5 דקות של גיהינום

מסמכים משפטיים על הטבח בקונטיקט מגלים: האירוע המחריד נמשך לא יותר מ־5 דקות • דו"ח של ה־FBI על הרוצח אדם לנזה: בית הספר היה כל חייו

צילום: אי.פי // הרוצח לנזה. "אובססיה לבית הספר"

 

מאות רבות של קליעים, שני רובים, לפחות תשע סכינים ושלוש חרבות סמוראי. אלה הם רק חלק מאמצעי הלחימה שמצאה המשטרה בביתו של אדם לנזה, ימים אחדים אחרי שטבח ב־26 בני אדם, ובהם 20 ילדים בכיתה א', בבית הספר סנדי הוק שבניוטאון, קונטיקט. 

מעבר לתיאור מחסן התחמושת בביתו, שככל הנראה היה ברובו בבעלות של אמו, מסמכים חדשים מבית המשפט ששוחררו אתמול מגוללים בפירוט רב את אחד ממסעות הרצח הנוראים שידעה ארה"ב מימיה. הכל החל בבוקר 14 בדצמבר 2012. לנזה בן ה־20 ירה באמו, ננסי לנזה בת ה־52, מטווח קרוב, בעוד היא במיטתה. בזירה לא היו סימנים למאבק והאם ככל הנראה מתה במקום. 

משם המשיך לנזה אל בית הספר היסודי סנדי הוק. הוא נכנס אל המוסד בעודו יורה ברובה סער מסוג בושמסטר. הוא ירה לא פחות מ־154 כדורים, שהרגו 20 ילדים ושישה אנשי צוות. לאחר מכן נטל אקדח מסוג גלוק, הצמיד אותו לראשו והתאבד. כל מסע הטבח, מגלים המסמכים, נמשך לא יותר מחמש דקות. 

בצד מסמכי בית המשפט, נחשף גם דו"ח של ה־FBI, השופך מעט אור על אישיותו של הרוצח. על פי הדו"ח, לנזה כמעט לא עזב את ביתו, תפס עצמו כמתבודד והיה שחקן נלהב של משחקי ירי ממוחשבים. העובדה אולי הכי מטרידה בדו"ח היא כי נראה שאדם, שהיה בעצמו תלמיד בסנדי הוק לזמן קצר, פיתח אובססיה כלפי בית הספר היסודי שאותו "החשיב לכל חייו". 

מלבד כלי הנשק, בחיפוש בבית משפחת לנזה נמצאו בין השאר גם פתק בכתב יד ובו כתובות של חנויות נשק וכן ספרים על אוטיזם ועל תסמונת אספרגר, שמהם סבל אדם. זאת ועוד - השוטרים מצאו בבית כרטיס ברכה שהעניקה ננסי לנזה לבנה, ובו המחאה כדי לקנות איתה נשק. 

"לא שכחתי את הילדים"

יותר משלושה חודשים אחרי הטבח הנורא, נושא הפיקוח על הנשק ממשיך לתפוס את הכותרות בארה"ב. אמש, בנאום בבית הלבן, קרא הנשיא אובאמה לקונגרס לאשר בשבועות הקרובים סידרה של הצעות חוק שנועדו להגביר את הפיקוח. "זוהי ההזדמנות הטובה ביותר זה יותר מעשור לעשות צעדים הגיוניים שיצילו חיים", אמר הנשיא האמריקני. "קראתי מאמר שלפיו וושינגטון פיספסה הזדמנות, שאנשים עוברים הלאה ושוכחים. אז תנו לי לומר לכם - אבא של גרייס לא שוכח, אמא של האדייה לא שוכחת. עלינו להתבייש בעצמנו אם שכחנו. אני לא שכחתי את הילדים הללו". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר