"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תא"ל דוד זיני משיב לביקורת: "היום זו הקורונה, ומחר - האויב"
מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה מסביר בראיון ל"ישראל היום" את החלטתו לקיים תרגיל בצל הנגיף: "מוכרחים להיות מוכנים" • היחידות עושות מאמצים עילאיים, עם המון יצירתיות, כדי לשמור על כשירות"
תא"ל זיני // צילום: יוסי זליגר // תא"ל זיני // צילום: יוסי זליגר

תא"ל דוד זיני משיב לביקורת: "היום זו הקורונה, ומחר - האויב"

מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה מסביר בראיון ל"ישראל היום" את החלטתו לקיים תרגיל בצל הנגיף: "מוכרחים להיות מוכנים" • היחידות עושות מאמצים עילאיים, עם המון יצירתיות, כדי לשמור על כשירות"

חנן גרינווד
, עודכן

שבוע לאחר סיומו של התרגיל המטכ"לי "חץ קטלני", מסכם אותו תא"ל דוד זיני, מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה ומפקד מינהלת השטח בתרגיל, בראיון מיוחד ל"ישראל היום".

זיני הוא אחד הקצינים עם ניסיון הלחימה הרב ביותר. הוא נחשב לאחד מגיבורי צוק איתן, כשפיקד על חטיבת גולני בקרבות בשג'אעייה לאחר פציעתו של אל"מ רסאן עליאן בקרב. בהמשך הקים את חטיבת הקומנדו.

תא"ל זיני משיב בראיון לביקורת על כך שהתרגיל יצא לפועל למרות נגיף הקורונה, ומסביר את חשיבותו. "במזרח התיכון אין ארוחות חינם. חלק חשוב במוכנות הוא שמירה על ה'חרב' מושחזת ומוכנה לפעולה", הוא מבהיר, "הוחלט לבצע את התרגיל למרות הקורונה, מתוך הבנה שהוא קריטי לניצחון שלנו במלחמה עתידית. אין לנו פריבילגיה לעצור את האימונים עד שהקורונה תיעלם".

מה היה היקף התרגיל?

"זה תרגיל בסדר גודל אחר, שבמהלכו ראינו חיבור בין המטכ"ל, אמ"ן, חיל האוויר, פיקוד צפון, אוגדה 162 וזרוע הים. לשלב בין הזרועות ולייצר תרגיל משולב על אותו מגרש משחקים, תוך שילוב בין דרג אסטרטגי, מערכתי וטקטי, זהו הישג גדול".

המרכז הלאומי לאימונים ביבשה // צילום: דובר צה"ל
המרכז הלאומי לאימונים ביבשה // צילום: דובר צה"ל

תא"ל זיני מזהיר כי חלה חובה להמשיך לתרגל את הכוחות גם בעת מגיפת הקורונה. "למפקד יש כיום הרבה יותר כלים לעבוד איתם, אבל גם הרבה יותר עומס ואחריות, והתרגיל צריך לחבר יחד את כלל היכולות כדי ללמד את המפקדים להיות עוצמתיים וקטלניים הרבה יותר".

"שומרים על הכשירות"

לכן, מדגיש הקצין הבכיר כי יש להמשיך באימונים חרף הנגיף, ואף לנצל אותו לתרגול מצב חירום. "צה"ל עושה את מרב המאמצים לשמור על כשירות, והיחידות עושות מאמצים עילאיים, עם המון יצירתיות, כדי להמשיך להתאמן. למעשה, יצרנו שגרת אימונים חדשה בצל הקורונה", אומר תא"ל זיני. הוא מתייחס לשאלת המוכנות של המילואים לקרב ואומר: "יש לאנשי המילואים עוצמה שזר לא יבין אותה, ורק מי שבפנים מכיר זאת".

תא"ל זיני ציין כי בין היתר ביצעה אוגדה 162, מאוגדות העומק החשובות בצה"ל, תרגול משמעותי שיסייע לה במלחמה הבאה, תוך שמירה על בריאות החיילים בתקופת הקורונה. "מהזווית שלי, אוגדה 162 הפגינה גמישות וורסטיוליות מרשימה במטרה לעמוד בהנחיות התחלואה במקביל לביצוע אימון איכותי ואפקטיבי, אין ספק שמדובר באתגר שהאוגדה צלחה".

לדבריו, "אני מאמין שהקורונה היא גם הזדמנות לצה"ל כי מדובר במבחן ליכולת שלנו להשתנות ולהתגמש. היכולת להשתנות מבצעית היא כשירות חובה לכוח לוחם. היום זה הקורונה, מחר זה האויב".

אחד האתגרים הגדולים ביותר בצבא הוא לשמור על מוכנות הכוחות. גורם בכיר בצה"ל מציין בשיחה עם "ישראל היום" כי בניגוד למה שנהוג לחשוב, בשל קיצור השירות, דווקא הצבא הסדיר עלול להיות לא כשיר דיו בהיעדר אימונים מספקים. "כל ביטול אימון הוא פגיעה בכוננות", אמר הגורם הבכיר, "אם מילואים לא התאמנו במשך חצי שנה זה איכשהו נסבל, אבל אם אימון של הסדיר בוטל בגלל כוננות וקורונה, מדובר בחצי מחזור חיים של לוחם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...