומרים שאני כמו מאמן אמריקני. יש עניין גובר בסיטואציה שלי, והדבר הנהדר פה זה שלא הרבה אנשים חווים משהו דומה למה שאני חווה. אני גאה בזה ומרגיש בר מזל. קואץ' מסינה אמר פעם שלנצח במדינה אחת זה עניין אחד, אבל לנצח בכמה מדינות ובכמה תרבויות זה כבר שונה לגמרי. אני ממליץ לכולם לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהיענות לאתגר".
הערב שילר יגיע לראשונה להיכל ביד אליהו כמאמן ראשי, בתקווה לחזור עם ניצחון שישי העונה. "מכבי זה שם גדול מאוד", הוא מסביר, "אנחנו מכבדים את המסורת של המועדון ואת המאמן ספרופולוס. יש להם חמישייה גבוהה, יכולת חזקה בריבאונד והם נוטים לסיים קרוב לטבעת. אנחנו נתמקד בלעצור אותם באלמנטים האלו".
לסיום, יש לך בקבוצה את רוקאס יוקובאיטיס, אחד הכישרונות הכי גדולים באירופה, שהחליט להישאר איתך עוד שנה ולא לצאת לדראפט. כמה רחוק לדעתך הוא יכול להגיע?
"קודם כל, כמובן שאני שמח שהוא נשאר איתנו. דיברתי עם הסוכן שלו לפני שהם קיבלו את ההחלטה. אני חושב שהוא יכול להיבחר באן.בי.אי, אבל אל תשאל אותי איפה ומתי. הוא מאוד מוכשר והוא גם מביא אתלטיות, ככה שהוא לא יהיה בשוק מהאתלטיות בארה"ב. הוא רק בן 19 והוא מקבל דקות משמעותיות ביורוליג, זה יעזור לו מאוד כשיגיע לשם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
