תנו לצה"ל לנצח? לא דרך ההצטרפות לשוטרים במחסומים. חייל ושוטרת השבוע בירושלים // צילום: אורן בן חקון // תנו לצה"ל לנצח? לא דרך ההצטרפות לשוטרים במחסומים. חייל ושוטרת השבוע בירושלים

דרוש מבוגר אחראי: צה"ל חייב לקחת על עצמו את תפקיד ההסברה במשבר הקורונה

כשצוותי רפואה במדים מתגברים את המערך האזרחי, מחסורם בצה"ל מורגש מייד • ובשעה שממשלת האחדות מבולבלת, על הצבא לקחת אחריות ולנכס לעצמו את ההסברה הלאומית

אחד ממשתתפי קבינט הקורונה שלשום אמר כי הבחין בדיונים האחרונים בעניין מוזר. רבים מהנוכחים מדברים לפרוטוקול. "הם משמיעים בתוך חדר הדיונים דברים אחרים מאלה שהם אומרים בחוץ, כולל לתקשורת", אמר. "זה נראה כמו הכנה לוועדת חקירה".

צמד המילים "ועדת חקירה" מרחף כבר תקופה מעל כל סוגיית הטיפול במשבר הקורונה. מבקר המדינה אמנם בודק חלק מהנושאים והתהליכים, אבל דומה שיש מי שחוששים מפטיש כבד בהרבה ממתניהו אנגלמן. תהליכי קבלת ההחלטות שנחשפו בחודשים האחרונים בכל התחומים אינם מהמוצלחים, וישראל לא השתפרה הרבה מנקודת ההתחלה. מי שציפה שממשלת האחדות תציל את המצב התבדה; מאז הוקמה, העסק רק התדרדר.

עדות לכך קיבלנו השבוע, כאשר החלו להיחשף ממדי התחלואה בקרב הציבור החרדי. הנתון קפץ ל־28 אחוז נדבקים מכלל הנבדקים היומי. הצד החיובי הוא שמרבית הנדבקים החרדים הם בני ישיבה, מתחת לגיל 24, שמחלתם קלה. הצד השלילי הוא שחלקם אינם מנוטרים, והם עלולים להדביק את האוכלוסייה המבוגרת.

בגל הראשון סירבו תחילה הרבנים לסגור את הכוללים והישיבות, מחשש לביטול תורה. הם נעתרו רק תחת לחץ כבד, וסייעו לבלימת המגיפה. אבל נתונים פנימיים שהגיעו לדסק החרדים בראשות רוני נומה מלמדים שכעשרה אחוזים מהתלמידים לא חזרו לישיבות. הם פרשו ויצאו לעבוד. הרבנים, אמר נומה, החליטו שזה לא יחזור על עצמו.

בניסיון למנוע את הקטסטרופה (או לפחות לצמצמה) גיבש נומה מתווה שלפיו 42 אלף תלמידי הישיבות הגבוהות יישארו במוסדות הלימוד בכל תקופת הלימודים, מ־א' באלול ועד אחרי יום כיפור. רק חלק מראשי הישיבות נענו אז להצעה, אבל רבים הצטרפו בשבועות האחרונים לאחר שנרשם זינוק בתחלואה בישיבות שלהם.

הרעיון היה שכל התלמידים ייבדקו בישיבות, ללא יוצא מהכלל. מי שחולה יבודד, עד שיחלים. אחרי יום כיפור ייצאו כולם הביתה - רק לאחר שייבדקו שוב. מי שחולה לא ייצא.

הפתרון הזה אִפשר לנטר מקרוב כ־32 אלף תלמידי ישיבות גבוהות. ומה לגבי 10,000 התלמידים הנותרים? הם לא נבדקו, וחזרו לקהילה. ומה לגבי 97 אלף תלמידי הכוללים, אברכים נשואים שחוזרים מדי יום הביתה? גם הם לא נבדקו, אלא אם כן גילו תסמיני מחלה.

עמיתי, יהודה שלזינגר, חשף כאן כי בחלק מהחסידויות מקווים להדבקת עדר: שכל התלמידים יידבקו, ואז כולם יהיו חסינים. אלא שבדרך הם עלולים להדביק את כלל הציבור החרדי - ובאמצעותו את הציבור הכללי - ולהקריס את מערכת הבריאות. עם 5,000 נדבקים חדשים ביום וצפונה (ואפשר שיותר מכך כאשר יתבררו ממדי התחלואה בעקבות התפילות ההמוניות בראש השנה ויום כיפור, ואלה שצפויות בסוכות), שום מערך בדיקות וחקירות אפידמיולוגיות לא יצליח לטפל.

לימודים בישיבה // צילום: יוסי זליגר

בינתיים נרתעת המדינה מלטפל בעניין ביד קשה. אי אפשר היה שלא להשתאות השבוע לנוכח אלפי החסידים שחזרו מאומן מבלי שהסכימו להיבדק ולהיכנס לבידוד. "כך לעולם לא ננצח", אמר בזעם חבר בקבינט הקורונה. לדבריו, הבעיה אף עלולה להחריף אחרי החגים: מתברר שהרבנים לא מוכנים לשמוע על אפשרות שהלימודים לא יחודשו. במגזר החרדי אין זום, ואין פתרונות לבד מלימוד בחברותא. התוצאה עלולה להיות שמספר הנדבקים לא יירד עוד זמן רב.

המצוקה העיקרית מורגשת בבתי החולים. מיטות אשפוז ומכונות הנשמה לא חסרות, אבל הצוותים כבר עייפים ושחוקים, ואופק אין. לא ברור מדוע נמנע משרד הבריאות מהחזרת רופאים שפרשו לגמלאות, או מקיצור תקופת הסטאז' לבוגרי הרפואה.

מחכים למבוגר האחראי

בניסיון להקל על המצוקה תגבר השבוע צה"ל את מערכת הבריאות ברופאים ופרמדיקים משורותיו. זה אילץ אותו לצופף שורות: בחלק מהיחידות יש עכשיו רופא לכל שניים או שלושה גדודים. גורם בכיר הזהיר שאי אפשר יהיה להמשיך כך לאורך זמן. מאותה הסיבה נדמה שגם הכוונה להקים בית חולים שדה לחולי קורונה אינה ישימה: בישראל אין כפל צוותי רפואה. צה"ל נשען על מערכת הבריאות הציבורית, ולהפך. רופאים במילואים שיגיעו לצבא, יחסרו בבתי החולים.

גם התגבור שמקבלת המשטרה בכוחות לוחמים פוגע בכשירות הצבא. השבוע צוותו 1,000 חיילים לשוטרים בכבישים; מדובר בכעשר פלוגות מבצעיות שהאימונים או ההכשרה שלהן נפגמו בשל כך. חלק מהחיילים מצאו את עצמם במשימות מקוממות במיוחד, בעיקר מול המפגינים בירושלים; טוב יעשה צה"ל אם להבא יקפיד יותר על המשימות שמוקצות לחייליו, כדי לשמר אותם ואותו בקונצנזוס.

משימה אחת שהצבא צריך לנכס לעצמו היא ההסברה. שבעה חודשים לתוך המשבר, ולישראל אין עדיין מערך הסברה מסודר או מסביר לאומי. הבלבול רב, ההנחיות לא ברורות והממשלה עוסקת בהפחדה במקום בהסברה.

הסיבות לבלאגן הזה מגוונות. בתחילת הדרך רצה ראש הממשלה נתניהו לזכות בכל התהילה על הבסת הקורונה. זאת היתה ההצגה שלו, והוא לא נתן לאיש להתקרב לבמה. בסיבוב הנוכחי נתניהו לקח צעד אחורה. הבמה נותרה ריקה, משוועת למסביר ולמידע. קבינט הקורונה כבר החליט להעביר את הנושא לאחריותו של פיקוד העורף (יחד עם הבדיקות, החקירות והבידודים), אבל משרד הבריאות מערים קשיים.

נאמן למדיניותו שהוא לא לוקח אחריות אלא מקבל אחריות, נמנע צה"ל מלטפל בעצמו בהסברה. "בדיוק כמו שבמלחמה מופיע דובר צה"ל בכל יום ומוסר הנחיות ומידע לתושבים, כך צריך לקרות כעת", אמר גורם בכיר. "אחרי הכל, אין היגיון שאם אנחנו אומרים לציבור שיש רקטות מעזה או מלבנון הוא רץ למקלט כדי שלא להיפגע, אבל כשיש 'רקטות' של קורונה הוא נוהג באדישות. זאת בעיה של הסברה שצריך לתקן מייד".

לנסראללה לא בוער

בלהט הקורונה נדחקו מפעלי ומחסני הטילים של חיזבאללה בביירות, שחשף נתניהו בנאומו באו"ם. מדובר במידע מודיעיני מדויק ומוצלב, שידוע בישראל כבר זמן רב. הכחשותיו של חסן נסראללה בעניין הזה היו צפויות, ומהבטחתו לאפשר לצוותי תקשורת גישה חופשית לאתרים נותר רק ביקור חפוז באתר אחד, שגם בו הותר להם להיכנס לחדר אחד בלבד.

אבל ספק אם החשיפה הזאת היתה כאב הראש העיקרי של נסראללה השבוע. הוא מוטרד קודם כל מהקורונה, אחר כך מהמצב הפוליטי בלבנון, שלא מצליחה למנות ממשלה חדשה, ומהמצב הכלכלי במדינה, ובהמשך לכך מהמצב הכלכלי המידרדר של פטרוניתו, איראן.

דאגותיו אלה דוחקות את העניין הישראלי, והן חלק מהסיבה שחיזבאללה משתהה כל כך בגביית המחיר שהבטיח כנקמה על הרג אחד מפעיליו בשדה התעופה בדמשק. אחרי שני כישלונות, בחיזבאללה לא ממהרים לנסות שוב; זה לא אומר שנסראללה ויתר על הנקמה, אבל נראה שהוא יעשה הכל כדי להימנע מגלישה להסלמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...