"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נפרדים מהספק ומהתשתית: האם בקרוב האינטרנט יאוחד למוצר אחד?

משרד התקשורת מקדם את ביטול ההפרדה בין תשתית אינטרנט לספק אינטרנט • הרפורמה צפויה לבטל את תופעת המנויים הכפולים שעולה מיליוני שקלים בשנה

,עודכן
(אילוסטרציה), צילום: GettyImages

משרד התקשורת יערוך שימוע לבחינת האפשרות שחברות תקשורת יוכלו להציע אינטרנט כשירות אחד, ולא בהפרדה בין תשתית אינטרנט לספק אינטרנט כפי שנהוג כיום, כך פרסם הערב (ראשון) המשרד. לרפורמה צפויות השלכות על כל מבנה השוק כיום.

כוונת המשרד היא להתאים את השוק להתפתחויות הטכנולוגיות ולצרכי האזרח באמצעות שיפור בשירות שהצרכן יקבל בתחומי האינטרנט בכך שתתאפשר לקבל "כתובת אחת" לשירותי הספק והתשתית. כך, החברות לא "יזרקו אחריות" מאחת לשנייה לגבי תקלות, והתקווה היא שהדבר ישפר את איכות השירות שלהן.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

הרפורמה צפויה גם לבטל את תופעת המנויים הכפולים, בה לקוחות ממשיכים לשלם לחברות גם לאחר שעזבו אותן, ששוויה מוערך בכ-50 מיליון שקלים בשנה. אם תאושר, הרפורמה תבוצע באופן הדרגתי כדי לאפשר לספקיות האינטרנט, גם הקטנות שבהן, להיערך לשינוי וכדי למנוע מחברות התשתית הגדולות (בזק והוט) לנצל את היתרונות המבניים שלהן כדי להעביר אליהן לקוחות לשירות.

השינוי לא צפוי לחול כרגע על לקוחות שכבר יש להם אינטרנט, אלא על לקוחות שאין להם אינטרנט כלל. השינוי לא יחול על המגזר העסקי, זאת מכיוון שהספקיות מייצרות עבור המגזר ערך ייחודי, דבר אותו המשרד מגדיר כבעל תועלות שונות.

שר התקשורת יועז הנדל הגיב על הרפורמה המוצעת, ואמר כי היא "נועדה לתקן את מבנה שוק האינטרנט שהיה נכון לשעתו. אחרי 20 שנה, הגיעה העת לשים סוף לפיצול בין ספק לתשתית וליצור מוצר אחד שנקרא 'אינטרנט', כתובת אחת להתקנות ולפתרון תקלות, אחריות מקצה לקצה וביטול תופעת המנויים הכפולים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר