כשהתפזר העשן מהקלאסיקו בשבת, התברר שנתון סטטיסטי אחד המשיך לתפוח לממדי ענק מדאיגים: לאו מסי, שלא כבש או בישל בהפסד 1:3 של ברצלונה, סגר 525 דקות בלי גול או מסירה לגול מול ריאל מדריד. מאז 2018 הוא בעט לשערה 16 פעמים, שש מתוכם למסגרת, ואף לא כדור אחד הלך פנימה.
הקלאסיקו היבש של הארגנטינאי התווסף לסטטיסטיקת פתיחת העונה של מסי, שגם היא היסטורית במובן השלילי של המילה. אחרי שישה משחקים בכל המסגרות, לקפטן של בארסה יש שני שערים: שניהם מהנקודה הלבנה, ובישול אחד. כדי למצוא פתיחת עונה נוספת שבה מספר 10 לא כבש שער ממשחק שוטף בחמשת משחקיו הראשונים, צריך לחזור עד ל-,2005 אז הוא בכלל לבש את מספר 30 על הגב.
הנתונים האלה, שמצטרפים לעונה החולפת שהיתה הדלה ביותר במספר השערים מאז ,(25) 2009 הצמידו למסי את המילה שנדמה שאסור לומר אותה בקול רם, חילול קודש של ממש: דעיכה. כן, כן, מבוגרים וצעירים, פרשנים ועיתונאים, ארגנטינאים וספרדים, בכל מגזר יש כאלה שחושבים שאנחנו צופים בתחילת הסוף. הם חושבים שלאו מסי, גדול שחקני תבל, מתחיל לנטוש את האולימפוס שעליו הוא יושב בנחת במשך כעשור ועולה על השביל שמוליך לקרקע.

בקלאסיקו מול ריאל. נסיגה או משבר זמני? // צילום: אי.אף.פי
"זה עדיין מסי"
הקביעה הזאת חוצה לאחרונה גבולות וענפי ספורט, ובשבוע שעבר אפילו רפאל נדאל נשאל בעניינה. "מסי לא גמר! נכון שהיו לו תקופות טובות יותר, אבל זה עדיין מסי השחקן הטוב ביותר בעולם", אמר אלוף הרולאן גארוס, "פשוט הכדורגל, כמו כל דבר בחיים, איבד קצת עניין בימים אלה. יש פה יריב רציני שהוא הווירוס". נדאל ניסה אולי לחבר בין התקופה הרעה של מסי למצב האבסורדי שבו נמצא הכדורגל בעידן הקורונה, אבל נדמה שזה רק קצה הקרחון.
לדעת רבים, פתיחת העונה האנמית של הארגנטינאי היא תוצר ישיר של אירועי הקיץ. ניסיון העזיבה שלא צלח, היחסים עם הנשיא ברתומאו שנפגעו קשות, ומעל הכל העזיבה של לואיס סוארס. האורוגוואי היה חברו הטוב ביותר של מסי, על המגרש ומחוצה לו, והמעבר למדריד למעשה הותיר את הקפטן בלי מישהו להישען עליו. בכל שנותיו בבארסה לאו תמיד החזיק חבר קרוב - מסצ'ראנו, פינטו, ניימאר, סוארס - וכעת הוא לבדו.
גם על הדשא אין לו מלבד ג'ורדי אלבה שחקן שאותו הוא מכיר בעיניים עצומות, והניסיון לייצר סינרגיה עם אנסו פאטי, פדרי, טרינקאו ואחרים גובה גם הוא מחיר בשלב זה של העונה. צריך גם לזכור שמסי בן ,33 משחק ברמות הגבוהות ללא הפסקה כבר 15 שנים, ולא מן הנמנע שהגיל עושה את שלו גם כן. העניין הוא שבארסה לא היתה ערוכה לזה. בעיני הנשיא ג'וזפ ברתומאו, הארגנטינאי הוא ערובה להצלחה גם אם הוא נמצא במועדון על תקן בן ערובה. "רציתי לשמור אותו כחלק מהפרויקט החדש", אמר אתמול לפני שהתפטר.

עם סוארס. עזיבה שפגעה בפרעוש // צילום: רויטרס
מסי כבר הוכיח שהוא מסוגל לסחוב על גבו פרויקטים צולעים, אלא שכרגע נדמה שהוא לא מעוניין ואולי אף לא מסוגל. בלי התרומה הרגילה שלו ברצלונה מדשדשת בחלק התחתון של הטבלה, וזה לא מה שהמאמן רונלד קומאן דמיין שיהיה כשעזב את הולנד לטובת חלום חייו.
"התרומה של מסי יכולה להיות גדולה יותר", אמר לאחרונה ההולנדי, שכנראה חשב שהארגנטינאי הוא רובוט נטול רגשות. כמה ימים אחר כך קומאן כבר דיבר אחרת כשאמר "אין לי ספקות לגבי התרומה שלו, אני מרוצה ממנו", אבל המסר כבר עבר.
"אני לא הייתי פועל כמו הנשיא, לכן אני מבקש ממסי שיחזיק מעמד עוד עונה", אמר ג'רארד פיקה. מסי, כרגע, מתקשה להחזיק מעמד, וכשזה קורה גם ברצלונה סובלת. נראה שכדי להתניע את העונה הזאת הארגנטינאי צריך להשתכנע שיש עם מי ועם מה לעבוד. ברצלונה עדיין לא הצליחה לעשות את זה, ספק אם יובנטוס (נטולת כריסטיאנו רונאלדו שעדיין חיובי לנגיף קורונה) תצליח, אבל אולי הרגע המכונן של העונה בכלל נמצא בידיעה שתקראו כאן בעוד רגע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
