הזיג-זג של נתניהו בקבלת ההחלטות מרסק את אמון הציבור

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקים את אזרחי ישראל בבוקר עם הצהרה על דרך אחת להילחם בקורונה, משחרר הודעה חדשה בצהריים ומודיע על תקנות אחרות בערב. הוא מנסה להילחם בנגיף באופן חד ואכזרי אבל בינתיים דרך קבלת ההחלטות מבלבלת עוד יותר את הציבור וגם את אלו היושבים לצידו בהנהגה.

גם אם מקבלים את ההסברים על הקושי לקבל החלטות כעת לעומת הסבב הראשון של תחלואת הקורונה בשל הרכב הממשלה, התערבות הכנסת והיועמ"ש, נראה כי הסיפור המרכזי הוא אובדן האמון הטוטלי של הציבור בהנהגה ובעומד בראשה. ולכך יש כתובת אחת - ראש הממשלה. כשמודיעים על סגירת בתי הספר בערים אדומות באישון ליל, שעות לפני 1 בספטמבר, או כפי שעשה השבוע נתניהו כשהודיע שהסגר עד אחרי החגים, אחר כך ביקש להאריך, ואז פלט באגביות לשאלת גולש בפייסבוק שהסגר יימשך חודש, ויממה אחר כך אמר לשרי קבינט הקורונה שהמצב יימשך חצי שנה - האמון נשחק עד דק. 

הראשון לאבד אמון הוא הציבור החרדי. הפרסום על כך שאדמו"רים החליטו ללכת על דעת עצמם ל"הדבקת עדר" עוררה סערה גדולה במגזר. בגל הראשון, גם אם לקח זמן עד שהבינו את ממדי המגיפה ונזקיה, יישרו קו כמעט כולם וקבעו כי תקנות המדינה הן בגדר פיקוח נפש. אלא שהיום המצב אחר בתכלית. 

בעוד שיחסם של אדמו"רים מהחברה החרדית המרכזית, כמו ויז'ניץ ובעלז, אינו נהיר דיו, בזרמים הקיצוניים יותר כבר קבעו כי כל החלטות הממשלה ביחס למאבק בקורונה לא רלוונטיות מבחינתם וכך כל גזירות השמד שמנסים "הכופרים" להשית על בני התורה החרדים. בראיון לעיתון הפלג הקיצוני בעדה החרדית בירושלים, "קהלא", אמר ראש בתי הדין של העדה, הרב משה שטרנבוך, כי ''אין לפחד מהשלטונות ויש לשמור את בתי הכנסיות פתוחים, ואין לפחד מהמעצר ואדרבה - הנני מוכן להיעצר על כך". 

לדבריו, ''יש לקיים כל המנהגים כמו כל שנה - שמחת בית השואבה והקפות שניות ברוב עם", זאת כיוון שלדבריו, "כל ההחלטות שלהם מעורבות בפוליטיקה ושקר, עלינו לעשות שלנו, להישמר כמה שצריך, אבל להמשיך במנהגים המסורות לנו מדור דור''.

ובחזרה להתנהלותו של נתניהו, גורמים בליכוד סבורים שהוא רוצה לנצח את הנגיף, כמו בגל הראשון, על מנת להשאיר את אופציית הבחירות בחודש דצמבר רלוונטית. במצב תחלואתי כזה תהיה זו התאבדות פוליטית. אחרי שרשרת קבלת ההחלטות השנויות במחלוקת בכל הקשור לטיפול במשבר הקורונה, נתניהו צריך ניצחון. כזה שישכיח את כישלון הטיפול בגל השני כמו גם את הסבל שעוברים האזרחים בסגר השני. לכן הוא מנסה הכל ומהר. אולי הוא מקווה שהזעם והתרעומת על השוטרים שיסתובבו בין הסוכות ויחלקו דו"חות לשוהים בלתי חוקיים בהן, יישכחו ויתחלפו בחדוות הניצחון על כך שישראל חזרה להיות מדינה ירוקה. אשרי המאמין.

נבלעים בממשלה

בינתיים בכחול לבן הבלאגן חוגג. ההחלטה להצביע בעד החוק לביטול הפגנות בלפור במהלך הסגר הביאה לשבר גדול במפלגה. פעם נוספת מצא את עצמו בני גנץ נכנע לתכתיביו של בנימין נתניהו שמסבכים אותו קשות עם הבייס הפוליטי הקטן שלו. 

אולם זו רק ההתחלה. גנץ דורש מאבי ניסנקורן וגבי אשכנזי להסיר את התנגדותם לחוק ההתגברות שדורש נתניהו מפני פסיקת בג"ץ שעשויה לפסול את מתווה רה"מ החליפי ולטרפד את כניסתו ללשכת ראש הממשלה בחודש נובמבר 2021. לאחרונה, לפי בכירים בכחול לבן, הצליח גנץ להביא את ניסנקורן ואשכנזי להבנה שאין דרך אחרת. הם לא יקראו לזה פסקת התגברות אלא בשם אחר, אבל העיקרון נותר אותו עיקרון: העברת חוק עוקף בג"ץ שיאפשר לנתניהו להתמנות לרה"מ החליפי ולגנץ להחליפו. 

בכחול לבן הכחישו זאת מכל וכל ומסרו כי "מדובר בשקרים ובטענות מופרכות שהן פרי דמיונו של הכתב". במפלגה הבהירו כי כחול לבן "לא תאפשר כל פגיעה בשלטון החוק ובעצמאות מערכת המשפט ולא תאפשר בשום אופן קידום חוקים שמטרתם לעקוף את סמכויות בג"ץ. צר לנו לראות איך שוב ושוב מפרסמים טענות משוללות כל יסוד ובכך מטעים ציבור שלם".

על פי התבטאויות גורמים בליכוד כמו מיקי זוהר, שלמה קרעי ואחרים, הבחירות דווקא קרובות מתמיד. אלא שהמציאות בחודש דצמבר, המועד האחרון הבא לאישור תקציב, עשויה להיות קשה ומורכבת מבחינת ראש הממשלה להכרזה על הקדמת הבחירות. 

עם כניסת כחול לבן לממשלה, תוך הפרת ההבטחה שלא לשבת תחת נתניהו כראש הממשלה, נטשו מרבית מצביעיה של המפלגה בשלוש מערכות הבחירות שהתקיימו עד לכינונה של הממשלה הנוכחית, ונותרו כמה נאמנים שסברו שעשה נכון בני גנץ, שניאות בעת הזאת להצטרף לקואליציה. מאז כינונה של הממשלה הלך מספר התומכים בבני גנץ וקטן בהתמדה כשכחול לבן בראשותו צונחת לה לאיטה משבוע לשבוע ומחודש לחודש. עדיין לא נעלמת לגמרי, אבל גם לא עוצרת הרמטית את הדימום שמאיים לגמור אותה ברגע האמת, כשיפתחו בפעם הבאה הקלפיות.

לכן, מבחינת כחול לבן, אירועי השבוע היו לא פחות מדרמטיים ומכוננים. המפלגה שחרתה על דגלה את שלטון החוק והשמירה על הדמוקרטיה, מצאה את עצמה נאלצת להצביע בעד צמצום ההפגנות נגד הממשלה, ולהערכת בכירים בה, המחיר לכך בוא יבוא. היה מישהו שאף השווה את הצבעת שרי וח"כי כחול לבן בעד ביטול ההפגנות בכיכר פריז, כהרמת יד בכנסת של חברי ימינה בעד חוק לפינוי יישובים, עד כדי כך.

וגנץ נאלץ לעשות זאת כשהוא ניצב כמעט לגמרי לבדו בחזית, כאשר מרבית שרי מפלגתו מסרבים לצאת להגנתו, חלקם מתבטאים בגלוי נגד החלטתו, שניים מהם אף הצביעו נגד עמדת הסיעה בהצבעה במליאה. זאת, בעודם מקבלים גיבוי מלא מאחורי הקלעים מגבי אשכנזי. 

נפל מהכיסא? הכל יחסי

מבין כל התגובות מימין שגינו את דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בראיון שהעניק לעיתון החרדי "משפחה", בלטה במיוחד תגובתה של איילת שקד. "חברי הכנסת ורק הם", צייצה בטוויטר, "יחליטו מי יהיה ראש הממשלה.

נבצרות לא נתונה להחלטתו של היועץ, זו החלטה פוליטית ולא של התובע שהגיש את כתב האישום". במילים אחרות, אומרת שקד, היועץ עצמו הוא שנמצא בניגוד עניינים וכאשר יוקרתו המקצועית כמי שהגיש את כתב האישום עומדת על הכף, אל לו להערים קשיים על נתניהו, הנאשם, שזיכויו עשוי לחסל למנדלבליט את הקריירה. 

שקד לא ממהרת לבקר את מנדלבליט. מבחינות רבות היא הביאה אותו לתפקיד. היא ראתה בו מועמד שמרן שייטיב עם הימין בעיקר בנושאי התיישבות ועוד. מה עוד, שמנדלבליט מקשיב לה. כשרת המשפטים לשעבר הוא מחזיק ממנה ומתחשב לא פעם בעמדותיה. לא תמיד ראו השניים עין בעין אבל מתקפה ישירה של שקד על היועמ"ש היא עניין חריג. 

אבל במקרה הזה גם שקד סבורה שמנדלבליט הגזים לגמרי. שאם המחוקק קבע שהסיבה שראש הממשלה לא חייב להתפטר מתפקידו גם אחרי הגשת כתב אישום פלילי היא רק כדי לא להעניק לפקיד בכיר ככל שיהיה, כמו יועמ"ש, את הכוח להדיח ראש ממשלה מכהן, אז ודאי וודאי שאין לו את הכוח לעשות זאת בגלל עניין מנהלי כמו ניגוד עניינים. רק כדי לוודא שפרשנותה המשפטית נכונה, התייעצה שקד עם פרופ' דניאל פרידמן לפני שצייצה את דבריה. פרידמן סבר בדיוק כמותה.

מבחינת עיתוי נפלה הביקורת של שקד על מנדלבליט כפרי בשל לידיה. בדיוק בימים שבהם היא מותקפת מתוך מחנה הימין על כך שהיא ניסתה לתווך בינו לבין עיתונאי ימין על מנת לשפר את תדמיתו בעיניהם. 

בראיון עימו תיאר מנדלבליט איך כמעט נפל מהכיסא כששמע את הקלטות נתניהו־מוזס ונחשף לטיב היחסים בין השניים. במארס 2019 כשהתפרסמו תמלולי חקירת גבי אשכנזי בחקירתו, מהעת שבה היה מנדלבליט סנגורו בהתנדבות בעת ששימש הפרקליט הצבאי הראשי, מהם נחשפו דבריו של הרמטכ"ל לשעבר כי "מה שאני אומר - נוני מוזס עושה", מנדלבליט לא נפל מהכיסא. הוא לא סבר שמדובר ביחסים פסולים. 

בידי עיתונאים מכמה כלי תקשורת תמלולים והקלטות של מנדלבליט עצמו, כאלה שעשויים להביכו מאוד ואף לגדוע את הקריירה המשפטית שלו בעודה באיבה. בית המשפט העליון אוסר לפרסמם בטענה של האזנות סתר. בכל רגע נתון יכול אשכנזי להודיע כי מבחינתו אין מניעה לפרסם את ההקלטות וכצד בשיחה די בהיתר שלו כדי להכשיר את הפרסום ללא יכולת לעצרו. 

אשכנזי שולט בעתידו של היועץ המשפטי לממשלה ומי שיכול לדון אותו לשבט או לחסד כרצונו. כעת, ובכל רגע שיחפוץ. עד שלא תוסר העננה הזאת, אפשר וכדאי לחשוד במניעיו של מנדלבליט, בשיקוליו ובאמות המידה המוסריות שלו, וכן לתהות בקול את מי ואילו ערכים הוא מייצג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו