"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההפגנות הרגו את הפחד החרדי מהקורונה

קשה לומר זאת, אבל חרדים רבים מעדיפים לשלם את המחיר הבריאותי על פני החברתי והרוחני • הפוליטיקה גרמה להם לאבד אמון - ולהשלים עם המגפה • פרשנות

,עודכן
צעירים הולכים בבני ברק, בחודש שעבר // צילום: קוקו // צעירים הולכים בבני ברק, בחודש שעבר

העובדה שהרב חיים קנייבסקינדבק בקורונה הדאיגה מאוד את הציבור החרדי לכמה שעות, אבל טלטלה היא לא יצרה.

לא היה בית חרדי אחד בישראל שלא שמע בדאגה על ההידבקות של "ר' חיים", כפי שהוא מכונה בעולם החרדי. נשים ייחדו קריאת ספרי תהילים לשלומו, ובבתי הכנסת התקיימה ברכת "מי שברך לחולה" מיוחדת לרפואתו. והעולם החרדי נשם לרווחה במוצאי שבת ואתמול כאשר הדיווחים על מצב בריאותו המשיכו להיות אופטימיים.

מי שציפה שהעובדה שר' חיים נדבק בקורונהתטלטל את הציבור החרדי, תכניס בו פחד ואימה ממגיפת הקורונהותגרום לו לשמור עוד יותר על ההנחיות - טועה. היחס של הציבור החרדי לקורונה דומה מאוד ליחס של הציבור הכללי, עם תוספת של קושי גדול בשמירה על ההנחיות.

עימותים בין שוטרים לחרדים במאה שערים // צילום: מוטי גרין

קשה לומר שהציבור החרדי אדיש לקורונה, אבל קשה יותר לומר שהוא מבוהל ממנה, ויש לכך כמה סיבות. קשה לכתוב את זה, אבל זו האמת: העובדה שאין המוני נפטרים וחולים במצב קשה בציבור החרדי מקהה את הפחד מהנגיף. המחיר הרוחני שהקורונה מטילה על הציבור החרדי, דוגמת בחורים שלא נמצאים בישיבות ונושרים מהדרך ומשפחות שמתפרקות, קשה יותר.

הרב חיים קנייבסקי, בשנה שעברה // צילום: אריק סולטן
הרב חיים קנייבסקי, בשנה שעברה // צילום: אריק סולטן

נוסף על כך, הפוליטיקה הרגה את הפחד. בסגר הראשון עשו החרדים מאמץ עילאי ושמרו בקפדנות על ההנחיות, ומדובר במאמץ לא פשוט. מדובר בציבור שגר בבתים קטנים וצפופים, במספר רב של ילדים בבית לאורך ימים שלמים ללא טלוויזיה, מחשב או סמארטפון, בביטול שמחות משפחתיות ועוד.

היום כל אדם חרדי שנשאל על אי שמירה על ההנחיות ישלוף מייד את טענת "וההפגנות בבלפור זה בסדר?!" ו"אם הם יכולים להפגין אנחנו יכולים להתפלל". כשהוחרגו ההפגנות - נפרץ הסכר.

הציבור החרדי איבד אמון ומרגיש נרדף. הוא רואה שתמונות של טישים פותחות את מהדורות החדשות, לעומת נזיפה קלה על עריכת חתונות בשפרעם. כניסות דרמטיות לבתי כנסת סוררים מול שידורים חיים ומחיאות כפיים להפגנות. גם העובדה שהסגר נדחה מאוגוסט הישראלי לחגים הדתיים גרמה לאיבוד אמון במי שמנווט את המשבר.

למעשה, העובדה שהרב קנייבסקי, למרות היותו בקבוצת סיכון, במצב טוב, עלולה להקהות אפילו יותר את הפחד מהסכנה.

עם זאת, הסכנה הגדולה עוד לפנינו - שמחת תורה. הבחורים שהיו סגורים בישיבות ייצאו לבתיהם, המניינים הקצרים של המבוגרים יהפכו למניינים ארוכים עם הקפות שניות ותפילות וטעימות של אוכל יחדיו בקידושים. גם אם כל זה ייערך מחוץ לבתי הכנסת, יהיה קשה לשמור על ההנחיות ועל ריחוק מלא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר