"מוחקים את ענף המלונאות על כלום"

תוכנית החזרה לשגרה בשישה שלבים, שהניחו השבוע היועצים המקצועיים בפני המל"ל, אינה מבשרת טובות לבתי המלון. לפי מתווה זה, אלו ייפתחו רק בשלב החמישי, כאשר מספר הנדבקים לא יעבור את המאה ביום, ואם רוצים להיות ממש אופטימיים אפשר לדבר על חודשיים או שלושה עד שנגיע ליעד הזה. מי שפסימי יותר (או אולי מציאותי), מקווה שבפסח יהיה אפשר לחזור לפעילות. 

"הרבה חברות ייקלעו למצב שלא יוכלו לפתוח בחזרה", אומר גדי פריבר, הבעלים של בתי המלון גורדוניה ואלמא, "אני מעריך שהתייר הזר הראשון לא ייכנס לכאן לפני חודש יוני. יש לנו במלון בריכות פרטיות ושירות חדרים, נופשים לא צריכים לצאת מהחדר ויש עוד לא מעט מלונות כאלה, למה לא לאשר דבר כזה? למה לסגור הכל באופן גורף? למה לא לבחון ולאשר מתווה הגיוני?"

פריבר מצהיר כי הוא מוכן לממן עבור לקוחות במלון בדיקת קורונה מהירה המשווקת בימים אלו, שתוצאותיה מגיעות בתוך 15 דקות והיא מאושרת על ידי משרד הבריאות, אבל לדבריו, "אין לנו עם מי לדבר. שר התיירות הוא בחור מקסים אבל כמעט שאין לו השפעה, הוא בא ממפלגה שלא מצליחה להשפיע. משרד הבריאות לא מתנהל נכון". 

עם פתיחת בתי המלון בחודש יוני, אחרי חודשיים של סגירה מוחלטת, נרשמה עלייה הדרגתית בתפוסה. באוגוסט היתה התפוסה באילת 86 אחוזים - אחוז אחד יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. ההחלטה לסגור את בתי המלון דווקא רגע לפני החגים, במה שנחשב לאחת התקופות המבוקשות - הכעיסה את המלונאים שמפנים אצבע מאשימה אל מקבלי ההחלטות.

"אנחנו שומרים על אופטימיות כי זאת הגישה שלנו אבל זה אבסורד: אנשים עדיין טסים לבתי מלון בחו"ל, ומדינת ישראל לא השכילה לפחות לקבל את המתווה של עיר תיירות כמו אילת, לבודד אותה ולהפוך אותה לירוקה ונקייה מקורונה, מה שלגמרי אפשרי", אומרת אביה מזרחי מגן, מנכ"לית רשת מלונות פתאל.

"רק ברשת שלנו יצאו כ־4,000 עובדים לחל"ת, 150 אלף בתי אב נפגעים מההחלטה הזאת, יש תחושה שאף אחד לא רואה אותנו, אין לנו עם מי לדבר. אין מנגנון פיצוי, עוד לא קיבלנו את הפיצוי על הסגר הראשון, אנחנו משלמים שכירויות, משלמים לספקים וצריכים להתמודד מול החלטות כאלה בזמן ששיעור התחלואה בבתי המלון בישראל עומד על 0.01%. על זה לסגור הכל?! הקורונה תיגמר, אבל מי יציל אותנו מהנזק הכלכלי?"

הפסדים של מיליונים

רן בלבוס, סמנכ"ל קבוצת נקש בישראל, מדבר על ההפסדים הכבדים ועל מה שעמיתיו למקצוע והוא מוכנים לעשות כדי לחזור לעבוד: "כמעט כל העובדים שלנו עכשיו בחל"ת ואנחנו בקשר איתם בתקווה לפתוח כמה שיותר מהר, אנחנו לא באמת יודעים מתי זה יקרה כי אף אחד לא מדבר איתנו. מלונות ברחבי העולם עובדים ללא פיקוח ואין בעיה מבחינת הרשויות שלנו שישראלים יטוסו לשם, אז למה לא לפתוח פה ולפקח? עשינו עבודה טובה עד עכשיו. זה פשוט אבסורד לסגור את בתי המלון, דווקא איפה שיש הקפדה יתרה. הרי לא נשחק עם זה, אלו החיים שלנו. 

"אנחנו צופים הפסדים של מיליונים, קשה לנו לאמוד ולהצביע על מספר מדויק כי אין לנו מושג מתי נפתח שוב, אבל הנזקים יהיו כבדים מאוד. ישראל היא מדינה מייצאת, מובילה, ענף המלונאות היה חלק בלתי נפרד מהתעשייה הזאת וכשהמספרים יורדים ממיליוני תיירים למספרים אפסיים אז המשמעות מאוד ברורה. עם זאת, אנחנו אופטימיים ומסתכלים לטווח הארוך. אנחנו מקווים שבעתיד הלא רחוק מדי נראה תיירות נכנסת, תיירות עסקית, כי אי אפשר למחוק בהינף יד כזאת תעשייה, פשוט אי אפשר".

לצד בתי המלון שסגרו באופן מוחלט, יש כמה שעדיין פעילים וזאת כדי לייצר הכנסה מינימלית שתסייע להתמודד עם התשלומים השוטפים. בספוט הוסטל בנמל תל אביב, שבשגרה עמוס בתיירים מכל העולם, החליטו להסב את המבנה למגורים. "לפני הקורונה הסתמכנו על 85 אחוז תיירים ובחודש מארס נאלצנו לסגור והתחלנו בשיווק לקהל הישראלי", אומרת נעמה שוויקי, מנהלת השיווק של המלון, "במקביל, הצענו את החדרים שלנו כמגורים לתקופות קצרות, ההוסטל הפך להיות שילוב של דירות מגורים ואירוח נופש. העלות היא 3,000-5,000 שקלים לחודש וכל החדרים מתאימים לפחות לזוג, חלקם גדולים יותר וחלקם קטנים. נכון להיום, כשליש מחדרי המלון מאוישים על ידי דיירים לטווח ארוך. 

נעמה שוויקי // צילום: בן רוטשטיין והגר דופלט

"היו לנו תפוסות מאוד יפות בתקופה האחרונה, בחודש אוגוסט עמדנו על 65 אחוזים, שכולם כמובן ישראלים. שמרנו על ההנחיות, התאמנו את המלון, הכל כדי שהכל יעבוד חלק, ופתאום מחליטים שסוגרים אותנו ברגע. בבתי המלון לא היו מקרי הדבקות מאסיביים, וצר לי שבסוף אנחנו השעיר לעזאזל. המלונות הסגורים לא יפתרו את הבעיה של הקורונה במדינת ישראל, זה רק מכניס אותנו יותר למצוקה. זה שאנחנו משכירים חדרים לטווח ארוך משאיר אותנו עם הראש מעל המים, זה לא נותן לנו את הרווחה כמו שאמור להיות".

כל המתווים נדחו

הטענות על כך שמי שאמור לעמוד מאחוריהם לא מצליח להשפיע על מקבלי ההחלטות, מופנות בעיקר כלפי מי שייצג אותם בכנסת - שר התיירות לשעבר אסף זמיר. "סגירת בתי המלון מהווה מכה אנושה לתעשיית התיירות הישראלית בכלל ולעשרות אלפי אנשים אשר כלכלתם תלויה בפעילות המלונות, בפרט", הוא אומר. לדבריו, הוא התנגד להטלת סגר שיביא להשבתת בתי המלון ונאבק על מנת לאפשר את המשך הפעלתם, בין השאר על ידי יצירת מתווה מיוחד. 

בין היתר הציע זמיר את תוכנית "מגן אילת", במטרה להמשיך את פעילות מלונות העיר בצורה שתבטיח שמירה על בריאות האורחים, העובדים ותושבי העיר ובעיקר למנוע מכלכלת העיר, המתבססת בעיקר על תיירות, לספוג מהלומה קשה ביותר. הוא גם העביר תוכנית פיצוי ייעודית לענף המלונאות בגובה 300 מיליון שקלים. 

אלא שזמיר, טוענים בעלי המלונות, לא השפיע כפי שהיו באמת מצפים ממנו, ומשרד הבריאות וכן ועדת החריגים בחרו לדחות את המתווים שהציע. "אני מצר על ההחלטה לסגור את בתי המלון, שפוגעת קשות בעובדים רבים בתעשיית התיירות ושמשמעותה היא סגירת הענף עד לפסח 2021", אמר זמיר. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו