סוכות ללא אושפיזין: "עצוב אבל נתגבר"

בונים סוכות שלום: בלי יכולת לארח ותחת הגבלות - אזרחי ישראל יעבירו את החג בחיק המשפחה המצומצמת. מחיפה ועד ירושלים - הישראלים מספרים על האווירה לקראת הכניסה לסוכה.

משפחת ששון מחיפה: "לדאוג לחברים בקהילה"

עבור משפחת ששון מחיפה לחגוג את שמחת חג הסוכות בצל ההנחיות, ללא יכולת לקיים את מצוות האושפיזין, זה דבר לא פשוט. "זה בפירוש לא קל לעיכול, אבל הבריאות והחשיבה על הכלל קודמות לכל".

על רקע ההנחיות המגבילות, יבלו השנה הרב שמואל ורעייתו אחינועם בסוכתם עם שבעת ילדיהם וללא המשפחה המורחבת.

בני המשפחה הם יערה (20), יעקב (18), תאיר (16), שלום (12), שילה (9), גפן (7) ואליהו (2). הרב שמואל ואחינועם ששון מגרעין "הדר חיפה" מסבירים כי "חג הסוכות הוא חג של שמחה והוא יהיה חסר כשאין התייחסות לגר, ליתום לדל ולחד-הוריות. נכון שזה קשה למדי ולא מתכתב עם המושג של שמחה. באמונה שלנו, אם אדם דואג רק לעצמו ולא מזמין אף אחד לסוכה - זה קשה על אחת כמה וכמה".

הרב שמואל מדגיש כי "כרב בקהילה המקומית יש משהו יפה וחשוב באופי הקהילתי שמשתקף בחג הסוכות, והשנה הוא אכן נפגע, אבל צריך להיות מציאותיים ולהסתכל על הנסיבות. זו אינה עת רגילה, יש כאן נגיף מסוכן ועל כולם לשמור על נפשותיהם ועל משפחתם. כמו כן, צריך לחשוב על החברים בקהילה ולדאוג להם - אם לא דרך אירוח, אז על ידי משלוח וקשר אישי".

השניים סיכמו בברכה: "העיקר, אנחנו מאחלים לכל עם ישראל חג סוכות שמח, ושנדע רק בריאות".

משפחת גלנץ מטירת יהודה: "עצוב על המבוגרים"

מדי שנה משפחת גלנץ, ליאת וליפא, הורים לחמישה ילדים, המתגוררים במושב טירת יהודה, בונים ומקשטים יחד סוכה גדולה לקראת החג: "אנחנו מאוד נהנים מהחג, גם נוהגים להתארח, אבל בעיקר אוהבים ונהנים לארח בסוכה שלנו, שאנו בונים בכל שנה. זו חגיגה אמיתית, ואנחנו מאוד מחכים לזה. הילדים מקשטים את הסוכה ומתרגשים, וגם אני, כחובבת רימונים מושבעת, דואגת לדקורציות הנכונות".

השנה, לנוכח ההגבלות, הם מתכוונים לשמור על ההנחיות: "בכל סוכות יש אצלנו מנהג במושב שבו כל הילדים עוברים מסוכה לסוכה ומתכבדים בכיבוד - סוכריות ודברי מתיקה. השנה כבר הודיעו לנו שזה לא יקרה ושנכין את הילדים לפורמט אחר. גם לנו במשפחה יש מסורת במהלך חמש השנים האחרונות, שבשבת של חול המועד סוכות היינו מקיימים 'קידוש קלאב' בסוכה, שאליו היו מגיעים עשרות אנשים לוויסקי משובח, קיגלים, צ'ולנט ופינוקים נוספים. השנה ברור לנו שזה לא יכול להתקיים והאמת היא שזה מאוד מאכזב, כי גם אנחנו וגם מעגלי החברים שלנו מחכים לזה, חגיגה של שמחה".

עוד מוסיף ליפא על האוכלוסייה המבוגרת: "כואב וצובט בלב על ההורים המבוגרים, על ההורים שלי ועל חמותי, שלא יחגגו יחד איתנו. הם נהגו להתארח אצלנו במהלך החג ובחול המועד, ואילו השנה, כדי לשמור עליהם, לא נחגוג פיזית יחד, אבל הם איתנו בליבנו ובמחשבותינו.

"אנחנו משפחה דתית, וסוכות בשבילי זה ה-חג, כי המהות שלו זה להיות בשמחה ולארח. ההורים, המשפחה המורחבת והחברים יחסרו לנו. מצד שני, הקורונה מלמדת אותנו שיעור גדול על הצורך בהתכנסות ובפשטות ועל ערבות הדדית - חייבים לעשות הכל כדי לשמור על הקהילה".

משפחת ורצברגר מלוד: "מקבלים את ההגבלות"

גם בני משפחת ורצברגר מלוד ישהו השנה לבדם בסוכות בלי לארח או להתארח. בשיחה עימם הם אומרים כי "כמו כולם, גם אנחנו עכשיו בסגר. לא הכי נעים מן הסתם, אבל מתמודדים עם המצב".

כשהתחיל הסגר השני, מנחם (42) יצא לחל"ת ומיכל (40) המשיכה לטפל בילדים. עד תחילת משבר הקורונה מנחם עבד באיקאה ומיכל מטפלת בילדים ומפעילה בבית משפחתון ותיק ומבוקש בקרב אימהות האזור. לבני הזוג שלושה ילדים: נריה (12), שלומד בישיבת אלישיב בלוד וחוגג עוד שלושה חודשים בר מצווה, אורי (11) ויפעת (9). על חגיגת בר המצווה המתקרבת אומרים בני המשפחה כי "כבר מעכשיו אנחנו יודעים, לצערנו, שבר המצווה תהיה במתכונת קורונה ולא כמו שתכננו מלכתחילה". 

על חג הסוכות הם אומרים: "כמו כולם, אנחנו חוגגים את החגים השנה באופן שונה. ראש השנה ויום כיפור היו כמובן מאתגרים, אבל הצלחנו להעביר אותם בשמחה כמו בכל שנה. אנחנו שומרים על קשר עם המשפחה גם בחגים, אבל נמנעים לצערנו מלפגוש את ההורים".

עוד הם מציינים: "קשה לנו שלא נוכל לטייל בחול המועד, אבל אנחנו מקבלים את זה ומקווים לטוב". מנחם מוסיף: "כמו כולם, מאחר שכרגע אין מסגרות חינוכיות והילדים לומדים בזום, מיכל ואני עשינו הסבה וכעת אנחנו 'מתפעלי זומים' לילדים עם דיפלומה... נהיינו כבר מומחים, אבל ודאי שאנו רוצים שיחזרו כבר המסגרות בהקדם".

משפחת משה מירושלים: "עם ישראל חזק מזה"

בכל שנה משפחת משה מארחת בחג הסוכות את המשפחה המורחבת לחג עמוס באושפיזין, המגיעים אל הסוכה השמחה. השנה, לנוכח התפשטות מגפת הקורונה ומגבלות הסגר, ייערך חג מצומצם ושונה בבית המשפחה בשכונת גילה בירושלים.

יוסי משה, אבי המשפחה החייכן והלבבי, נערך לחג סוכות במתכונת אחרת: "בכל שנה אנחנו חוגגים את סוכות עם האחיות שלי, ההורים של אשתי והאחיות שלה. השנה נהיה לבד. אנחנו מפחדים ולא רוצים לסכן אף אחד. חשוב לנו להיזהר, ולכן נהיה רק המשפחה הגרעינית בחג. זה קצת עצוב כי בסוכות תמיד היו אצלנו אושפיזין והשנה אין את זה. נחגוג את סוכות רק המשפחה הגרעינית, כמו שהיה בראש השנה ובפסח".

אילה משה, אם המשפחה, המקפידה על עריכת חגי ישראל כהלכתם ומקדישה זמן רב לארבעת הילדים עידו, דניאל, הודיה ואלעד, סיפרה: "החג שונה הפעם מהקצה אל הקצה. אלה לא אותן הכנות. אני מחוברת למשפחה שלי ואי אפשר להיפגש איתם השנה בחג. ניפגש בזום עם סבא וסבתא לפני החג, כי אנחנו לא רוצים לסכן אותם ונתאים את עצמנו למצב. חשוב לשמור על ההוראות שמצילות חיים. זה מאתגר. תהיה מסגרת אחרת של החג עם יותר זמן לתת לילדים, דבר שיטעין את הבטריות למשך שנים. זה לא יהיה אותו הדבר כמו בשנים קודמות, אבל זו המציאות והיא מחשלת. אנחנו מאמינים שבורא עולם מדבר איתנו בדרך הזו. עם ישראל חזק מזה".

בהכנת הידיעה השתתפו: דן לביא, נועם (דבול) דביר, אסף גולן ויורי ילון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו