"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מקווה בן 2,000 שנה שנחשף בצפון הועתק לקיבוץ חנתון
מקווה הטהרה, השוקל 57 טון ושהיה חלק מחווה חקלאית יהודית מימי בית שני, הועבר ממקומו בשל בניית גשר • "זה מרגש ליצור קשר עם שורשינו בגליל"
שוקל עשרות טונות. המקווה שהועבר לקיבוץ חנתון, היום // צילום: רשות העתיקות // שוקל עשרות טונות. המקווה שהועבר לקיבוץ חנתון, היום

מקווה בן 2,000 שנה שנחשף בצפון הועתק לקיבוץ חנתון

מקווה הטהרה, השוקל 57 טון ושהיה חלק מחווה חקלאית יהודית מימי בית שני, הועבר ממקומו בשל בניית גשר • "זה מרגש ליצור קשר עם שורשינו בגליל"

יורי ילון
, עודכן

מקווה טהרה בן 2,000 שנה ובמשקל של 57 טון שהתגלה במחלף המוביל שבגליל התחתון, הורם היום (שלישי) על ידי מנוף ונישא על גבי מוביל ציוד כבד בדרכו למיקום חדש אליו הועבר – קיבוץ חנתון.

המקווה, המהווה תגלית ארכיאולוגית חשובה המעידה על פעילותן של חוות חקלאיות יהודיות בגליל בימי בית המקדש השני, הועתק בסמוך למקווה הטהרה הפעיל של הקיבוץ, מכיוון שלא ניתן היה לשמר אותו במקום בו התגלה, זאת בשל בניית גשר גדול שנבנה במחלף, שאת אחת מרגליו היה צריך לעגן על ידי חפירת תעלות יסוד עמוקות בסלע במקום בו המקווה נחשף.

הוקף בכלוב פלדה שנועד לשמור עליו. המקווה שהועבר ממקום הימצאו, היום // צילום: רשות העתיקות
הוקף בכלוב פלדה שנועד לשמור עליו. המקווה שהועבר ממקום הימצאו, היום // צילום: רשות העתיקות

מנהלי החפירה, עבד אבראהים וד"ר ואליד אטרש מרשות העתיקות, ציינו כי "המקווה המפואר שנחשף בחפירה הוא מטיפוס קדום הקרוי 'ירושלים' – בעל כניסה צרה וגרם מדרגות רחב, המטויח בטיח המאפיין מקוואות מתקופת בית שני. החווה החקלאית, שהמקווה נמצא בתחומה, התקיימה עד שנהרסה ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה. היא שוקמה ונבנתה מחדש והמשיכה להתקיים לאורך התקופה הביזנטית, עד למאה השישית לספירה".

לדבריהם, קיומו של מתקן טהרה מעיד כי תושביה החווה היו יהודים ששמרו על אורח חיים מסורתי ודתי, שכן הם נהגו לשמור טהרה כפי שמצווה בתורה. חקלאי המקום נהגו לטבול במקווה לפני שייצרו את התוצרת החקלאית המקומית, כגון שמן זית ויין, כדי לשמור על הטהרה. "הגילוי משנה את מה שידענו על צורת החיים של יהודים בתקופת בית שנה. מכיוון שעד כה לא היו מוכרות חוות חקלאיות יהודיות בגליל, היה מקובל לחשוב כי היהודים בתקופה הרומית לא התיישבו בחוות מחוץ לכפרים או לערים", הוסיפו השניים.

עדות לפעילות חוות חקלאיות יהודיות באזור. המקווה שהועבר ממקום הימצאו, היום // צילום: רשות העתיקות
עדות לפעילות חוות חקלאיות יהודיות באזור. המקווה שהועבר ממקום הימצאו, היום // צילום: רשות העתיקות

מאחר שלא ניתן היה לשמר את המקווה באתר הבנייה, הועלה הרעיון לנתקו מהסלע ולהעבירו לאתר מוגן לתצוגה, לרווחת הקהל. רשות העתיקות, בשיתוף עם חברי הקיבוץ, נרתמו למבצע, שזכה לשם "מבצע מקווה", במהלכו נפתח קמפיין מימון המונים לטובת ההעברה.

תחילה נוסר המקווה מכל צדדיו. אחר כך, הוא נותק מבסיס והוקף בכלוב פלדה כדי לשמור עליו ולאפשר את הרמתו ואת העברתו –על רקע קולות השמחה של תושבי הקיבוץ. "כל כך מרגש אותנו ליצור קשר היסטורי ומסורתי עם השורשים שלנו בגליל", אמרו שלושה מתושבי הקיבוץ, שהיו פעילים ביוזמת העתקת המקווה. "לחדש את הישן ולקדש את החדש. זו זכות להיות חלק מהתהליך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...