הרצח המזוויע של שלושה אזרחים בכנסיית נוטר-דאם במרכז העיר ניס ביום חמישי, שכלל גם עריפת ראש מזעזעת, הגיע עד מערכת הבחירות בארה"ב בימים האחרונים, עת הזכיר אותו הנשיא דונלד טראמפ בציוציו ובעצרת שערך בפלורידה ביום חמישי. לא פלא. זה היה מזעזע.
תזכורת: ממש לפני הוועידה הרפובליקנית בקליבלנד לפני ארבע שנים התרחשה זוועה בעיר ניס, וגם אז האחראי להרג היה צעיר תוניסאי שדרס למוות עשרות אנשים בטיילת בעיר, בעת חגיגות יום הבסטיליה. במקרה ההוא המחבל אפילו לא היה רשום במשטרת ההגירה, כי הגיע באופן לא חוקי. בסוף השבוע התקבל גם דיווח על ירי בכומר אורתודוקסי בעיר ליון, אם כי הנסיבות טרם התבררו כולן.
צרפת חייבת להתעורר. אין לה ברירה. משהו רע קורה ברפובליקה הצרפתית, ואם הצרפתים לא יתעוררו בזמן, הם ימצאו את עצמם לכודים ברפובליקה אסלאמית - או לא פחות גרוע, תחת שלטון ימין קיצוני של מארין לה פן, שאירועים מהסוג הזה רק מחזקים את מפלגתה. זו נבלה וזו טריפה.
לפני שלושה שבועות לערך ביקרתי בניס. בתי בת ה-15, מיכל, לא אהבה להיות שם. "אבא, בוא נלך", אמרה לי. מה קרה? בתי רגילה לבקר הרבה בצרפת. היא צרפתייה כמו אמא שלה ואף נולדה באקס-אן-פרובאנס, שלא רחוקה משם. אבל היה משהו מאיים ברחוב. בן דודי מישל, שגדל בניס, אמר לי שפשוט לא הולכים יותר לרחוב נוטר-דאם. פשוט נמנעים מלהגיע. משטר הפוליטיקלי קורקט אוסר עלינו לבטא זאת מפורשות: צעירים מצפון אפריקה הכניסו הרבה אלימות למקום. אבל זו האמת וצריך להודות בה.
צרפת חייבת להילחם באסלאם הפוליטי. אין לו מקום ברפובליקה שאנחנו כה אוהבים (אני לפחות). ב-2004, צרפת גירשה אימאם בולט מאזור העיר ליון, בוזיאן, בחזרה לארצו, אלג'יריה, בעקבות התבטאויות קיצוניות. הוא לא היה האימאם היחידי שגורש מצרפת במסגרת המאבק בטרור. דומיניק דה וילפן כראש ממשלה והנשיא שיראק החליטו אז לגרשו בחזרה לארץ מוצאו, אלג'יריה, אך ארגוני זכויות אדם מחו. בשם חופש הביטוי אפשרו לאימאמים את חופש ההסתה.
עכשיו לצרפת אין ברירה. נגמרו המשחקים. אפשר להבין שקריקטורות של מוחמד יפגעו ברגשותיו של מוסלמי מאמין, בדיוק כמו שקריקטורות מבזות של ישו או משה רבנו יפגעו בנוצרי מאמין או ביהודי מאמין. ראוי לכבד סמלים ואמונה דתית. אבל אני לא רואה את ישראל מייצאת רבנים שיתבעו את עלבון היהדות ברחבי העולם, ויקראו בגלוי לנקמה אלימה.
צרפת היא רפובליקה חילונית המושתתת על ערכי החירות והדמוקרטיה. ראוי שהיא תתחיל לתבוע מהבאים בשעריה לכבד זאת - או לשוב לארצות מוצאם.