ריבלין: "25 שנים אחרי רצח רבין, השנאה מבעבעת לנו מתחת לרגליים"

"25 שנים אחרי והמדינה נקרעת כמו ים סוף בין שני מחנות", כך אמר היום (חמישי) הנשיא ראובן (רובי) ריבלין בטקס הממלכתי לפתיחת אירועי יום הזיכרון ליצחק רבין. הטקס התקיים בנוכחות משפחתו ושר הביטחון ורה"מ החליפי בני גנץ.

"בכל שנה אני מדליק את נר יצחק ומרגיש כמה האדמה שבחוץ בוערת - השנה יותר מתמיד", אמרהנשיא ריבלין. "יש בי חשש שהלהבות הגבוהות שבתוכנו מסכנות את הבית ואת המרקם הישראלי שבנינו בעמל רב. הרצח של יצחק רבין היה רצח פוליטי. הרוצח הנתעב חשב שיש לו לגיטימציה לחסל, הלכה למעשה, את קיומה של אי-הסכמה פוליטית חריפה ועמוקה. כן, הייתי בצד המנוגד ליצחק רבין בוויכוח הפוליטי הזה. כמוני היו עוד רבים אחרים. רובנו, המשוכנעים עד העצם בצדקת דרכנו, לא דמיינו לרגע את תרחיש האימה שאליו נגיע במאבק האידיאולוגי הזה".

"השנאה מבעבעת לנו מתחת לרגליים", הבהיר ריבלין, "לא יכול להיות שיונפו שלטים שקוראים למותם של אזרחים. לא יכול להיות שעיתונאים יחיו תחת איומים. לא יכול להיות שאזרחים יכו אזרחים. לא יכול להיות שתופנה אלימות מילולית קשה כלפי שוטרים. לא יכול להיות שיהיה מי שיעז להעלות בדעתו שרצח פוליטי של ראש ממשלה, שר, נשיא, חבר כנסת, אפשרי בכלל. לא יכול להיות שנכשיר כך את צל צלה של האפשרות לרצח הפוליטי הבא, מי במילים ומי בשתיקה, מי במבט ומי בהסבת מבט, מי במעשים ומי באוזלת יד".

"יש לנו אחריות כלפי דור הצעירים הזה שלא ידע את יצחק וכלפי דורות הילדים והנכדים שלנו, למצוא את הדרך לתקן את הפגיעה הרב-מערכתית בדמוקרטיה הישראלית, שאירעה כאן לפני רבע מאה", ציין הנשיא. "יש לנו אחריות לתקן את הקריעה בישראליות, שנמשכת גם היום".

"ראוי שהיום הזה ישמש לנו מראה"

שר הביטחון ורה"מ החליפי גנץ אמר בנאומו בטקס: "'האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה', כך אמר וצדק. היום הזה ראוי שישמש לנו כחברה מראה אמיתית לאיפה היינו, היכן היינו צריכים להיות ולאן הגענו. אם אנחנו המנהיגים לא מצליחים לנהל דיון בכנסת או בממשלה, איך נצליח לדבר בינינו ברחוב? אנחנו רואים את האלימות בחברה וחייבים לפעול נגדה. אם רבין היה כאן היום הוא היה מברך על הסכמי השלום, ומוטרד ממה שאנחנו רואים בתוך הבית".

"אנחנו זוכרים את ההשקעה בחינוך ובתשתיות, זוכרים הכרה בראייה כוללת של ממלכתיות מחייבת. הייתה שם קריאה אדירה לשלום מבית ולא רק שלום כלפי חוץ. עלינו לכבד את זכרו של רבין, מפורצי הדרך, ממשחררי ירושלים, זה שדאג לביטחון ישראל, לשלום, לסדרי עדיפויות ולקידום ממלכתי של הדברים אולי יותר מכל אחד אחר. אפשר להתנצל על מה שקרה פה ב-25 שנים האחרונות, אבל זה לא מספיק - צריך לשנות את זה. אנחנו חייבים לשמר את היכולת שלו לנהוג בדוגמה אישית מופתית".

דליה רבין: "25 שנה עברו. אני פוקחת עיניים כל בוקר והלב שלי נחמץ. לאן הגענו? המדינה שקועה בבוץ טובעני, וירוס קטלני בלתי מפוענח מכה בנו בצורה חסרת תקדים. החברה שלנו משוסעת ומפולגת. המציאות היא של עשרות אלפי אנשים שנשלחים לחל"ת ולאבטלה, ועומדים בפני שוקת שבורה. בה בעת, כל מחדלי השלטון נחשפים. זו הפעם הראשונה שהאיום על קיומנו בא מתוכנו ולא מצרינו".

"אבא, אני מסתכלת למעלה, מחפשת אותך ויודעת שכבר מזמן אתה שייך לעידן אחר", חתמה את דבריה. "אתה נלקחת, והמדינה כל כך חסרה אותך".