"נינג'ה ישראל": החפצת גברים בפריים טיים

רוב זמן המסך בתוכנית מוקדש לצילומי גברים נטולי חולצות • מה היה קורה אם הנשים היו מצטלמות ומתראיינות כולן בחזיות? • דעה

צילום: מתוך התוכנית // כמה שיותר החפצה - הרי זה משובח. "נינג'ה ישראל"

בפרק הבכורה של העונה החדשה של "נינג'ה ישראל", התייצבו האחים גווילי מול אסי ורותם. זו השנה השנייה שלהם ב"נינג׳ה", ובהפקה מזכירים לצופים את הכניסה שלהם לתוכנית משנה שעברה - ארבעה גברים יפים וחטובים לכל הדעות צועדים בהילוך איטי לכיוון המצלמה. "זה כמו פנטזיה מטורפת שמתרחשת במציאות", הגיבה רותם סלע, "כאילו מתממשת לך מול העיניים".

אסי עזר מיהר להזדעק: "זה פרומו סקסיסטי, אני ישבתי בבית והתביישתי". סלע הגיבה: "ממש לא התביישתי. כמה שיותר להחפיץ גברים בתוכנית הזאת, על כל השנים שהחפיצו נשים. כולם יוחפצו אצלי, מהראשון ועד האחרון".

בין אם סלע צחקה או לא, זה בדיוק מה שקורה ב"נינג׳ה", וזה ממש לא חדש.

הראשון שפתח את העונה הוא נהוראי אברהם, ג׳ודוקא בנבחרת ישראל. מתבקש שיתראיין עם חליפת הג׳ודו ועליה דגל ישראל, אבל זו יורדת בתוך שניות אחדות והוא נשאר טופלס. הרי אם באת להתמודד ב"נינג'ה", ואתה גם גבר במקרה, סביר להניח שתתראיין ללא חולצה. כמעט מיותר לציין שגם את המסלול הוא עשה במכנסיים קצרצרים בלבד. מיד אחריו עלה על המסלול איילון טויטו, מרים משקולות למצלמות בלי לוותר על הכיפה, אבל החולצה? לגמרי מיותרת. 

מה היה קורה לו הם היו נשים? "נינג'ה ישראל"
מה היה קורה לו הם היו נשים? "נינג'ה ישראל"
 לא מדדתי זמנים כי יש לי חיים, אבל יש סיכוי לא קטן שרוב זמן המסך ב"נינג׳ה" מוקדש לצילומי גברים נטולי חולצות. בכניסה למחנה האימונים, באימונים עצמם, בחדר ההמתנה של המשתתפים, לפעמים בעמדת העידוד על המסלול, בראיונות וכמובן שגם על המסלול עצמו. הערות של המנחים על קוביות ושרירים מיוזעים נזרקות לאוויר הספוג בהחפצה בלי סוף, הישר אל הצופים בבית, שהתרגלו שהחפצה לא יורדת בעריכה, להפך, כמה שיותר הרי זה משובח. במקרה אחד אפילו הביאו קאפה בצורת אחד המשתתפים שלא יכול היה להגיע וגם הוא... ובכן, כבר הבנתם לבד.

גדלתי כדתי, ביליתי כמה שנים טובות בישיבת בנים, ובחיי הבוגרים יצאתי מהארון; חולצה, כן או לא, אף פעם לא היה עניין גדול עבורי, לא בשנותיי בפנימייה כנער ולא במסיבות ובמצעדים שנכנסו לחיי מאוחר יותר. אבל מה קורה כשכל זה קורה בפריים טיים של הערוץ המצליח בישראל? איך מרגיש הצופה שבזה הרגע בולס את הפיצה מול המסך ואיך זה משפיע עליו? למה כשמדובר בגברים חצי עירומים זה מתקבל בתרועת "איזה חתיכים", אבל בלי טיפת מחשבה? וגם, דמיינו מה היה קורה אם הנשים היו מצטלמות ומתראיינות כולן בחזיות, ואיזו מהומה היו מרימות הפמיניסטיות וארגוני הנשים אם אכן כך היה?

סעיף 345 לחוק העונשין, נפתח במילים: "הבועל אישה שלא בהסכמתה...". האם מאותן הסיבות ש"גבר לא יכול להיאנס", גם גבר מוחפץ צריך בהכרח להיות מוחמא ולא חלילה מובך?

אני מודה שכצופה אף פעם לא סבלתי מזה. להיפך, עם יד על הלב, אפילו נהניתי. אולי זה סתם שלושת הק"ג שעליתי בתקופת הקורונה, או רק המרמור האישי שלי על המשתתפים שמזכירים לי את הקוביות שפעם היו לי. ובכל זאת, שלוש עונות של "נינג'ה", הרבה מאוד גברים חצי ערומים ושלל החפצות - איך זה שאף אחד לא אומר על זה כלום?

אגב, בגרסה האמריקנית של התוכנית, שזוכה להצלחה זהה להצלחת הפורמט בארץ, המסלול הוא העיקר ורואים שם הרבה פחות עירום. מסקנה? כנראה שאפשר גם אחרת, אם רק רוצים.

החולצה מיותרת, הכיפה נשארת. איילון טויטו, "נינג'ה ישראל"
החולצה מיותרת, הכיפה נשארת. איילון טויטו, "נינג'ה ישראל"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר