רק לפני כחודש מדינת ישראל יצאה מהסגר השני. במחיר לא פשוט ברמה האנושית, הכלכלית והרפואית, הצלחנו כולנו להקטין את התחלואה ולאפשר פתיחה הדרגתית של המשק ושל מערכת החינוך.
כלקח מהיציאה המהירה מהסגר הראשון, שהובילה לסגר השני, הציב משרד הבריאות בפני מקבלי ההחלטות תוכנית מסודרת שמתבססת על שלושה עקרונות, הכוללים את מקדם ההדבקה, מספר המאומתים ושיעור הבדיקות החיוביות. היציאה ההדרגתית מהסגר נועדה לאפשר לקברניטי המדינה לעצור, ואף להפוך את ההחלטות, אם שיעורי התחלואה יעלו שוב.
בשלב זה, כשמקדם ההדבקה הגיע ל-1 לאחר שכבר ירד משמעותית, אסור לחכות גם לעלייה במספר המאומתים והחולים קשה. עד שיהיה חיסון - אין פתרון אחר מלבד הימנעות מהתקהלויות, שמירה על מרחק והקפדה על עטיית מסיכות. אנו כבר יודעים שההדבקה המשמעותית ביותר מתרחשת בעת אירועים המוניים כגון חתונות, הלוויות, מסיבות וכד'. אני מתקשה להבין כיצד אנשים שמזמינים לאירוע משמח כמו חתונה את הקרובים להם ביותר, אינם מפנימים שהם מסכנים אותם עד כדי מוות.
האתגרים הניצבים בפנינו כרגע, הם רק הפתיח למה שצפוי בחורף. מזג האוויר הגשום והקר, שיחזיר אותנו חזרה לחדרים וימנע את הריחוק החברתי האפשרי בחוץ, יוסיף שמן על מדורת ההדבקה בקורונה. לכן, נוסף על התנהגות אחראית של כל אחד ואחת מאיתנו, כל עוד אין חיסון - מומלץ לקיים כמה שיותר פעילויות בחוץ, במרחק ותוך עטיית מסיכות, דוגמת לימודים באוויר הפתוח, לימודים בכיתות עם חלונות פתוחים במקום מזגן, ישיבות עבודה בחוץ ועוד.
התנהגות זהירה הכרחית, בוודאי בשלב הנוכחי. הניסויים בחיסונים אמנם מתקדמים, אך דרך ארוכה עדיין לפנינו. רק לפני יומיים התבשרנו כי ממצאי הביניים מתוך הניסוי בשלב 3 של פייזר בקרב 44 אלף מתחסנים נגד קורונה, הראו יעילות של 90 אחוז במניעת תחלואה. זה יותר מהנדרש, ובוודאי מהסף שאותו הציב היועץ הרפואי לנשיא ארה"ב, פרופ' אנתוני פאוצ'י. נמשך גם המאמץ של חברות נוספות לפתח חיסונים, כ-11 מהן בשלב 3 של הניסוי, ואני מניח שבימים הקרובים נשמע מעוד חברות בקשה לזרז את האישור בנוהל חיסון חירום.
אנו מקווים שאחת מהן לפחות תהיה חברת מודרנה, שאיתה יש לישראל הסכם. אבל גם אם לא, ראש הממשלה ומשרד הבריאות פועלים בימים אלה לחתום על הסכמים נוספים עם חברות נוספות הצפויות לפתח חיסונים. החיסון הישראלי הוא בסופו של דבר גיבוי לכלל המהלכים, בתקווה שיהיה מוכן בסוף 2021 ויאפשר לישראל להשתחרר מהתלות בגורמים נוספים.
מרכיב נוסף בעצמאות האסטרטגית של ישראל הוא הקמת מפעל חיסונים ארצי. כבר בתחילת המגיפה החליט ראש הממשלה על הקמת מפעל כזה, שיכול לשמש גם לייצור חיסונים עבור שכנותיה של ישראל ולחזק את מעמדה האסטרטגי באזור. תיאורטית, עם קבלת אישור ה-FDA לפייזר או לכל חברה אחרת, תוכל ישראל לבקש ממנה לייצר פה את החיסונים, באישורה ובפיקוחה, ובכך לעקוף את התור העולמי.
סביר להניח כי בשלב זה של המגיפה לא נספיק להקים מפעל חיסונים או לרכוש בשנה הבאה חיסון לכלל האוכלוסייה. אבל שילוב של קיום כמה שיותר פעילויות באוויר הפתוח והתנהגות אחראית מצד כל אחד ואחת מאיתנו יאפשר לנו לעבור את המנהרה עד לאור הצפוי.
פרופ' ארנון אפק הוא משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, יועץ בצוות הפרויקטור, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות