האם ניתן היום לחזות יותר טוב את הבחירות בארצות הברית? האם מכוני הסקרים האמריקניים יודעים להתמודד טוב יותר עם המדינות והקהלים האמריקניים, ויוכלו יותר לנתח מי ייבחר לנשיאות ב-4 בנובמבר, אחרי הטעות הגדולה ב-2016? את השאלה הזו הפננו לפרופסור קמיל פוקס, מומחה לסטטיסטיקה המכהן כפרופסור אמריטוס בחוג לסטטיסטיקה בבית הספר למדעי המתמטיקה, באוניברסיטת תל אביב. פרופ' פוקס עצמו נמצא כרגע בארצות הברית במדינת פלורידה, שם הוא חוקר את הסקרים לקראת הבחירות בארה"ב. ביחס לשאלה שלנו ענה פרופ' פוקס בצורה חד משמעית כי גם הפעם קשה לנבא מי ייבחר וייתכן שבשבוע הבא מצפה לנו הפתעה.
בניגוד לדעה הרווחת, בבחירות ב-2016 הסקרים דווקא דייקו ברמה הלאומית - אפילו יותר מאשר ב-2012. אולם הבעיה הייתה טמונה בכך שעל פי שיטת הבחירות האמריקנית ניתן לזכות ברוב הקולות ועדיין לקבל פחות אלקטורים ולהפסיד בבחירות - וזה מה שקרה. הילארי קלינטון קיבלה קרוב כמעט 2.9 מיליון קולות יותר מטראמפ, אך הפסידה בניגוד לציפיות במספר מדינות מפתח. במדינות אלה לא נערכו מספיק סקרים בישורת האחרונה של הבחירות, וככל הנראה זה היה אחד הגורמים המרכזיים לטעות של הסוקרים.
השנה מספר הסקרים במדינות המפתח מעט גדול יותר - אולי כחלק מתהליך הפקת הלקחים של מכוני הסקרים ושל גופי התקשורת שמזמינים אותם. עם זאת, מספר הסקרים במדינות שיכריעו את הבחירות עדיין נמוך ביחס למספר הסקרים הלאומיים. נכון לשעת כתיבת שורות אלה, ביידן מוביל על טראמפ ב-7.1% בממוצע הסקרים הלאומיים, אך רק ב-3.8% בממוצע הסקרים במדינות המתנדנדות. אלה נתונים מעט טובים יותר מאלה של הילארי קלינטון בתקופה המקבילה ב-2016.
לדברי פרופ' פוקס, "ראשית בוודאי שהפיקו לקחים משנת 2016. אז המסקנה המרכזית הייתה שלא ידעו לדגום נכון את הלבנים חסרי ההשכלה האקדמית שהצביעו לטראמפ ואת הטעות הזו עליה כל הצדדים מסכימים הפנימו מאז. אלא שהעניין הוא שהפתעה בסקרים תמיד יכולה להיות, מכיוון שבחלק מהמקומות הפער הוא בתוך טעות הדגימה. למשל האטלנטיק מדבר על יתרון של 2 אחוז בפלורידה לביידן. את זה העיתון מברר על בסיס 937 בני אדם שאמרו שבוודאות הם יצביעו. אלא ש-2 אחוז הם בתוך טווח טעות הדגימה שעומדת על 3 אחוז".
"בנוסף לכך מה שרואים בארה"ב הוא מאוד מעניין, יש מומחים שבאופן מסורתי נוטים לדמוקרטים ויש כאלו שבאופן מסורתי נוטים לרפובליקנים. יש כאן כמעט כל ערב תוכניות טלוויזיה בהם המומחים צועקים אחד על השני וכל אחד אומר שהוא צודק והשני טועה. אבל העניין הוא שלמעשה פשוט מדובר בשיטות ובסגנונות דגימה אחרים. כלומר כולם מתמחים בסקירה, ובכל זאת ניתן לראות שיש סוקרים ומכונים שנוטים יותר לכיוון אחד ויש כאלו לכיוון השני".
"אולם מעבר לנטייה הבעיה היא מה שנקרא הרפובליקנים הביישנים, אנשים שמצביעים לטראמפ אבל לא מזדהים ככאלו. אגב, גם בארץ יש לנו שני קהלים שמאד קשה לי כסוקר לזהות ואלו מצביעי ש"ס ומצביעים רוסיים מבוגרים תומכי ליברמן. אז כאן עשו שיטה לזיהוי המצביעים האלו והיא בלשאול אותם למה החברים בסביבה שלך נוטים להצביע".
"בכל מקרה בסקרים העניין של הפתעה תמיד קיים. גם קשה לא פעם לזהות מגמות כמו שהיה ב-2016 שאנשים לבנים שהצביעו בדרך כלל לדמוקרטים הצביעו דווקא לטראמפ בגלל חוקי ההגירה שלו. התנועה הזו היא דבר שקשה לסקור. גם כיום בשנת 2020 יש המון שיטות והמון אפשרויות. אני כאן יושב עם כל הסקרים בכל מדינות המפתח ומנסה גם להבין האם נמצאה שיטה לחזות על פי הרשתות החברתיות מה אנשים יצביעו, זה מעניין אותי כחוקר. אבל עד היום לא נמצאה שיטה כזו עדיין. בשורה התחתונה ישנן המון שיטות לסקרים וכולן נכונות אבל כל העניין בסטטיסטיקה הוא שיש תמיד הפתעה מסוימת".