שנות ה-90 העליזות: לנינטנדו היה את מריו השרברב, לסגה היה את סוניק הקיפוד, ולסוני? לסוני היה את קראש ה...שועל? לא, לא מדובר בשועל, ובכן, קראש בנדיקוט, כשמו כן הוא – בנדיקוט. מדובר בחיה שאכן קיימת באוסטרליה, יבשת שבסמוך אליה כביכול מתקיימים איי ה"וומבה" המומצאים, שם מתרחשת עלילת סדרת משחקי "קראש בנדיקוט".
קראש הפך לקמע של סוני למשך מספר שנים ושלט ביד רמה במשחקי הקפיצה על פלטפורמות בפלייסטיישן (בהתחלה בבלעדיות רק בקונסולה זו), כאשר את סדרת המשחקים קראש בנדיקוט, קראש בנדיקוט 2, וקראש בנדיקוט 3, היה ניתן להשיג כבר בפלייסטיישן הראשון.
אחרי הטרילוגיה הזו שוחררו המון משחקי ספין אוף נוספים תחת המטריה של "קראש" לקונסלות היותר מתקדמות, רובם בז'אנר מרוצי המכוניות. החברה שפיתחה את המשחק המקורי שנקראת “Naughty Dog” מאז התפתחה ויצרה משחקים נחשבים ומורכבים הרבה יותר עם כותרים כגון: סדרת משחקי "Uncharted" וסדרת "The Last of Us" המצליחות. המשחק החדש והרביעי בסדרה, פותח ע"י חברת "Toys For Bob" והופץ על ידי חברת "Activision".
אוהבים טכנולוגיה? הצטרפו לעמוד האינסטגרם
ואז, 22 שנים אחרי המשחק המלא האחרון שיצא בסדרת המשחקים (שאיננו ספין אוף, או ריבוט) בשנת 2020 זה קורה – קראש בנדיקוט 4 יוצא לאוויר העולם, וכמו שהסלוגן שמצורף לטייטל המשחק הרביעי בסדרה זועק כך גם אנחנו שגדלנו בשנות ה-90: "It’s About Time".
השאלה הנשאלת היא: האם משחק שדיבר אל ילדים ונוער בשנות ה-90 עדיין רלוונטי לילדים של היום? ומה לגבי אותם גיימרים מזדקנים של אז, ששיחקו בקראש הראשון? האם המשחק לא פשוט וילדותי מדי עבורם בימים אלו? לקחנו את המשחק לסיבוב והמסקנות מפתיעות.
קראש על פניו נראה כמשחק פשוט, בטח ובטח לילדים שגדלו עם סלולריים ביד ורגילים למשחקים שצריך בהם לקפוץ מפלטפורמה לפלטפורמה בלי ליפול למטה לתנינים. אבל המראה יכול להיות מטעה: מה שמתחיל כמשחק מאוד פשוט בשלביו הראשונים הופך למסובך יותר ויותר בהמשך, עד שמגיעים לרמה, שאת חלק גדול מהשלבים קשה ואף קשה מאוד לצלוח.
השאלה הראשונה שאתם רוצים לשאול את עצמכם היא: "איך אני רוצה לשחק במשחק הזה? מה אני רוצה להשיג ממנו?" והתשובה הזו תקבע את כמות הזמן שאתם תצטרכו להשקיע בכל שלב ושלב. אם מטרתכם היא לסיים את השלב ולעבור לשלב הבא כמה שיותר מהר, תוכלו בזמן שבין 5-10 דקות לעבור כמעט כל שלב במשחק (לפחות בשלבים הראשוניים שלו), אך אם תחליטו לעמוד במשימות שהמשחק מציב, תוכלו למצוא עצמכם תקועים מול הקונסולה במשך 7 שעות, מנסים שוב ושוב ושוב לסיים רק שלב אחד. יש משהו מאוד מתגמל דווקא באופציה השנייה, זאת למרות ההשקעה האדירה.
הדור החדש (כמו קודמיו) מאפשר לכם "להרוויח" פרסים שונים בתמורה לכך שתסיימו את השלב לפי התנאים שהמשחק מגדיר. בהנחה שתעמדו בכל המשימות, תרוויחו מספר אלמנטים שיקדמו אל "פיצוח המשחק" לחלוטין, וכמו כן תוכלו להרוויח תלבושות (“Skins”) שונות לדמויות המרכזיות (קראש בנדיקוט ואחותו קוקו בנדיקוט), כאשר תוכלו לבחור לשחק עם אחד מהם בכל אחד מהשלבים וגם ליהנות מאותן תלבושות משעשעות לאורך השלבים הבאים. חלק מאותן תלבושות ממש משונות ומצחיקות, כך שקראש שבמקור הוא בנדיקוט, יכול להיות למשל היפסטר, תרנגולת, או מעין בליין משונה שזוהר בחושך עם משקפיים כאלו שמחלקים רק בחתונות כשמתחילים שירים של סטטיק ובן אל.
השלבים עצמם מגוונים, ומעבר למצב "רגיל" בו תקפצו מפלטפורמה לפלטפורמה ותנסו להגיע לסוף השלב בצורה ליניארית מימין לשמאל או משמאל לימין, ישנו מימד גובה וכן מימד עומק, כאשר ישנם שלבים בהם אתם בורחים ממפלצת כלשהי אל כיוון המסך עצמו, ישנם שלבים בהם תגלשו על ציר כאילו אתם ברכבת הרים, תרכבו על אופנוע ים ועוד אלמנטים שונים במשחק שהופכים אותו למשהו אחר ומרענן ולא משהו עקבי ומשעמם. כמובן יש את הארגזים המפורסמים שצריך להשמיד והמסכות (הרחבה בהמשך) שהן גם אלמנט מאוד מעניין שמוסיף רבדים שונים למשחק החל מהפיכת אובייקטים מסוימים לבלתי נראים ועד לשליטה במהירות בה חולף הזמן.
הנראות והסאונד
הגרפיקה עצמה יפה מאוד, אך לא מרשימה באופן מיוחד. שלא תבינו לא נכון, המשחק נראה מעולה, אבל אין כאן שום דבר שלא ראינו כבר, וחיכינו למשחק הזה עשרות שנים. במקור, מצד אחד היינו מצפים להשקעה יותר מעמיקה בפרטים במשחק עם שם כזה גדול שיוצא ל-PS4, מצד שני, אולי דווקא כל זה היה לא מתאים למשחק כמו "קראש" שאמור להיות מאוד פשוט, בסיסי וציורי?
כמובן שאם נסתכל אחורה ישנו שיפור גדול והתאמה לרמת הקונסולות החדשות, אבל עדיין לא משהו שהשחקן מסתכל עליו ומתרשם ממנו באופן דרמטי. מבחינת סאונד, המוזיקה מאוד מתאימה למשחק, אך שוב אין שום חידוש וגם בקולות הדמויות מרגיש שאנחנו עדיין שם בשנות ה-90, מה שאולי בעצם, בא בדיוק במקום ומתלבש בדיוק, כמו מסיכה על בנדיקוט.
המשחק עצמו
איך זה עובד? השחקן מנסה לסיים כל שלב ולהתגבר על שלל המכשולים שעומדים בדרכו, ולהיפסל כמה שפחות פעמים במהלך הניסיון - כמו כל משחק מעבר בין פלטפורמות שונות. בכל שלב בקראש יש 6 יהלומים שניתן להרוויח (במשחק הבסיסי, גם לזה מתווספות אופציות בהמשך כשנפתח מצב מיוחד שנקרא N-Verted שנרחיב עליו בהמשך). רק במקרה בו הרווחנו את כל 6 היהלומים, נזכה ב-Skin חדש לקראש או קוקו.
שלושת היהלומים הראשונים מתייחסים לאיסופן של "פירות וומבה" (או תפוחים כמו שיקראו להם אלו שפחות מכירים את היקום של קראש). אם אסף השחקן 40% מהפירות המופיעים בשלב יקבל יהלום אחד, אם אסף 60% יקבל 2, ואם 80% ומעלה יקבל 3 יהלומים. כך שבעצם השחקן מכוון ללפחות 80% מהפירות תמיד, מנסה לאסוף כמה שיותר וכך חצי מהעבודה הושלמה, לכאורה. כאן מגיע השלב הקשה, איך משיגים את 3 היהלומים הנוספים? ובכן, הראשון מבניהם יתקבל אך ורק אם נאסוף את כל הארגזים שיש בשלב. כולם. פספסתם אחד? לא מצאתם אותו? לא תקבלו כלום.
הבא בתור הוא יהלום שתרוויחו אך ורק אם סיימתם את השלב כאשר לא נפסלתם יותר מ-3 פעמים לכל אורכו. אין בעיה להיפסל גם אינסוף פעמים בעקרון, תוכלו להמשיך לשחק כמובן, אך אם נפסלתם 4 פעמים ומעלה, את יהלום הפסילות אתם לא תקבלו. והאחרון – אתגר היהלום הנסתר: בתוך כל שלב ישנו יהלום חבוי שאם תמצאו אותו, תאספו אותו, ותסיימו את השלב, הוא ייספר לכם כאחד מה-6 שצריך כדי לזכות ב-Skin ולסיים את השלב לחלוטין.
ארגזים: את הארגזים אנחנו מכירים מכל אחד מהמשחקים הקודמים בסדרה, כדי לאסוף את הארגזים, אנחנו בעצם צריכים להשמיד אותם, או ע"י מכה, או ע"י קפיצה עליהם, או שמדובר בארגזים מיוחדים עם חוקים משלהם. ישנם ארגזים רגילים ובהם פירות וומבה, ישנם ארגזים עם סימן שאלה עליהם, בתוכם בדרך כלל מספר גבוה יותר של פירות וומבה.
ישנם ארגזי TNT שלאחר נגיעה בהם תחל ספירה לאחור של 3 שניות בסופן הם יתפוצצו ואם אתם קרובים מדי, גם אתם. ארגזי Nitro בהם אסור לגעת בכלל, וניתן לפוצצם בסוף השלב בלחיצה על ארגז עם סימן קריאה עליו (כדי שייספרו עם שאר הארגזים שהרסתם). ישנם עוד שלל ארגזים שונים עם חוקים משלהם לאורך המשחק, החוק היחיד הוא, צריך להרוס את כל אלו שניתן להרוס, זאת כמובן אם הצלחתם למצוא את כולם, חלקם יוחבאו מאחורי דברים, חלקם ימוקמו במקומות נסתרים מהעין לחלוטין, חלקם בגבהים שלא ניתן לראות וחייבים לקפוץ גבוה מחוץ למה שנראה במסך ועוד.
מסכות: בסרטוני הקישור בין השלבים השונים והממש לא חשובים, במיוחד בעלילה הטיפשית והמיותרת של המשחק (כך גם בכל שאר המשחקים בסדרה) המסכות גם מדברות אל קראש וקוקו ומניעות את העלילה. בשלבים עצמם, ניתן לאסוף את המסיכות ולהשתמש בכוחות אותם אנו מקבלים עם עטיית המסכה.
מסכה רגילה נותנת לנו אפשרות להיפגע פעם אחת מבלי להיפסל, שתי מסיכות רגילות יאפשרו שתי פגיעות ושלוש מסיכות נותנות לנו לרוץ בפרנזי מטורף ולהשמיד כל מה שאנחנו נוגעים בו (קצת כמו מה שנקרא במריו "סופר מריו"). מסיכות נוספות יקנו לנו את האפשרות להעלים אובייקטים או לגרום להם להופיע (וכך להתקדם בשלב), יוסיפו לנו יכולת סיבוב אינסופית (קצת כמו שד טזמני, אגב עוד דבר מאזורי אוסטרליה שהמשחק הזה גנב לעצמו הפעם, מעולמות הלוני טונס), מסיכות ששולטות בזמן ועוד.
מגוון אפשרויות שונות לשחק באותם השלבים
מעבר לכל האמור, ישנן המון אפשרויות לשחק בשלבים השונים שכבר הגענו אליהם בצורה שונה: לאחר סיום כל שלב תיפתח האפשרות לשחק בו במצב "Time Trial", כאשר אנחנו צריכים להצליח לסיים את השלב כמה שיותר מהר, הארגזים במצב זה מוסיפים לנו זמן, בעצם עוצרים את הקאונטר שרץ, ורק במקרה בו נצליח לסיים את השלב מהר יותר מהזמן שנקבע לנו מראש – נזכה בפריט המיוחד שבסופו.
מצב ה- "N-Verted"
אפשרות נוספת שנפתחת לנו רק בהמשך המשחק לאחר הבסת אחד מהבוסים הרעים הוא מצב ה-N-Verted, בו אנחנו נשחק באותם השלבים שכבר סיימנו, רק שכעת הכל נראה אחרת, הצדדים הפוכים, היהלומים חבויים במקומות שונים, הצבעים והנראות של השלב שונים, התאורה אחרת, ויש מגוון מכשולים ויזואליים שונים שלא היו קיימים קודם לכן, הכל בגדול מאוד מבלבל ושונה מהחוויה הראשונה שלנו באותו השלב.
המשחק ב-N-Verted , פותח לנו עוד 6 יהלומים נוספים שניתן לאסוף לכל שלב, סה"כ 12 יהלומים וגם הכמות של היהלומים שתזדקקו להם עבור קבלת Skin חדש עולה מעבר ל-6. למרות זאת, דווקא בשלב זה יותר קל להשיג את ה-Skin כי נפתחות יותר אפשרויות להשגת יהלומים (כך שלמשל אם קודם לכן הייתם צריכים את כל ה-6 בשלב, כעת תוכלו להשיג למשל 4 מתוך 6 במצב רגיל, ועוד 3 מתוך 6 במצב N-Verted ולהרוויח את ה-Skin ללא צורך להשיג את כל היהלומים במצב הרגיל של השלב).
Flashback Tapes
ישנם שלבים מיוחדים שאנחנו יכולים לשחק בהם שנקראים Flashback Tapes והם בעצם מעין שלבים נוספים להם אין קשר לסיפור המסגרת של המשחק, שלבים אלו מגיעים מעברו של קראש עוד מתקופתו כניסוי של המדען הרשע Neo Cortex, עמו נלחם קראש כבר במשחקים הקודמים בסדרה. האפשרות לשחק ב-Flashback Tapes נפתחת לנו רק במקרה שמצאנו את קלטת הפלאשבק בתוך השלבים השונים (חייבים להגיע עד אליה ללא פסילות כלל באותו השלב, אחרת לא ניתן לאסוף אותה).
דמויות נוספות
ישנם שלבים מיוחדים בהם ניתן לשחק בדמויות נוספות, אותן דמויות הן בעלות יכולות ייחודיות להן, אותן אין לדמויות הבסיסיות קראש וקוקו. חלק מאותן יכולות מתבטאות ביכולת לירות למרחקים, או לאסוף ארגזים מבלי להיות בסמוך אליהם. אחת מאותן דמויות היא דינגודיל! שזה חצי קרוקודיל וחצי דינגו בגדול והנשק שלו הוא שואב אבק (באמת!). בקראש יש המון מצבים שונים של משחק, והמון אפשרויות שמתווספות ככל שמתקדמים במשחק. בפועל? להצליח "לנצח את המשחק" ולעשות את כל השלבים ואת כל המשימות בהם ב-100% יכול לקחת שבועות אם לא חודשים של משחק רצוף.
טיפים
לא חייבים להרוויח את כל 6 היהלומים במשחק יחיד בכל שלב, היהלומים שהרווחתם נצברים! ניתן לעשות את זה בכמה שלבים, כך למשל פעם אחת מנסים לקחת את כל הארגזים (ונפסלים בדרך עשרות פעמים), ובפעם השנייה עושים את השלב מההתחלה עד הסוף בלי סיכונים מיותרים רק כדי לסיים את השלב בפחות מ-3 פסילות (לקח לי מלא זמן לקלוט את זה ובזבזתי בגדול כמה ימים מחיי לנסות לעשות את השלבים בצורה מושלמת בניסיון בודד). וכמובן שלאחר שנפתח לנו מצב ה- N Verted שמייצר צורת משחק שונה לשלבים הבסיסיים שכבר סיימנו, ניתן להרוויח שם יהלומים נוספים כדי להרוויח את ה- Skins שעדיין לא השגתם משלבי העבר.
יש נקודות שמירה“ Checkpoints” לאורך המסלול אותו תעברו, משם תתחילו בכל פעם שתיפסלו. קחו בחשבון שגם כניסה לשלב הבונוס המופיע בתוך כל שלב, מתפקדת כשמירה בפני עצמה. עם הכניסה לשלב הבונוס, כשתיפסלו תתחילו שוב מנקודת הכניסה אליו. בנוסף, אם נפסלים בשלב הבונוס, לא נרשמת לנו פסילה בקאונטר הכללי, ניתן להיפסל כמה שרוצים וזה לא משנה דבר.
החוויה שלי
הגעתי לשחק בקראש בלי ציפיות גדולות. והסיבה היחידה שלקחתי אותו לסקירה היא הכבוד שאני עוד רוכש למשחק שבזמנו כששיחקתי ב-PS1 היה המשחק היחיד שהיה לי על הקונסולה, עד שבאיזה חג או יומולדת ההורים הסכימו להוסיף לי עוד משחקים חדשים. בשם הנוסטלגיה הייתי חייב לבדוק, האם הפרנצ'ייז הזה רלוונטי עד היום? ואת האמת - הופתעתי.
עם הורדת קראש ל-PS קרה דבר שלא הצלחתי לעשות מעולם, בת הזוג שלי ששונאת משחקים, ותמיד טוענת על עצמה שהיא גרועה בקונסולות, מצאה עניין במשחק משותף!
לראשונה מצאנו את עצמנו, שני אנשים באזורי גיל ה-30 משחקים יחד במשחק, שעל פניו אמור להיות די פשוט ולילדים, במשך שעות על גבי שעות, בהן אנחנו מנסים שוב ושוב לעבור אתגרים מסובכים. התחלנו לחלק תפקידים בנינו, מצאנו באיזה חלק של כל שלב כל אחד מאתנו טוב, ואז העברנו את השלט לשני כדי שיעשה את הקטעים שהוא טוב בהם יותר (המשחק גם מאפשר מצב מיוחד למשחק משותף מסוג זה שנקרא “Pass N Play” למרות שלא ממש השתמשנו בו).
אחד המינוסים הגדולים של המשחק הוא זמן הטעינה הארוך מאוד במקרה בו אתה עובר בין שלבים או במקרה בו אתה נפסל ומבקש לטעון את השלב מההתחלה. גם מסך המעבר והטעינה מאוד לא מזמין, משעמם, ומתיש להמתין כל כך הרבה זמן כדי להתחיל משחק מחדש, בעיקר שטעינה מחדש כזו למי שמנסה למשל לסיים שלב ללא פסילות, יכולה להתרחש אחת לכמה דקות.
קראש מאפשר משחק ברמות שונות, אם זה קל לך מדי? תנסה את האתגר השלם. קשה לך? תסיים את השלבים בפשטות ואל תלך על כל הקופה של צבירת היהלומים שיכולה להיות מאוד מאתגרת. כאמור, המחסום של בת הזוג שלי נשבר, מצאנו לראשונה מכנה משותף במשחק קונסולה ורק בשביל זה היה שווה להביא את המשחק לפחות עבורי.
נראה שזה משחק שבאמת כנראה כל אחד יכול להתחבר אליו, לא משנה ברמת הכישורים, לא משנה הגיל, אם אתה בן או בת... לאחר משחק של כמה שעות והתקדמות לשלבים היותר מסובכים, ניתן להבין שנעשתה חשיבה מעמיקה בבניה של כל שלב ושלב, ושלא מדובר סתם בעוד "מריו".
הגרפיקה אומנם לא מחדשת דבר, העלילה לא סוחפת כלל וכלל, אין כאן שום דבר גאוני, המצאה מסוימת, או ז'אנר חדש, את כל זה לא תמצאו בקראש. אבל שעות על גבי שעות של הנאה עד כדי התמכרות טוטאלית? כן, בהחלט, הגעתם למקום הנכון.
בקיצור, קראש, התגעגענו.
8/10
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו