"באחד הדיונים הרגשתי שהחזיה מציקה וגיליתי גוש בשד הימני, שלא כאב לי. לכן גם לא הלכתי מיד להיבדק, חשבתי שאולי זו דלקת או גוש שומני וזה יעבור מאליו", מספרת סא"ל (מיל') מורן אלמוג (46) על הרגע הראשון שבו חשה במה שיתברר לאחר מספר שבועות כסרטן השד.
במסגרת חודש המודעות לסרטן השד מגבירים גם בצה"ל את המודעות למחלה בקרב החיילות, שכן גילוי מוקדם של סרטן השד משמעו הצלת חיים, ומי שנרתמה למטרה החשובה כל כך היא אלמוג, ששרדה בעצמה את המחלה הקשה.
אלמוג, אם לשניים מנס ציונה, השתחרר לפני כשנה מתפקידה כקצינת לוגיסטיקה של אוגדת "געש" (אוגדה 36), מינוי נשי ראשון לתפקיד שכזה. למרות השחרור היא מסרבת לוותר על עבודתה מזה חמש שנים, מאז החלימה – ומרצה ברחבי הארץ, כולל בסיסי צה"ל, מספרת את סיפורה האישי כדי להגביר את המודעות למחלה.
בראיון ל"ישראל היום" היא מספרת איך גילתה שחלתה בסרטן שד אלים במהלך מבצע 'צוק איתן', על הניתוחים והטיפולים הקשים שעברה ואיך לא ויתרה על תפקידה הצבאי. "הראש היה בתוך העבודה ולמרות שכאשת קבע גם קיבלתי באותה תקופה זימון לבדיקה תקופתית ע"י צה"ל ולא ייחסתי לזה חשיבות במשך כשלושה שבועות", מספרת אלמוג. "רק כשהאיצו בי ללכת לבדיקות התקופתיות, אמרתי לעצמי הנה ההזדמנות שאבקש מהרופא טיפול לגוש שהרגשתי בשד".
כחלק מהבדיקות הפנה אותה הרופא לביצוע בדיקת ממוגרפיה ואולטרה סאונד וכשחזרו תוצאות הבדיקות, נודעה לה הבשורה המרה שמדובר בסרטן שכבר מחלחל לבלוטות הלימפה. "הרופא הסביר שאם הייתי מחכה עוד קצת הסרטן היה מתפשט לכל בלוטות הלימפה ולא הייתי היום בחיים".
אלמוג ההמומה התקשתה לקבל את האבחנה. "יצאתי מהרופא בבית החולים קפלן ברחובות וחזרתי לבסיס. המשכתי באותו יום לנהל את הדיונים עד הערב ורק כשחזרתי הביתה התחלתי להיערך. בראש כבר הנחיתי את עצמי שאני יוצאת למלחמה ובמלחמה הזו אני הולכת לנצח ולא להפסיד".
המלחמה הייתה קשה מהרגע הראשון. התברר שמדובר בסרטן מסוג מוטציה משפחתית עם נטייה גנטית ולכן נאלצה אלמוג לעבור שני ניתוחי כריתה קשים, כולל הוצאת הנגעים שהגיעו עד לבלוטת הלימפה. בנוסף עברה טיפולי הקרנות. "שמרתי על שגרת עבודה. לא רציתי לשקוע לתוך המחלה ולמרה שחורה, אלא לנהל את המלחמה על ההחלמה לצד המשך החיים. השגרה הייתה זו שהצילה אותי. בתקופת ההחלמה מניתוח או התאוששות מטיפול היו מגיעים אלי אנשי צבא וממשיכים לעבוד גם כששהייתי בבית החולים או בבית", אומרת אלמוג.
בהמשך, לאחר סדרת בדיקות הובהר לה מאחר שיש לה היסטוריה משפחתית ונטייה גנטית היא תיאלץ לכרות גם את השחלות וליטול כדורים למשך עשר שנים, זאת על מנת להוריד את הסיכון שהסרטן יחזור.
כיום אלמוג נמצאת חמש שנים אחרי ההחלמה ומספרת. "חיי בהחלט ניצלו. אחרי ההחלמה כשחזרתי לצבא החלטתי שמאחר שיש חוסר מודעות לנושא, אני חייבת לעשות משהו בנידון. אם היו מספרים לי יותר על זה במהלך השירות, הייתי הולכת להיבדק מוקדם יותר והיה יכול להיחסך ממני סבל רב".
בחמש השנים האחרונות היא מרצה בבסיסים וברחבי הארץ, ונוטלת חלק בעמותת "אחת מתשע" שמעלה את המודעות למחלה ומסייעת לחולות ומחלימות. "אני תומכת בנשים שמחלימות מסרטן , אני מספרת את הסיפור שלי גם כדי להסביר לנשים שמגלות את המחלה שהשמיים לא נופלים אפילו עם הידיעה הקשה וההתמודדות הנפשית. חשוב לשמור על אופטימיות ולהילחם על החיים. אני מדגישה בכל הרצאה את חשיבות הערנות לשינויים בחזה. אם מתעורר ספק - אין ספק ויש ללכת מיד להיבדק, כי גילוי מוקדם מציל חיים".
בצה"ל מציינים כי כבכל שנה ולרגל חודש המודעות לסרטן השד גם השנה מקיים חיל הרפואה ימים מרוכזים לבדיקות כירורג בעבור משרתות צה״ל ובנוסף הבדיקות מתקיימות לאורך כל השנה בכלל המרפאות האזוריות של צה״ל הפרוסות ברחבי הארץ.
לדברי ראש ענף שירותי רפואה בחיל הרפואה, סא״ל ד״ר לירון גרשוביץ המודעות לנושא סרטן השד עלתה בקרב חיילות צה"ל בשנים האחרונות . "מדובר במחלה שכיחה בקרב נשים ואני חושב שאנחנו מצליחים לתת מענה טוב בעניין הבדיקות. גילוי מוקדם של סרטן השד משמעותו הצלת חיים, ומאחר והסיכוי להחלים עלה בצורה משמעותית, אנו מעודדים את משרתות צה"ל לגשת להיבדק. השירות ניתן לכלל החיילות כל השנה וניתן תמיד לקבוע תור. ואנו קוראים בהזדמנות זו גם לכל הנשים באשר הן, למצוא זמן וללכת להיבדק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו