"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עד ינואר: מחשבים למעוטי יכולת

מוקדם מהצפוי: החלה חלוקת 150 אלף מחשבים ניידים לתלמידים • דו"ח: עשרות שנות הזנחה עד הקורונה - כשלים בהתקנת תשתיות מחשוב ללמידה מרחוק בבתי ספר

,עודכן
תלמידי תיכון בת"א // צילום ארכיון: יהושע יוסף // תלמידי תיכון בת"א

בשורה טובה בים אי הוודאות במערכת החינוך: החלהחלוקת המחשביםלתלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה, ומשרד החינוך צפוי להשלים אותה עד ינואר - מוקדם מהצפוי באופן ניכר.

משרד החינוך, נזכיר, רכש כ־150 אלף מחשבים לטובת התלמידים הללו. מחציתם היו אמורים להגיע עד ינואר, והיתר רק בחודשים שלאחריו. אלא שעבודה מאומצת של מינהל הרכש הממשלתי ושל משרד החינוך והשר יואב גלנט, הביאה לכך שכבר בשבועות הקרובים תחל חלוקה מסיבית של מחשבים.

עם המעבר ללמידה מרחוק, התברר שיש מחסור עצום במחשבים לתלמידים. לפי נתוני משרד האוצר, כ־20% מהתלמידים מתגוררים בבית ללא מחשב ול־27% אין חיבור לאינטרנט. נוסף על כך, התגלה כי רק חצי מהמוסדות במערכת החינוך (1,900 מתוך 3,600) מתוקשבים, כלומר בעלי תשתית של אינטרנט, מחשבים, מקרן וכדומה.

במהלך ההיערכות לשנת הלימודים הנוכחית, הקצה משרד החינוך 1.2 מיליארד שקלים לצורך הלמידה מרחוק. כ־600 מיליון שקלים הוקצו לרכישת 150 אלף המחשבים, שיגיעו עם חיבור מובנה לאינטרנט. שאר הכסף מיועד לתקשוב בתי ספר ולהכשרת מורים להוראה מקוונת.

בשלב ראשון, יחולקו כ־135 אלף מחשבים. לאחר מכן, תתקיים בדיקת פערים ויתבצע סבב השלמות של כ־15 אלף מחשבים. נוסף על כך, נבחנת אפשרות לרכישה של כ־15,000 מחשבים נוספים.

השר גלנט // צילום: מארק ישראל סאלם
השר גלנט // צילום: מארק ישראל סאלם

הפיילוט של חלוקת המחשבים כבר החל. מי שהיו הראשונים לקבל אותם היו 400 תלמידים מנוף הגליל לאחר השריפה שהיכתה בעיר. חלוקת המחשבים תהיה לפי הדירוג של מוסדות החינוך, כך שבתי ספר עם מדד טיפוח בית־ספרי גבוה יזכו למספר מחשבים גדול יותר. המחשבים יהיו רכוש של בית הספר ויושאלו כמו ספרים בספרייה. הרציונל הוא שיהיה ניתן להשתמש בהם במשך שנים, והם לא ייגרעו כשהתלמידים יעזבו את מערכת החינוך. את האחריות לקבוע מי יקבל מחשב הטיל שר החינוך יואב גלנט על מנהלי בתי הספר, מתוך הנחה שהם אלו שמכירים את צורכי התלמידים.

חידוש נוסף הוא שגורם מטעם משרד החינוך יופקד על חלוקת המחשבים שמגיעים מהמגזר השלישי, כדי לייעל את התהליך. המחסור במחשבים הביא חברות, ארגונים וגם אנשים פרטיים לתרום מחשבים.

אלא שעד כה לא היה גורם ממשלתי אחד שמרכז את יוזמות המגזר השלישי. במסגרת זה הוחלט כי משרד החינוך יוביל וינחה את מעורבות המגזר השלישי בחלוקת מחשבים כדי שאלו יהיו דומים ועל פי סטנדרטים של המחשבים שמחלק משרד החינוך.

"כשלים בתשתיות"

תחקיר הפקת הלקחים שעסק בתשתיות מחשוב ללמידה מרחוק בתקופת הקורונה, והוגש לאחרונה לשר גלנט, מצביע על שורת כשלים בתחום.

על סמך ממצאיו, בתי ספר לא רושתו במחשבים, מורים לא עברו הכשרה וכך הגענו לציון מספיק בקושי בלמידה מרחוק.

חלק ניכר מהמסקנותפורסמו ב"ישראל היום"במסגרת פרויקט החזרה ללימודים. בשורה התחתונה, נכתב בדו"ח כי "ערב פרוץ מגיפת הקורונה, מערכי התקשוב הקיימים במשרד החינוך לא אפשרו מעבר של מערכת החינוך ללמידה מרחוק, כפי שהתחייב, לנוכח התפרצות הנגיף ובהיקפים המתחייבים".

בדו"ח נמצא שבשנים האחרונות משרד החינוך לא רכש מחשבים וטאבלטים בהיקף משמעותי, לא היתה תוכנית מוסדרת ולא הוסב תקציב משמעותי לנושא. נוסף על כך, לא נערך מיפוי של אמצעי הקצה הקיימים - כמה נדרשים ומה הפערים הקיימים.

חלק משמעותי מהלמידה מרחוק - הכשרת המורים - לקה בחסר לפי הדו"ח. עוד צוין שבבתי ספר רבים לא מונו רכזי תקשוב שיהיו אחראים על התהליך. כמו כן, לא הועברו למורים השתלמויות והכשרות בכל הנוגע ללמידה מקוונת ולא נוהל מעקב על קיום השתלמויות לעובדי הוראה בתחום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר