עוד חשמל ממרצדס

זה הרי ברור שמרצדס אינה מתכוונת להתחיל יצור סדרתי של EQC 4X4² – לרכב החשמלי עם הסרנים הפורטאליים וצמיגי השטח הרחבים, יש תפקיד מרכזי בפיתוח הדור הבא של רכבי שטח חשמליים ויותר מזה להביא לציבור את האפשרות ואת הכיף של 4X4 על חשמל. זו לפחות העמדה של אנשי דיימלר המפתחים את הפלטפורמה הזו.

ומתחת הולכת ומתגבשת הפלטפורמה ומערכת ההנעה החשמלית של G-קלאס כל-חשמלי הצפוי בעתיד בדיוק כפי שהבוס, אולה קלאניוס הודיע לפני כמה ימים. “מה שאנו בוחנים ומציגים לציבור זה שהעתיד של ההנעה החשמלית יכול להתאים גם לרכבי 4X4 קשוחים ולמסעות”.

מרצדס (דיימלר) אינה לבד בעניין הזה. JEEP כבר הודיעה על דגם כל-חשמלי שיוצג בקרוב ואפילו לנד רובר לא מאד מסתירה את כוונותיה להציג רכב שטח קשוח כל-חשמלי. רק לפני שבוע נחשף HUMMER חשמלי עם הספק מטורף ויכולת לנסוע מעל ל-600 קילומטרים על טעינה אחת.

ליד טנדר האמר, המרצדס EQC 4X4² נראית כמעט חלשה: שני מנועים חשמליים מספקים 550 כ”ס ועד 92 קג”מ בפרץ של תאוצה שיביא אותה ל-100 קמ”ש ב-4.5 שניות. למתלים מהלך של 40 ס”מ ומרווח גחון מאד מרשים, בזכות אותם סרנים פורטאליים, של 45 ס”מ.

את יתרונות ההנעה הכפולה מדגימה היטב דווקא אאודי ETRON שהמציאה מחדש את מערכת קוואטרו שלה עם הנעה של שני מנועים חשמליים מאחור ומנוע חשמלי יחיד לפנים (כמו HUMMER). ללא חיבור מכאני בין יחידות ההנעה יכולה מערכת הניהול לשלוט בכל גלגל בנפרד, לווסת את הכוח ואת המהירות שהוא סובב. כך אפשר לשנות את הדינאמיקה של המכונית על הכביש (לעזור לרכב החשמלי הכבד לשנות כיוון בפניה) או להתמודד עם שטח והאחיזה החסרה בו והנפת גלגלים באוויר.

שני אתגרים ניצבים כרגע מול המפתחים: המשקל העצמי של הסוללות (שברכב מסעות הוא קריטי מול יכולת לשאת מזון וציוד) וכמובן טעינת הסוללות כשנמצאים עמוק בספארי. שקעי DC מהירים עדיין נדירים אפילו בשטח הישראלי. ייתכן כי הפתרון יהיה תחנות טעינה עצמאיות שיוצבו בשטח (ובטח שהגופים הירוקים “ישמחו” לתמוך בזה).