"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך הרסו בארץ את "הזמר במסכה"

מאופירה אסייג עד שקרים מיותרים: כל הכבוד להפקה הישראלית של "הזמר במסכה" על שהפכה את פורמט הריאליטי המצליח ביותר בעולם לטיפשי ומשעמם • דעה

,עודכן
צילום: ערן לוי // "הזמר במסכה"

אף שאיני מהמכורים לריאליטי, די היה לצפות בפרק אחד שלהגרסה האמריקנית ל"הזמר במסכה"כדי להיסחף לבינג' משעשע. הקצב, ההומור והביצועים של השירים פשוט מעבירים את הזמן בכיף. לאן כל אלה נעלמו בגרסה הישראלית המשעממת של הריאליטי?

ראשית, יש לציין שבגרסה האמריקנית יש הדחה בכל פרק. בתוכנית שבה ההדחה היא לא רק חלק מהמשחק אלא המהות עצמה (אחרי הכל, זהות המתמודדים היא הסיבה מספר אחת לצפות בתוכנית) - הפיצול של פרקים שעושים בארץ, כך שהדחה בודדת נמרחת על פני שלושה פרקים - הוא ממש פשע נגד הפורמט.

למה לצפות אם אין הדחה? "הזמר במסכה" ארה"ב // צילום: באדיבות yes
למה לצפות אם אין הדחה? "הזמר במסכה" ארה"ב // צילום: באדיבות yes

שנית, בגרסה האמריקנית התוכנית טסה. כלום לא נמתח מעבר לצורך, והקצב רק הולך ומתגבר. בשלב הדו קרב, למשל, שני הזמרים שנותרו מבצעים דקה אחת של שיר, על גבול האלתור, ועל פי זה הם נשפטים - מה שמבטיח מתח גבוה עד הרגע האחרון.

העניין השלישי, ואולי הכי חשוב, הוא שבגרסה האמריקנית כל הביצועים, ללא שום יוצא מן הכלל, מבוצעים בלייב, שלא כמו בגרסה הישראלית שבה מדובר בפלייבקים שהוקלטו מראש. כלומר, בארה"ב המתמודדים באמת נשפטים על השירה שלהם. כשהביצועים הם לייב, כל התרגשות ומעידה נשמעות היטב. לעומת זאת, בגרסה הישראלית מדובר בהקלטות שעברו שיוף מדוקדק - מה שמקשה את הזיהוי של המבצע ומעמיד את כל התוכנית באור מטופש. על מה המתמודדים נשפטים? על יכולת אנשי המקצוע לתקן מראש את השירה שלהם?

על מה בדיוק הם נשפטים אם הכל מוקלט מראש? // צילום מסך
על מה בדיוק הם נשפטים אם הכל מוקלט מראש? // צילום מסך

לא די שלקחו את הפורמט והוציאו ממנו במיומנות את כל מה שמעניין, גם חטאו בשקר נוסף: השופטים האורחים עושים את עצמם כאילו הם עוקבים אחר התוכנית, כאשר הקהל בבית יודע שאת רוב העונה סיימו לצלם לפני שעלתה לאוויר. זה דבר אחד שסטטיק מחמיא לרקדנית שמתופפת בכאילו על הבמה, אבל זה דבר אחר לגמרי שהשופטת האורחתמיכל אנסקיטוענת שהיא צופה בעקביות בתוכנית.

כל הניחושים של "הזמר במסכה"

האנשים שיודעים מיהו "הזמר במסכה"

אורנה דץ עברה על חוקי התוכנית - ותיקנס

החלטה בעייתית. אופירה אסייג ושופטי "הזמר במסכה" // צילום: ערן לוי
החלטה בעייתית. אופירה אסייג ושופטי "הזמר במסכה" // צילום: ערן לוי

ולבסוף, אי אפשר שלא להצביע על הליהוק שלאופירה אסייגכשופטת כעל החלטה בעייתית. כמה חשיבות עצמית צריכה להיות לאדם כדי למתוח כל ניחוש שלו עם מאה פאוזות בכל משפט, כאילו כל מילה היא מינימום תורה מסיני? כמו כן, למה הצופים צריכים לדעת כמה אנשים התארחו אצלה או כמה מפורסמים הם שכנים שלה? ולבסוף, הדרך שבה היא מטיפה למשתתפים על הביטחון העצמי שלהם נותנת תחושה לא נעימה, שהרי לא מדובר בילדים קטנים שצריכים חינוך.

נראה שקשת הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן: להרוס פורמט עוד יותר מההרס של "הישרדות" בגרסה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר