הסיפור המוזר על החוקה בעברית שנכתבה על קיר בווילנה

הסיפור המוזר על החוקה העברית שנכתבה בווילנה, או מה עושים עם מנהיג ליטאי שכתב חוקה בעברית אבל מעריץ את אביו רוצח היהודים?

אחד המקומות ההזויים ומהסקרנים ביותר בווילנה, עיר הבירה של ליטא, הוא אי אורבני עצמאי בשם "הרפובליקה של אוז'ופיס – מאחורי הנהר". מדובר באזור יפהפה ששוכן מעבר לנהר נריס, הכולל גבעה מיוערת, מסעדות ציוריות, בתי קפה ומושבות של אמנים. ה"רפובליקה" הזו הכריזה על עצמאותה בשנת 1997.

"החוקה של אוז'ופיס" נכתבה שנה לאחר הכרזת העצמאות בידי "אזרחי הרפובליקה" הקטנה. היא כוללת סעיפים חמודים ומצחיקים, למשל הראשון שבהם, שאומר כי "לכל אחד יש זכות לגור ליד הנהר, ולנהר וילנה יש זכות לזרום יחד עם כולם". הסעיף השני קובע ש"לכולם יש זכות למים חמים, לחימום בחורף ולקורת גג". הסעיף השלישי מרחיק לכת במיוחד, ומציין כי "לכולם יש זכות למות, אך זו אינה חובתם". הסעיף הרביעי מבהיר ש"לכולם יש זכות לטעות". הסעקה יף השישי מודיע ש"לכולם יש זכות לאהוב", וכך שאר הסעיפים, עד סעיף 41 – "לעולם אל תיכנע".

במשך השנים, החוקה המשעשעת תורגמה לכמה שפות שונות, כאשר התרגומים מופיעים על קיר במרכז השכונה, היא "הרפובליקה". לאחרונה, החליטו ראשי המדינה לכאורה, שהגיעה תורה של השפה העברית להצטרף לחגיגה – וכך תרגמו אבות הרפובליקה של אוז'ופיס את ה"חוקה" לשפת הקודש, והכריזו על אירוע גדול וחגיגי בו ייחשף הלוח, ליד שאר השפות.

בין המוזמנים לאירוע ניתן היה למצוא אפילו את שגריר ישראל בליטא, יוסי לוי-אבני, שכן רק בישראל העברית מוגדרת שפה רשמית. ואולם, בעיה: "ראש הממשלה" של אוז'ופיס, סאקאלאס גורודייצקיס בן ה-52, הוא אחד הפעילים הקולניים ביותר למען יונאס נורייקה, שבזמן מלחמת העולם השנייה היה מעורב בריכוז היהודים של צפון המדינה בגטאות, מהם הם שולחו לרצח ביערות או במחנות.

פרשת נורייקה משסעת את החברה הליטאית עד היום משום שרבים במדינה רואים בו "גיבור לאומי". לפני שנה, גורודייצקיס עמד בראש המפגינים שתבעו להחזיר למקומו לוח זיכרון למען נורייקה, והוא אף השתתף במצעדי הלפידים של תומכי הימין הקיצוני. את היחס הזה לנורייקה ספג "מנהיג הרפובליקה" בבית אביו, שהיה חבר קרוב של מחסל היהודים.

השגריר לוי-אבני לא הסכים להשלים עם דפוסי פעילות כאלה. למרות זאת, הרפובליקה של אוז'ופיס פרסמה תמונה של דגל ישראל ענק בעמוד הרשמי שלה, וגם הזמינה את ראשי המדינה (הליטאית האמיתית), חברי פרלמנט ושגרירים לטקס חנוכת "החוקה העברית של הרפובליקה". השגריר הישראלי, לעומת זאת, לא יגיע.