באוגוסט 1970 עלה נציג האופוזיציה מנחם בגין על דוכן הכנסת והזהיר במילים קשות את הממשלה שעזב אך זה עתה. "העם כולו חייב לשמוע על כך. בבוא היום, אם יחליט נאצר (נשיא מצרים) לפתוח באש - ובידיעת המציאות עלינו להניח כי אין שום ספק שיבוא יום כזה — יהיה לאויב יתרון מכריע בארטילריה ובשריון; והפעולה הברוכה של חיל האוויר שלנו בחודשים האחרונים, שחיכתה ביתרון הזה ומנעה אבדות בקרב בגינו - פעולה הזאת יחיה קשה מאוד לבצעה בלי אבידות במספר ניכר בקרב טייסינו ובמטוסינו".
שלוש שנים חלפו מנאום ההתרעה של בגין עד שהתרחיש שהציג התממש אחד לאחד. מלחמת יום הכיפורים, שפרצה בהפתעה, לוותה באבדות כבדות לחיל האוויר, ובשיבוש יכולתו לספק הגנה לכוחות הקרקע. הייתה זו ראש הממשלה, גולדה מאיר, שעצמה עיניים לנוכח קידום סוללות הנ"מ של מצרים, מפניהן התריע בגין. מחיר ההתעלמות היה כבד מנשוא.
ארבע שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים ארע המהפך הפוליטי הראשון בישראל. אלפי ההרוגים, הכישלון הצבאי, המשבר הכלכלי, ההפגנות ההמוניות ותחושת הסיאוב ממפא"י, עשו את שלהם. מנחם בגין, מי שהיה שותפה הצעיר והימני של גולדה לממשלה, נבחר לראשות הממשלה. הנאום הנבואי שנשא ב-1970, תרם לניצחונו. הוא נתפס כמי שהזהיר מבעוד מועד מפני האסון המתקרב בעוד המנהיגים הנושאים באחריות העדיפו להתעלם.
50 שנים בדיוק חלפו מנאומו זה של בגין. באוגוסט 2020 עלה לנאום באותו דוכן בכנסת, נפתלי בנט, עד לא מכבר שותפו הימני והצעיר של בנימין נתניהו. בגרון ניחר תקף בנט במילים נוקבות את אוזלת ידה של "ממשלת האחדות" אל מול משבר הקורונה.
"מה עשיתם ב-80 יום?! בכמה שיניתם את מספר הבדיקות?! מה עשיתם בחקירות אפידמיולוגיות?! מה עשיתם בטיסות?! מה עשיתם למען העסקים?! כלום! אתם מטורפים?! מה עשיתם?! אתם הורסים את החיים של מיליוני אזרחים במדינת ישראל. אתם הורגים אותם, הורגים אותם מבפנים. ילדים עם מוגבלויות לא מקבלים פתרונות כי אתם רבים ביניכם. תגידו, אתם השתגעתם?! זה פיקוח נפש! אנשים מתים!", שאג בנט אל תוך המיקרופון, כשקולו משתנק.
אינטרס פוליטי וזעם אותנטי
ההתפרצות של בנט, מעבר לאינטרס הפוליטי שתמיד משחק תפקיד, פרקה זעם אישי עצום שהצטבר בו חודשים ארוכים. כשר ביטחון בממשלת המעבר של נתניהו, ראה בעיניים כלות כיצד חשבונות פוליטיים של ראש הממשלה, בירוקרטיה של משרד הבריאות ושיקול דעת שגוי, מרמת נתניהו ומטה, ממיטים על ישראל אסון בריאותי וכלכלי. בנט התחנן להפעיל את פיקוד העורף, הגוף שנולד לטפל במצבים שכאלה. נתניהו לא נתן לו. גם לא לשר הביטחון שבא אחריו, בני גנץ.
מתוסכל ומאוכזב, בנט עשה את מה שהוא אוהב וירד לשטח, לעסקים, לראשי הערים, למומחים. בימים הספורים שנותרו לו כשר ביטחון ובחודשים שאחר כך, כשנותר מחוץ לממשלת האחדות, הציג מדיניות חלופית להתמודדות עם הקורונה. למשל, התקשרות עם מעבדות פרטיות כגון זו של מיי-הרטיג' לביצוע בדיקות (מהלך שהושלם על ידי שר הבריאות, יולי אדלשטיין), הקמת 'קבינט הקורונה' (הרבה לפני זה הרשמי של הממשלה), סרטוני הדרכה מצילי חיים לציבור, הספר 'איך לנצח מגיפה', סיוע פרטני לבעלי עסקים, ועוד.
החלופה שהציג, הקול הברור שהשמיע אל מול הבלבול הממשלתי, הרעיונות היצירתיים שהעלה, מה שנתפס כחיבור שלו לשטח והאימוץ המאוחר חלק מהצעותיו בממשלה, הביאו להתחזקות ממשית שלו בדעת הקהל. בנט, הפך לד"ר קורונה של ישראל בעוד מדיניות הממשלה התגלתה ככישלון קולוסאלי.
מכת מוות כפולה נחתה על ישראל, הן במספר הנספים במגפה, הן בנזק הכלכלי העצום, עם החלת הסגר השני. מדוגמה ומופת לעולם בגל הראשון, ישראל הפכה למשל ולשנינה, בגל השני. לאן נוליך את החרפה.
מבחן דצמבר
גם ההתפתחויות הפוליטיות תרמו להתחזקות של בנט עד לרף ה-20 מנדטים ומעבר לו. חוסר הדוגמה האישית של נתניהו ושריו, העדר הענישה מצדו כלפי אנשיו שהפרו את ההנחיות, והסירוב להודות בטעויות - כל אלה פגעו בנתניהו, לא פחות מאשר הכישלון הניהולי. המריבה הפנימית ביש עתיד, הסיתה מנדט או שניים לימינה, וגם המצביעים הימניים של כחול לבן, כמו מאוכזבי הריבונות בליכוד, עברו עוד קודם לכן לתמוך בבנט - בינתיים בסקרים בלבד.
משבר הקורונה הציב אפוא את נפתלי בנט לראשונה בעמדת זינוק לראשות הממשלה. אם יתחזק עוד קצת, ואם נתניהו ייחלש עוד קצת - מגמות סבירות בהחלט - תיפתח תחרות של ממש בין השניים על ראשות המחנה הלאומי. שוויון 25 מנדטים בין נתניהו לבנט, או תוצאה קרובה לכך, כבר לא נראים כל כך מופרכים.
אך קודם שיגיע המבחן הזה, ממתין גם לנתניהו, גם לבנט וגם לבני גנץ, צומת של הכרעות קשות. דצמבר האכזרי אפשר לקרוא לו. ב-23/12 יפקע המועד האחרון לאישור תקציב המדינה לשנת 2021. אם לא יאושר התקציב בכנסת, הממשלה תיפול באופן אוטומטי. נתניהו יצטרך תחילה להכריע אם הוא רוצה לאשר את התקציב או לצאת מקורלאס הרוטציה ולפרק את הממשלה.
גם בני גנץ יעמוד בפני דילמת התקציב. האם להמשיך לשתף פעולה עם נתניהו בעוד מפלגתו מתפרקת, או לפרוש ולהסתכן בבחירות שעשויות לסכן את קיומו הפוליטי.
גם אם תתפרק הממשלה - ויש סיבות טובות לחשוב שכך יהיה – אין ודאות שהדבר יביא לבחירות רביעיות. בקיץ היה ברור שהבחירות יימנעו. עכשיו, אנחנו במשחק אחר.
הממשלה הנוכחית איבדה כאמור את זכות הקיום, שהרי אינה מתפקדת לא מול הקורונה ולא מול כל אתגר פנימי אחר. במצבים דומים בעבר נתניהו לא נרתע מבחירות ואולם עם מה יגיע לבחירות הפעם? עם אלפי מתים? עם אמון מרוסק? עם הפגנות המוניות? עם מדינה שאין לה תקציב מאושר כבר שנתיים? עם כשל בניהול הגל השני של הקורונה? כיצד ישכנע נתניהו את העם, בפרט הימני, שינהל את משבר הקורונה טוב יותר ממתחרהו בימין, נפתלי בנט?
נתניהו ינסה לאסוף ממשלה משיירי גוש כחול לבן
כך שנתניהו ינסה להימנע מבחירות ככל יכולתו ולהרכיב ממשלה עם שיירי גוש כחול לבן בכנסת הנוכחית. עמיר פרץ, פנינה תמנו, עומר ינקלביץ׳, אולי גם גבי אשכנזי, צבי האוזר ויועז הנדל - נתניהו ינסה לאסוף מכל הבא ליד כדי להרכיב ממשלה בכנסת הנוכחית.
ואולם כדי להצליח במשימה ולהימנע מבחירות, הוא חייב את חמשת האצבעות של שנואי נפשו, נפתלי בנט ואיילת שקד ושותפיהם. בלעדיהם אין לו 61 אצבעות. נתניהו יציע מן הסתם לבנט עולם ומלואו. שרי ביטחון ומשפטים, אולי אפילו תפקיד ממלא מקום רה״מ, וכמובן אחריות על ניהול משבר הקורונה.
הכדור ייבעט אפוא למגרשו של בנט. יהיה עליו לבחור בין הישג פנטסטי בבחירות רביעיות, לבין טיעונים כמו "אחריות לאומית", ו"כניסה תחת האלונקה". כמובן שגם עבור בנט בחירות הן סיכון עצום. מי כמוהו יודע שמה שנראה טוב בסקר התחלתי עלול להיגמר רע בקלפי.
נכון לעכשיו בימינה דבקים בעמדה שהם ל"ממשלה הרעה הזו" לא יצטרפו. בנט, הם כבר אומרים, הוא החלופה של נתניהו, הבגין של גולדה, המנהיג שהתריע מפני המחדל, הפוליטיקאי שסרב להיכנס לממשלת הכישלון. כמובן שאין להם גם כל סיבה לעזור לנתניהו לאחר שזה פרק את בלוק הימין.
התנאים הנדרשים למהפך פוליטי מתקיימים. המדינה כמרחקה. הכישלון הלאומי מורגש. ההפגנות דוחסות את האווירה, אבל אולי מה שלקח שבע שנים בשנות ה-70, עשוי לקרות בתוך שנה אחת בשנות האלפיים. אם האחיזה הציבורית בטיעונים הללו של בנט תוסיף לגדול, אם אכן יעמוד בפיתויים שיציע לו נתניהו, ואם בסוף החורף שוב ניפגש בקלפיות, אזי סיכוי לא מבוטל שאביב 2021 יביא בכנפיו ראש ממשלה חדש לישראל. שמו יהיה נפתלי בנט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו