פרופ' אודי זומר
ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף תוכנית פולברייט
יו"ר האקדמיה הצעירה הישראלית. חבר בוועדה המדעית של מרכז הסייבר באונ' ת"א
פרופ' אודי זומר, אחרי שני עימותים ובליץ צפוי של עצרות ונאומים, נראה כי הקרב על אמריקה הופך חם ושנוי במחלוקת מתמיד. אנחנו רואים שארה"ב סובלת מקיטוב פוליטי חמור, עם שני גושים הנבדלים כמעט בכל מדד, כאשר כל גוש סבור שאמריקה תיפגע באופן קשה אם מועמדם לא ינצח. על רקע התלהטות הרוחות, אילו מגמות אתה מזהה בעימותים האחרונים ובנאומים של טראמפ וביידן?
"שני המועמדים מציגים גרסאות שונות של אמריקה בארבע השנים הקרובות. במידה רבה, טראמפ ממשיך לשחק את הקלף ששיחק לטובתו ב־2016 כאשר הוא מציג את עצמו כאאוטסיידר. כמי שאינו חלק מהמכונה הפוליטית המשומנת של וושינגטון, כזה שיכול לעשות שינוי אמיתי.
"הוא מזהה כשביידן משתמש ב'טריקים של פוליטיקאי', אפילו בזמן אמת במהלך העימות, ומסמן את זה לצופים. הבעיה עם המסר הזה, ועם תדמית האאוטסיידר, היא שטראמפ הוא הנשיא כבר ארבע שנים. ולכן, לא ברור עד כמה הבוחרות והבוחרים קונים את זה.
"לגבי ביידן, לפחות בחלק מהעימותים, היה חשוב לו שלא לעשות את הטעויות שנעשו בקמפיין קלינטון לפני ארבע שנים. לדוגמה, הוא פונה אל המצלמה, ומדבר אל המשפחה האמריקנית. הוא מתייחס למצוקות שלה סביב המצב הכלכלי ומגיפת הקורונה. מזכיר את שורשיו בפנסילבניה, שהיא אחת ממדינות המפתח, ועוד. עם זאת, גם אלה כבר טריקים מוכרים, ולא ברור עד כמה הם יהיו אפקטיביים. זאת, בייחוד שהפעם היה פחות עניין בעימותים. ב־2016 אחד העימותים בין קלינטון לטראמפ היה הנצפה ביותר בהיסטוריה, וזכה ליותר מ־80 מיליון צופים".
לעימותים הנשיאותיים שראינו היתה השפעה משמעותית על המרוץ?
"מבחינה היסטורית, ההשפעה האלקטורלית האמיתית של עימותים היא לכל היותר שולית".
בקמפיין של 2016, לדונלד טראמפ היה מסר חד – "להחזיר את אמריקה לגדולתה". היום נראה כי אין לו מסר מלהיב במיוחד, כמו גם ליריבו ג'ו ביידן, שבמקרה הטוב מייצג את החזון של טראמפ מהקמפיין הקודם. עד כמה המציאות הזו פוגעת בסיכויי ההצלחה של המועמדים לזכות במרוץ?
"המסר של טראמפ ב־2016 דיבר אל פלחים באוכלוסייה שהרגישו ששכחו אותם. מדובר בקבוצת הרוב הלבנה, שהרגישה שהיא ננטשה; שבמציאות גלובלית עם טכנולוגיה מתקדמת, המדינה והממשל עוסקים בדברים אחרים ולא במצוקותיה.
"מחקרים מראים, לדוגמה, שבניגוד כמעט לכל קבוצת אוכלוסייה אחרת בעולם המערבי, אצל אמריקנים לבנים בעלי רמות השכלה נמוכות, תוחלת החיים נמצאת בירידה מאז שנות ה־90 של המאה ה־20. הם ראו את הדמוגרפיה ואת סדר היום הפוליטי משתנים לנגד עיניהם, והיתה מצידם כמיהה לחזור לסדר ישן.
"טראמפ זיהה את הכמיהה הזו, ומסר ה־MAGA ("להחזיר את אמריקה לגדולתה") שלו ב־2016 תאם לה בצורה מדויקת. בדרך זו הוא הצליח להשיג את הניצחון בכמה ממדינות המפתח. הקמפיין של קלינטון, לעומת זאת, לקח כמובן מאליו ניצחון בחלק מאותם מקומות.
יתרון יסודי. טראמפ // צילום: אי.אף.פי
"אלא שבמציאות של 2020, כשהקורונה לא יורדת מסדר היום הציבורי, קשה יותר לשדר מסר ברור. עם זאת, טראמפ עושה הכל כדי לדבר אל קבוצות אוכלוסייה קריטיות לקמפיין שלו, לשדר להן את המסר שהוא המועמד המושלם מבחינתן. במובן הזה, הוא שומר על מסר ברור".
דוגמה לכך היא המהלך שלו למינוי מחליפה לרות ביידר־גינסבורג בביהמ״ש העליון.
"כבר מתחילת הקמפיין ב־2016, זיהה טראמפ בעזרת יועציו את בתי המשפט כפוטנציאל אלקטורלי משמעותי. במהלך הקדנציה הוא מינה יותר שופטים ושופטות פדרליים מקודמיו. המהלך למינויה של איימי קוני בארט לעליון הוא גולת הכותרת כיוון שמינוי שופטת שמרנית שישית - מתוך תשעה שופטים בסה״כ בעליון - יכול להיות מכריע מבחינת סוגיות קריטיות לקהל הבוחרים של טראמפ.
"מדובר בין השאר בעניינים של זכויות גאים, הפלות ואמצעי מניעה, דרגות החופש של תאגידי־על וחופש דת. המינוי של בארט יהיה משמעותי אלקטורלית אבל יכול גם להצדיק את עצמו במידה שתגיע עתירה לבית המשפט שנוגעת לתוצאות הבחירות, כמו בשנת 2000 במקרה של בוש נגד גור".
ומהו המסר המרכזי אצל ביידן?
"המסר שננסי פלוסי, מנהיגת הדמוקרטים בבית הנבחרים ויו״ר הבית, גיבשה בבחירות האמצע ב־2018 ממשיך להיות במרכז - בריאות הציבור. מציאות הקורונה מתאימה למסר הזה כמו כפפה ליד. העניין של טיפול רפואי מדבר כמעט לכל אמריקני".
שקר הסקר
לצד המסרים של ביידן, יש גם את פליטות הפה שלו, שבוודאי לא מסייעות לו.
"מדובר בפליטות פה שעשויות אפילו להיות מביכות, אך צריך לזכור שלצד זאת, הוא מחזיק בקריירה פוליטית ארוכה; אבל מבחינת הבוחרות והבוחרים מהדור הצעיר, מדובר במועמד מלהיב פחות מאשר ברני סנדרס. לכן, השאלה היא האם ביידן יצליח להביא הרבה מאותם בוחרות ובוחרים לקלפי, כמו גם מאגפים נוספים של הקואליציה הדמוקרטית שהוא צריך לגייס - כמו קבוצות מיעוטים - ובייחוד במדינות המפתח.
ניסיון וחזון ארוך טווח. ביידן // צילום: אי.פי
"הניסיון של ביידן יכול להיות נקודת חוזק נוספת מבחינתו: הוא הראשון שיודע שסדר היום הסביבתי השאפתני שהוא מנסה לקדם, כולל קמפיין של 2 טריליון דולר במקרה שייבחר, יוכל להתממש רק בדרך הדרגתית. דווקא הציפיות הריאליות האלה, שעטופות בחזון ארוך טווח, עשויות להיות אטרקטיביות בעיניהם של אלו מהבוחרים שעייפו מהכרזות בומבסטיות שהפיק הבית הלבן בשנים האחרונות".
סנסציות כבר לא בהכרח עובדות. אנחנו רואים שדו"חות המס של טראמפ שנחשפו ב"ניו יורק טיימס", למשל, כבר לא משפיעים באופן מיוחד על קהל הבוחרים, כמו גם עסקי בנו של ביידן באוקראינה. איך כדאי לטראמפ וביידן לנצל את העצרות האחרונות שלהם לפני הבחירות? רק לאחרונה דווח כי טראמפ יערוך 11 עצרות ב־48 השעות האחרונות של הקמפיין.
"בנאומים, בהופעות בטלוויזיה ובעצם בכל מקום שבו המסר הציבורי שלהם משודר, עושים שני המועמדים כל מאמץ לחזק את מה שהם תופסים כנקודות יתרון מבחינתם. ביידן, לדוגמה, בנאום באותו אתר היסטורי שבו הנשיא אברהם לינקולן נשא את אחד הנאומים הנשיאותיים המפורסמים ביותר בהיסטוריה האמריקנית, 'נאום גטיסברג', קרא בתחילת החודש לאחדות בעם.
"האזכור ל'בית המפולג' באתר של אחד הקרבות העקובים ביותר מדם, והמשמעותיים ביותר במלחמת האזרחים, הוא קריטי - כיוון שאחת האסטרטגיות החשובות ביותר במרוץ לנשיאות נוגעת ליכולת למשוך בוחרים מהמחנה האחר. בסיס המפלגה לא מספיק על מנת לזכות בבחירות.
"על הבסיס פחות ישפיעו הפרשיות של החזרי המס או השערוריות באוקראינה. אבל, מעבר ליכולת להפיח התלהבות בבסיס, המועמד צריך גם למשוך מועמדים מחוצה לו. במקרה של ביידן, הוא מנסה למשוך מצביעות ומצביעים עצמאיים, ורפובליקנים שמאסו בטראמפ. זו היתה מטרת נאום האחדות שלו בגטיסברג".
ובמקרה של טראמפ נדרש, בין השאר, שכנוע של הציבור שמצבה הכלכלי של ארה"ב סביר באופן יחסי.
"בפוליטיקה האמריקנית, למציאות הכלכלית יש השפעה מכרעת על תוצאות הבחירות. במשך יותר משלוש שנים הנתונים הכלכליים האירו את פניהם לטראמפ. שוק המניות עלה, האבטלה נותרה ברמות נמוכות ונרשמה מגמה חיובית בנתוני הצמיחה. אבל משבר הקורונה שינה את המצב. יש סימנים ראשונים שהכלכלה האמריקנית מתאוששת מהר מן הצפוי, ועם זאת, המכה הכלכלית קשה וכואבת.
"השאלה הגדולה היא איך יצטיירו הדברים בראשם של הבוחרים. אם המסר של טראמפ יחלחל, שהמכה הכלכלית לא צריכה להירשם לחובתו כיוון שמדובר במגיפה עולמית שממשלו, לתפיסתו, התמודד איתה בצורה סבירה, ולעומת זאת הצמיחה הכלכלית שקדמה למגיפה כן צריכה להירשם לזכותו - זה ישחק לידיו מבחינת התוצאות בקלפי".
ובינתיים עיני העולם נשואות אל הסקרים. לצד המגמה שמנבאת הפסד לטראמפ, אנחנו רואים לאחרונה מכונים שונים שמעריכים אחרת. מכון ה־Democracy Institute, למשל, שחזה נכונה את תוצאות 2016, מצביע על הובלה של טראמפ ברמה הכלל־ארצית עם 46% תמיכה לעומת 45% תמיכה בביידן.
"אחד הדברים המעניינים מבחינת הסקרים, למרות השנה מלאת התהפוכות שעברנו, זה היציבות שלהם. מאז שהמועמדות של ביידן נקבעה באביב, יתרונו בסקרים יציב, וזאת למרות שבאמצע פרצה המגיפה, שוק המניות התמוטט ותנועת Black Lives Matter מילאה את הרחובות.
מצביעים בברוקלין // צילום: רויטרס
"עם זאת, הסקרים הם ארציים. בגלל שיטת האלקטורים, סקרים שמחמיאים לביידן או לטראמפ ברמה הארצית הם לא באמת אינדיקציות חזקות. בסוף, התוצאות במדינות כף המאזניים יכריעו את מערכת הבחירות.
"בחלק ממדינות המפתח האלה, כמו מישיגן ופנסילבניה, לביידן יתרון משמעותי. אבל ברובן הפער קטן, בחלק מהמקרים אפילו קטן יותר מטווח הטעות. המשמעות היא שלמעשה קשה מאוד לחזות בשלב זה את התוצאות. אחרי הכשל בחיזוי תוצאות ההצבעה ב־2016, לא נראה שלסוקרים יש פתרונות מספקים למציאות שבה אזרחים רבים מעדיפים שלא להשיב בצורה כנה על השאלות בסקר".
קונספירציה באוקטובר
האם להערכתך אנחנו ניצבים לפני הפתעת אוקטובר נוספת, בדומה למפלה של הילארי קלינטון ב־2016?
"הפתעת אוקטובר היא נושא לספקולציות בכל מערכת בחירות. ב־2016 ההקלטות מתוכנית הבידור 'אקסס הוליווד', שבהן טראמפ התייחס לנשים באופן מעליב, היה הפתעת אוקטובר אחת. גם באוקטובר 2016, ראש ה־FBI ג׳יימס קומי הודיע שנמצאו אי־מיילים חדשים שנוגעים לחקירה של הילארי קלינטון. לזה כנראה היתה השפעה מכרעת על הבחירות. יכול להיות שגם השנה הקמפיינים עוד מחזיקים שפנים בכובע.
"בנוסף, מציאות הקורונה הופכת את ההצבעה השנה למסובכת במיוחד וקשה יותר לחיזוי; למשל - ברמה של הבוחר או הבוחרת הפרטיים, עשרות מיליוני אמריקנים שנמצאים בקבוצת סיכון לא יכולים להצביע בעצמם. הם צריכים לעשות שימוש בהצבעה במעטפות. ברמה המדינתית והלאומית, הקמפיין של טראמפ מזהיר מפני אי־סדרים מסוגים שונים הנוגעים להצבעה מרחוק. הקמפיין הדמוקרטי, שיש כאלה שטוענים שירוויח מהצבעה זו, דווקא מעודד אותה".
יש עוד דבר אחד שפחות מדברים עליו, והוא שעצם היותו של טראמפ נשיא מכהן עשוי לסייע לו להיבחר פעם נוספת.
"זה יתרון יסודי שיש לו מול ביידן. היסטורית, כאשר נשיא מכהן רץ לכהונה נוספת, הוא בדרך כלל נבחר. מקרים כמו של קרטר בצד הדמוקרטי ובוש האב בצד הרפובליקני, הם היוצא מן הכלל. בנוסף, לנשיא מכהן יש בדרך כלל את היכולת לשלוט בנרטיב, ולקדם מדיניות שתסייע לו בבחירות. ולבסוף, הוא פשוט יותר מוכר. האמריקנית והאמריקני הממוצעים לא ממש מתעניינים בפוליטיקה. רבים מהם לא מכירים דמויות מרכזיות בזירה הפוליטית בוושינגטון. אבל הנשיא הוא דמות מוכרת, מה שיכול להיות משמעותי ביום הבוחר".
לסיכום, האם אתה סבור כי נוכח קיום הבחירות ותוצאותיהן, עתידה של הדמוקרטיה האמריקנית מונח על הכף, כפי שסבורים חלק מהמומחים?
"בהיעדר הכרעה ברורה, יש סיכוי שתהליך ספירת הקולות יתארך. במצב זה האמריקנים ייאלצו להמתין, וציפייה כזו עשויה לערער את האמון בהליך הבחירות ובתוצאותיו.
קלפיות דיגיטליות בוושינגטון // צילום: GettyImages
"הנשיא טראמפ עצמו אמר שלא בטוח שיפנה את מקומו בכזה מצב. מצב מתמשך של אי־ודאות לגבי זהות המנצח, והסיכוי לתיאוריות קונספירציה שיתחילו לרוץ במהלכו, עלולים להוות סכנה אמיתית ליציבות מוסדות הדמוקרטיה האמריקנית ולאמון של הציבור האמריקני בהם.
"במדינות המפתח במערב התיכון, העיכוב יכול להיות אפילו של חודש. דווקא במדינות האלה, הנתונים כבר מעידים על הצבעה מוקדמת בסדרי גודל תקדימיים. הסכנה גדולה עוד יותר אם העיכוב ישתלב עם איום סייבר מצד מדינות כמו איראן, רוסיה וסין. סקר שנערך בחודש ספטמבר מעיד על כך שההבנה שתוצאות הבחירות עשויות להידחות השנה חלחלה אצל רוב האמריקנים. ועם זאת, מדובר בתסריט כמעט לא מוכר מהעת המודרנית, שיכולות להיות לו השלכות הרות אסון".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
