משרד הכלכלה: תעשייה בצניחה חופשית
לצד הנזק הבריאותי וגביית חיי אדם, הקורונה פוגעת קשות גם בכלכלה. לאחרונה העריך ה־OECD כי כלכלת ישראל תצטמצם עד סוף השנה ב־6 אחוזים לעומת 2019 - תחזית אופטימית מזו של בנק ישראל. כמו כן, על פי הלמ"ס, שיעור המובטלים עומד על יותר מ־11 אחוזים - עוד בטרם החל הסגר הנוכחי. תפוקת התעשייה נפגעה גם היא דרמטית בשל משבר הקורונה, וברבעון השני דיווחו התעשיינים על מאזן נטו שלילי של 37 אחוזים ועל צפי לפגיעה נוספת של 16 אחוזים ברבעון הנוכחי.
לחלק הראשון:
• עוצר ממשלתי: הקורונה והסגר פוגעים בעבודת המשרדים שאמורים לשרת את הציבור
עם זאת, יש גם מקום לאופטימיות: מבדיקה שערכנו עולה כי למרות המשבר הקשה, משרד הכלכלה לא נדרש לבטל תוכניות או פעילויות מסוימות, אלא ביצע התאמות - בדמות יצירת היקף נרחב של תוכניות חדשות, לצד השקעות בכמה תוכניות קיימות כדי לקדם סיוע משמעותי לענפי המשק השונים.
המשרד יזם, למשל, את המתווה לשימור עובדים, שבמסגרתו מוענק תמריץ כלכלי לעסקים לא להוציא את עובדיהם לחל"ת בתקופת הסגר. זאת, בשילוב תמיכה בהשקעות למפעלים ששימרו עובדים בעקבות הגל הראשון.
המתווה אושר בממשלה, כמו מתווה הנחה לארנונה לעסקים שיוצא לדרך השבוע. בה בעת, ברשות החדשנות שפועלת תחת משרד הכלכלה ביצעו הרחבה תקציבית משמעותית לתמיכה בענף ההיי־טק ולעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות בהיי־טק.
יוזמות נוספות היוצאות לפועל דרך משרד הכלכלה כוללות הגדלת מענקי חוק עידוד השקעות הון למפעלים; הוצאה לפועל של מסלולים שונים לעידוד התייעלות אנרגטית; ייצור מתקדם והגדלת פריון במפעלים; מתן סיוע תקציבי לעסקים קטנים ובינוניים בתקופת הקורונה; הגדלה והרחבה של מסלולי עידוד תעסוקה, בדגש על סיוע לאוכלוסיות חלשות; וכן תמיכות בכלי סיוע לחברות לעידוד יצוא והשקעות בפיתוח אזורי תעשייה.
בתוך כך, המשרד פעל מול הממשלה לקידום החלת פחת מואץ בענפים שונים במשק, ופועל בימים אלו לקידום החלטת ממשלה המבקשת להרחיב את החלת חובת רכש תוצרת הארץ על גופים ממשלתיים שונים. מדובר ביוזמה שנויה במחלוקת, שלדברי האוצר תגדיל את יוקר המחיה.
משרד החינוך: תלמידי ישראל עלולים להישאר מאחור
משרד החינוך והשר העומד בראשו, יואב גלנט, השקיעו מיליונים רבים כדי לפתוח את שנת הלימודים בספטמבר, אך בסופו של דבר התפשטות הקורונה הובילה לסגירת בתי הספר.
אלא שאחת הבעיות הגדולות ביותר של הלמידה מרחוק כלל לא טופלה - המחסור במחשבים. הכסף לצורך הזה הוקצה לרכישת כ־150 אלף מחשבים, הם הוזמנו מסין אך עדיין לא הגיעו - ולמאות אלפי ילדים בישראל עדיין אין מחשב ללמידה מרחוק. מעבר לכך, לא ידוע מתי תושלם ההיערכות - שכן חצי מהמחשבים אמורים להגיע עד החורף וטרם ידוע מתי יגיעו השאר.
ובזמן שכולם עסוקים בקורונה ובפתיחה ובסגירה של מערכת החינוך, מה שייפגע בעיקר הוא התחום הפדגוגי. בשנים האחרונות החלו תוכניות ארציות גדולות לשיפור ההישגים במתמטיקה ובאנגלית במערכת החינוך. כמו כן, תלמידי ישראל נמצאים מאחור גם בתחומים אחרים דוגמת מדעים ושפה. תוכניות לצמצום פערים ולשיפור הישגים הן צורך אמיתי, אלא שהעיסוק בקורונה דוחק אותן מהשולחן לטובת דברים דחופים יותר.
רוב התקציב של משרד החינוך מיועד לשעות הוראה, ושאר הכסף אמור ללכת לתוכניות חינוכיות שונות. אלו עתידות להיפגע בשל המחסור התקציבי והקורונה. כך, למשל, צפוי להיות קושי גדול יותר בניווט כספים אל תוכניות לתלמידים מצטיינים או להגדלת מספר התלמידים שמשתתפים בהן - יעד שמשרד החינוך שם לעצמו בשנים האחרונות.
בד בבד, התחום הבלתי פורמלי צפוי להיפגע: בראש ובראשונה תנועות הנוער, שהועברו למשרד להשכלה גבוהה והשנה נלחמו על תקציבן, יצטרכו גם הן להתמודד עם קיצוצים שונים - והתשלום יושת על ההורים.
בתוך כך, יש גם את נושא תשלומי ההורים. בעבר הבטיח מנכ"ל משרד החינוך היוצא שמואל אבואב כי תשלומי ההורים יקוצצו וכי הנטל על ההורים יקטן, אולם המשבר התקציבי כתוצאה מהקורונה הביא לכך שפרט לשירותים שלא יסופקו, לא יהיה שינוי בחלוקת תשלומי ההורים והם ימשיכו לשאת בעיקר הנטל, בין השאר, של השאלת ספרים, הזנה ואירועי תרבות.
משרד הביטחון: התעצמות בהמתנה
אחד הנפגעים העיקריים בממשלה מהמשבר הכלכלי שנגרם מנגיף הקורונה הוא משרד הביטחון.
בטרם המגיפה התכנון היה להקצות למשרד הביטחון תוספת תקציבית של 40 מיליארד שקלים על פני עשור כדי לענות על הצרכים הדחופים של המערכת, אך כעת התקציב לא נראה באופק.
כשכוכבי התמנה לרמטכ"ל בינואר אשתקד, היתה לו תוכנית עבודה מסודרת ויצירתית לגבי עיצובו מחדש של הצבא. על בסיס כל אלה גיבש הצבא בתוך זמן קצר תוכנית רב־שנתית חדשה, "תנופה" שמה, והתחיל לשווק אותה הן בתוך הצבא והן לדרג המדיני ולציבור דרך התקשורת.
התוכנית של כוכבי נשמעת כמו מדע בדיוני וכוללת רחפנים, רובוטים, קישוריות, חדשנות ורב־ממדיות, שנועדו להצעיד את הצבא קדימה - ולהתאימו למציאות המשתנה. נראה היה שראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה גם שר הביטחון, תומך בתוכנית שהציג כוכבי, אך כמו כל תוכנית עבודה, גם תר"ש תנופה של כוכבי דרשה מימון, ולא מעט.
שלוש מערכות בחירות בזו אחר זו והתפרצות הקורונה מנעו את אישור התקציב, ומערכת הביטחון, כמו כל משרדי הממשלה, מתנהלת כיום על פי תקציב של 1 חלקי 12, שמצריך אישורים של החשב הכללי באוצר על הוצאות שוטפות של הצבא. אישורים אלה יוצרים עיכובים והליכים ביורוקרטיים מתישים. כמו כן, ההתנהלות התקציבית מונעת מהצבא להתקשר בהתקשרויות ארוכות טווח, וחלק מהפרויקטים נדחים בשלב זה עד לאישור תקציב מסודר. כך, למשל, יש עיכוב ברכישת מיירטים חדשים למערכות ההגנה האווירית ועיכוב בבניית לש"ביות חדשות שתוכננו.
בצבא מציגים גרסה שלפיה התוכנית של כוכבי יצאה לדרך, בין השאר, על ידי הסטת משאבים פנימיים בתוך הצבא לעשרה רכיבים שהוגדרו קריטיים. הצבא בנה תוכנית מדורגת של התנהלות מדורגת לפי שלבים ותקציב נתון, אך כך או אחרת, מימוש התוכנית תלוי בהקצאת משאבים. כעת התכנון הוא פריסת התוכנית הרב־שנתית על פני עשור, ולא על פני חמש שנים כפי שתוכנן מלכתחילה.
חלק מהגופים בצבא הבינו מוקדם את צו השעה והקדימו צעדי התייעלות. כזה הוא חיל האוויר, שהקדים סגירת טייסת F-16 מיושנת בבסיס רמת דוד ובחר להעביר לבסיס זה את כל מערך ה"ברק", שממוקם בבסיס חצור.
משרד הרווחה: עמותות הסיוע קורסות
זוהי שעתו הקשה של משרד הרווחה. מי שאמור לדאוג לאוכלוסייה המוחלשת והנזקקת ביותר בחברה - מוצא את עצמו מול קיצוצים. ואם לא די בכך, מספר הישראלים שזקוקים לסיוע בשל הקורונה והמשבר הכלכלי זינק, וכן מספר העמותות שבימים כתיקונם נהנו מתרומות וכיום נמצאות על סף קריסה.
במשרד הרווחה לא צריכים לחכות לפרסומו של דו"ח העוני בשנה הבאה כדי להבין שמצב העניים בישראל הפך קשה הרבה יותר. בשנים האחרונות פועלת התוכנית לביטחון תזונתי, שבמסגרתה משפחות הסובלות מאי־ביטחון תזונתי חמור מקבלות כרטיס נטען לרכישת מזון בשווי של 500 שקלים בחודש. אלא שהכסף לתוכנית לא נמצא בבסיס התקציב, ובכל פעם צריך להילחם על קבלתו. התוכנית הזאת, שנמצאה יעילה, אמורה בסופו של דבר להתרחב לכלל המשפחות שזקוקות לה (כ־100 אלף), אך בעקבות המשבר הנוכחי הדבר לא צפוי לקרות בקרוב.
בד בבד, היכולת של עמותות שונות לסייע פחת בשל צמצום בתרומות ובמתנדבים. לכן הקיצוץ יורגש גם בתקציבים המיועדים למגזר השלישי - עמותות וארגונים שמקבלים תמיכות מהמדינה כדי לסייע, בין השאר, לילדים ולנוער בסיכון, לנשים שחוו אלימות ולמשפחות מעוטות יכולת.
בתוך כך, המאבק של הנכים להגדלת קצבת הנכות ולהשוואתה לשכר המינימום לא פסקו, ויש חשש כי הפעימות שהובטחו להם להגדלת הקצבה לא ימומשו.
אחת האכזבות הגדולות ביותר להורים תהיה בגזרת מעונות היום המפוקחים והמסובסדים. כבר לפני שנה הובטח על ידי הממשלה הקודמת כי מעונות היום יועברו ממשרד הרווחה למשרד החינוך, וכי מספר המעונות יוגדל משמעותית - כך שהיקף התלמידים שמקבלים שירות מפוקח יעלה ב־100 אלף ילדים לפחות. המשמעות היא 4.5 מיליארד שקלים תקציב חד־פעמי ועוד כ־1.7 מיליארד שקלים בבסיס התקציב (שנתי שוטף). רק לאחרונה פורסם ב"ישראל היום" כי העלות החודשית למעון תעלה במאות שקלים בשנה לכל ילד בשל הקיצוץ הרוחבי בתקציב משרדי הממשלה.
משרד החוץ: חודשו מינויי שגרירים, הפעילות ברשתות עולה
בניגוד למרבית משרדי הממשלה, משרד החוץ דווקא לא נפגע מהיעדר תקציב מדינה. למעשה, אחרי שלוש שנות ייבוש, בעת שרה"מ נתניהו כיהן גם כשר החוץ, השר החדש גבי אשכנזי החזיר לחיים את המשרד האחראי לקשרי ישראל ומדינות העולם.
עם כניסתו לתפקיד השיג אשכנזי תקציב של 70 מיליון שקלים למשרד.
באחת, מערכים שלמים של פעילות יצאו מהקפאה ושבו לפעול. אמנם הקורונה לא מאפשרת לנהל כסדרם את הקשרים הבין־מדינתיים, אולם בצד המגבלות הללו חודשו מינויי שגרירים וחוזקה הפעילות ברשתות החברתיות.
בד בבד, בכירי המשרד חזרו להשתלב בדיונים שבעבר הורחקו מהם, שגרירים חזרו לקיים פגישות וישראל העניקה חבילות סיוע בתחום הקורונה. לצד זאת, הנציגויות בארה"ב חיזקו קשרים מול המפלגה הדמוקרטית למקרה שיחול שם מהפך, וסוכנות הסיוע הבינלאומית שבה לעבוד אחרי שנה של דריכה במקום. פרויקט יוצא דופן כמו שיגור הטיסה המיוחדת להודו, שבמסגרתו נערך ניסוי גדול עם משרד הביטחון כדי למצוא בדיקות מהירות יותר לגילוי קורונה, נעשה בעזרת מקור כספי זה.
אשכנזי, שרק לקראת כניסתו לתפקיד גילה בעצם את משרד החוץ, גם קיבל החלטה אסטרטגית להסתמך על אנשי המשרד. הוא לא הביא אנשים מבחוץ, אלא שם את בכיר המשרד אלון אושפיז בעמדת המנכ"ל, ואת הציר לשעבר בוושינגטון, חיים רגב, בעמדת ראש המטה.
אמירה אורון, דיפלומטית ותיקה ומוערכת, נבחרה לתפקיד השגרירה במצרים - צעד שיישר את הגב השפוף של המערך הדיפלומטי. אשכנזי גם חידש מסורת של טקס פרידה מכובד לדיפלומטים שיוצאים לשליחות. אז אמנם תוכניות ארוכות טווח תקועות, כמו בשאר משרדי הממשלה, אבל בהשוואה לעבר, משרד החוץ בירושלים במצב טוב.
השתתפו בהכנת הידיעה: גלעד צוויק, נועם (דבול) דביר, לילך שובל, אריאל כהנא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו