ברולאן גארוס מתנגדים ל"עין הנץ", ולשחקנים נמאס

במצב של 2:3 במערכה הראשונה ברבע הגמר אמש בין דומיניק תים לדייגו שוורצמן, האוסטרי חבט כדור שחצה את המגרש ונחת סמוך לקו האורך עד כדי כך שקשה היה לקבוע את מיקומו המדויק. זאת היתה נקודה קריטית. נגיעה בקו משמעותה שבירה של תים בשלב מוקדם, כדור בחוץ אומר ששוורצמן ממשיך להגיש והכל בסדר. 

כדי לפתור את הסוגיה הסבוכה הזאת התקיים הטקס שמאפיין את הרולאן גארוס. שוורצמן הקיף את מקום הנחיתה עם המחבט וטען שהיה בחוץ, בעוד שתים היה משוכנע שהכדור נגע בקו. שופטת הכיסא נאלצה לרדת ממושבה הגבוה, התקרבה לזירת הפשע, נתנה מבט והכריעה: הכדור בפנים, נקודה של תים. האוסטרי כמובן שמח שזאת ההחלטה שהתקבלה, אבל הוא אחד מרבים שממש לא שמחים שככה מתקבלות ההחלטות האלה, לפחות בגרנד סלאם הצרפתי. 

בכל טורניר אחר, כשלא ברור איפה בדיוק נחת הכדור, פונים לעין הנץ או טכנולוגיה דומה כדי לקבל פתרונות. זה חלק מקדמה של הספורט ושל ענף הטניס, וזה לא משאיר מקום לטעויות אנוש. אולם בטורניר בפריז, מטעמי מסורת, מסרבים להצטרף לעולם החדש. הם מעדיפים להסתמך על שופטי הקו ובמקרים הקיצוניים על העין של שופט הכיסא שיורד למקום האירוע וצריך לקבוע את גורל הנקודה מתוך עשרות עקבות שהשאיר הכדור על החימר האדום. אין ספק שמדובר בסצינה מותחת, אבל באותה מידה אין עוררין שהסצינה לא מדויקת. בשנים האחרונות שידורי הטלוויזיה מראים את המיקום המדויק של הכדור, ופעמים רבות ההחלטה של שופט הכיסא לא היתה נכונה.

בפריז מעדיפים את העין של השופט // צילום: אי.אף.פי

"השופט לא אשם"

"אני הייתי תומך ב־100 אחוז בשימוש של עין הנץ בטורניר", אמר השבוע תים, "אני חושב שזה יהיה הדבר ההוגן ביותר ואנחנו צריכים לדאוג שזה יקרה". גם המדורג מספר אחת נובאק ג'וקוביץ' התבטא בנושא. "עם כל הכבוד למסורת ולתרבות בספורט", אמר השבוע הסרבי, "הטכנולוגיה כל כך מתקדמת שאני לא רואה סיבה להחזיק את שופטי הקו".

בכלל, נדמה שבטורניר הנוכחי מחאת השחקנים עלתה מדרגה. לאחר שהפסיד בחמש מערכות לרוברט באנה, העלה דניס שאפובלוב תמונה שמוכיחה טעות שיפוט כנגדו וכתב: "מתי כבר ישתמשו בעין הנץ על חימר?". היווני סטפנוס ציציפאס הוסיף: "חייבים להוסיף אלמנטים חדשים שהופכים את הספורט לטוב יותר ולהוגן יותר". בזכות הטלוויזיה, הטניסאים מודעים לכמות הטעויות, והם גם יודעים כמה קשה לזהות את מיקום הכדור על חימר. "השופט לא אשם", הסביר תים, "זה חימר, לפעמים מנקים אותו, ואי אפשר לדעת איפה הכדור נחת".

גם את עין הנץ הטניסאים קיבלו בחשדנות כשהוא נכנס למשחק, אבל היום כולם מבינים שהטכנולוגיה תורמת להגינות המשחק. בטורניר ריו שנערך בתחילת השנה השתמשו לראשונה במערכת עין הנץ בטורניר חימר, והיתה תמימות דעים בקרב השחקנים שהניסיון היה מצוין. בנוסף, מחקר שבדק 800 משחקי חימר מצא שהשופטים טועים פעם אחת בכל מערכה וחצי, וכשהטעויות האלה מגיעות בנקודות חשובות ומכריעות הדבר הופך למשמעותי הרבה יותר.

לפי הודעת התאחדות הטניס הצרפתית, הדרישות האלה לא צפויות להוליד שינוי מיידי. "אנחנו לא בעד להחליף שופטים במכונות", נכתב שם, "העקבות שמשאיר הכדור על החימר אמורות להספיק לשופט לקבוע איפה הוא נחת". מארגני הטורניר, שמעדיפים כרגע לשמר את המסורת וגם לחסוך קצת כסף, נשמעים כמי שלא מוכנים לשמוע דבר בנוגע לעין הנץ בטורניר שלהם. אולם ככל שגוברים הקולות שקוראים להכנסת הטכנולוגיה, החל מהטניסאים הבכירים בעולם ועד למדורגים נמוכים יותר, יכול מאוד להיות שבשנים הקרובות גם ברולאן גארוס ייתנו למצלמות להכריע אם הכדור היה בפנים או בחוץ.

שוורצמן מול נדאל בחצי הגמר

בסופו של יום, שוורצמן עלה לראשונה בקריירה לחצי גמר גרנד סלאם לאחר שהדיח בחמש מערכות את תים המדורג 3, באחד המשחקים הטובים בשנה האחרונה. מי שיחכה לו בחצי הגמר הוא לא אחר מרפאל נדאל שגבר על יאניק זינר בן ה-19 בשלוש מערכות.

נדאל. איבד מערכה אחת ברבע הגמר // צילום: אי.אף.פי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו