המסמכים הנדירים של הבאבא סאלי: "היה גדול כבר במרוקו"

תעודות ומסמכים חדשים שלהבאבא סאלישנחשפו מעידים על חשיבותו כאב בית הדין לענייני משפחה במרוקו.

רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל,הבאבא סאלי, מוכר בציבוריות הישראלית בעיקרכמקובל וכעושה מופתים. כעת נחשפות בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי של הספרייה הלאומית, תעודות ארכיוניות מקהילות ישראל במרוקו, מהן עולה פן מוכר פחות שלהרב ישראל אבוחצירא- כדיין, פוסק הלכה ומנהיג ציבור, ששימש כאיש שירותי דת מטעם הממשל הצרפתי.

בהיותו כבן 30, מונה הרב ישראל אבוחצירא לאב בית הדין בקהילת יהודי תאפילאלת ומחוזותיה שבמרוקו, והיה לפוסק הלכתי עצום ולסמכות הלכתית חשובה בקרב יהודי מרוקו. באחת האיגרות לרב ברוך טולידאנו מתאריך כ"ג בתמוז תש"ג (1943) מבקש הרב אבוחצירא, בשם ממשלת צרפת, להשלים את הליך אישור שני סופרים (מזכירים) חדשים לבית הדין בעקבות פטירת סופר בית הדין. לדברי הרב אבוחצירא השניים אמנם חסרי ניסיון: "צעירים בימים ולא ניסו ללכת באלה, על כל פנים פקחים ומבינים הם, ובנקל יוכלו להתרגל במלאכה זו". במסמך אחר של פנקס רישום תביעות של בית הדין הרבני בקצר־אלסוק משנת 1951 ניתן לראות את הפעילות היומיומית של הבאבא סאלי כאב בית דין לענייני משפחה.

הדיין הרב אבוחצירא מיישב מחלוקת בין אם לשני בניה על ירושת האב כאשר את פסק הדין הוא כותב בעברית ובצרפתית. הרב פוסק שהבנים יירשו את אביהם, אך כל אחד מהם יזון את האם בתורו. איגרת אחרת נשלחה אל הרב יהושע בירדוגו במקנס, ובה מבקש הבאבא סאלי להיוודע בנוגע למנהג שלהם בעניין הכתובה. כמה מבני העיר מקנס עברו לארפוד, שם כיהן באותה עת כרב הראשי וכאב בית הדין, כאשר הדין צריך להיות בהתאם למנהג המקום שבו נכתבה הכתובה. הבאבא סאלי לא חותם על מכתב זה באופן אישי, והמכתב חתום בידי אחיו, רבי יצחק אביחצירא, ה"באבא חאקי".

לדברי מנהל הארכיון היהודי של הספרייה הלאומית, ד"ר יוחאי בן־גדליה: "התעודות מלמדות שמאחורי ההערצה לבאבא סאלי עומדים לא רק היותו נצר לשושלת מפוארת ומופתים שיוחסו לו, אלא גם גדולתו בתורה והתפקיד המנהיגותי שמילא בחיי קהילת יהודי מרוקו לאורך כ־40 שנה, עד עלייתו לארץ. התעודות והמסמכים כתובים, רובם ככולם בעברית, בכתב חצי קולמוס, ששימש את יהודי ארצות האסלאם, והם חלק ממסמכים היסטוריים רבים שנמצאים בארכיון העם היהודי".טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו