בימים ההם בזמן הזה

 

"אדי קינג", סרט הביכורים הסהרורי והייחודי של גידי דר מ־1992, יוקרן הערב בסינמטק תל אביב לכבוד יציאתו המבורכת בגירסת די.וי.די. 

סרטו של דר, שהופק באמצעים דלים ובאופן עצמאי הרבה לפני שהדבר הפך לטרנד, זכה לביקורות מפרגנות עם צאתו והתכבד לפתוח את פסטיבל חיפה באותה שנה. למרות זאת, מעטים צפו בסרטו של דר בקולנוע, ונדמה שאת עיקר רישומו על הציבור עשה בזכות קליפ הטכנו הצבעוני "שיא הנתק הטוטאלי" של עידו אמין, שבו שולבו כמה משפטים מהסרט שהפכו עם השנים לפולחן מקומי.

הסרט מביא את סיפורו של אדי (איתן בלום), שחקן מובטל וחסר אונים, שנקלע למרכזה של קונספירציה אלגורית לא מאוד ברורה. בקונספירציה מעורבים איל תקשורת נוצרי, שמבקש להשתלט על המזרח התיכון באמצעות הערוץ השני (שהיה אז בחיתוליו), גנגסטר שאפתן ששמו מוריס (שולי רנד), שמעוניין לסחוט אותו, וחברתו הנרקומנית של מוריס, יוליה (רונית אלקבץ). בתפקידי משנה מופיעים אלברט אילוז, הבמאי המנוח רפי בוקאי ("אוונטי פופולו") והזמר גבי שושן. 

מעבר לכך ש"אדי קינג" עדיין מצליח להרשים מבחינה ויזואלית - ובייחוד כשמביאים בחשבון את התקציב האפסי שלו ואת העובדה שהצלם, אריאל סמל, לא צילם סרט קולנוע לפניו - הסרט הוא גם כמוסת זמן נעימה לימים שבהם ישראל היתה מדינה קטנה, תמימה וחד־ערוצית. 

כמו כן הוא גם מכיל הופעות משחק אייקוניות של רנד ושל אלקבץ - שניים מהשחקנים החשובים ביותר שהקולנוע הישראלי הצמיח בשנות ה־90 (השניים אף היו זוג באותה תקופה). רנד, שהיה אז בשיא הצלחתו (שנה לאחר מכן השתתף ב"החיים על פי אגפא"), מגיש כאן הופעה אינטנסיבית ואדומת עיניים ונראה כאילו לא ישן כלל במהלך הצילומים, ואילו אלקבץ - שמדברת עם עצמה בצרפתית, מתפשטת, מגלגלת עיניים, מבקשת למות, ובאופן כללי מבלה כל דקת מסך שלה "על הקצה" - מנקזת אל תוך תפקידה של יוליה את כל המניירות ההיסטריות והאובר־דרמטיות, שיהפכו עם הזמן לסימן ההיכר שלה. 

רנד ודר שבו לשתף פעולה ב־2003, לאחר חזרתו בתשובה של רנד, כאשר יצרו יחד את "האושפיזין". מאז לא ביים דר פיצ'ר נוסף. יש לקוות שהדבר ישתנה בקרוב. בכל זאת, עברו כבר עשר שנים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו