לפני כחודש הכניסה באיירן מינכן את גביע האלופות השישי לארון הגביעים המפואר שלה. שחקני האימפריה הבווארית יצאו מגדרם על כר הדשא באצטדיון האור בליסבון, ותוך כדי המצלמות התמקדו לא מעט ביוזוע קימיך, האיש שמסמן את באיירן הנוכחית אולי יותר מכל שחקן אחר.
הוא חגג עם מולר בטירוף, קיבל אהבה ממאמנו האנסי פליק, והתחבק ארוכות עם סרג' גנאברי, חברו מהנוער של שטוטגרט. רק רגעים ספורים לפני טקס הענקת המדליות הוא הצליח לעכל שהשיג את התואר הגדול ביותר בקריירה שלו עד כה. זה היה הרגע שבו הדמעות כבר החלו להישפך. קימיך, שכמעט תמיד מצליח להילחם בכל דבר שעומד מולו, לא הצליח להילחם ברגשותיו.
מאז שפפ גווארדיולה הביא אותו מלייפציג לפני כחמש שנים, קימיך סומן כשחקן שאמור להגיע לגדולות. היכולת שלו לשחק במגוון תפקידים - מגן ימני, בלם וקשר - העלו את המניות שלו מדי שבוע, ולשמחתו היו סביבו לא מעט שחקנים נפלאים שמהם למד על כל עמדה.
פיליפ לאם, ארתורו וידאל, טיאגו אלקנטרה ועוד רבים וטובים. אשתקד, כשפליק החליף את ניקו קובאץ' שפוטר, קימיך היה בין הראשונים שנכנסו אליו לשיחה אישית. המאמן חסר הניסיון עדכן אותו שכעת, למעט מקרים חריגים, הוא ישחק רק כקשר. "הוא זז הרבה, קובע את הקצב, מסוגל לתקוף מבלי להפקיר את ההגנה. זה המקום שלו", הסביר המאמן.
צ'אבי כבר מזמן מאוהב
מקרים חריגים הגיעו בשלבי ההכרעה של הצ'מפיונס. בנג'מין פבאר נפצע, וקימיך חזר לעמדת המגן הימני. התוצאה: שער ב־2:8 ההיסטורי על ברצלונה ובישול לקינגסלי קומאן בגמר מול פ.ס.ז'. היכולת המרשימה שלו בטורניר הבזק בפורטוגל העלתה לדיון שוב את מה שכולם כבר ידעו. כל מה שהקבוצה תצטרך ממנו - הוא יעשה. "קימיך מגלה בגרות מרשימה. הוא ברמה שמאפשרת לו לשחק בכל עמדה, בכל קבוצה בעולם", התרשם חברו לשעבר ואחד ממורי הדרך שלו, צ'אבי אלונסו.
פרט ליכולת המקצועית, שבעונה שעברה הסתכמה ב־7 שערים ו־15 בישולים ב־50 הופעות, מה שמרשים יותר אצל קימיך הם הדברים שלא רואים בסטטיסטיקה ולא נעלמו מעיניהם של אנשי המועדון, וגם מאלה שמחוצה לו. כבר בגיל 25 מהווה קימיך אחד מעמודי התווך בחדר ההלבשה הבווארי. הוא אמנם לא גדל בבאיירן, אבל יש סנכרון מושלם בין האידיאולוגיה של המועדון לאישיות שלו - Mia san Mia - ("אנחנו מי שאנחנו ואנחנו נעשה את זה הכי טוב שאפשר").
גנאברי, סולה וקימיך // צילום: אי.אף.פי
הדחיפה שהוא נותן לחבריו, הקשיחות על הדשא והתשוקה האדירה שבאה לידי ביטוי בשאגות השמחה והכעס שלו הביאו לדיווחים שבאיירן רוצה כבר עכשיו להאריך את חוזהו שמסתיים ב־2023 ואף שואפת שהוא יפרוש בקבוצה. "אין ספק שקימיך יהיה הקפטן של באיירן. זה לא יקרה בגלל היכולת שלו ככדורגלן, אף שככזה הוא מושלם. זה יקרה בגלל שיש לו ראייה על העולם שהיא טובה בהרבה מראיית המשחק שלו", אמר היו"ר קרל היינץ רומינגה.
ראיית העולם שעליה מדבר רומינגה באה לידי ביטוי כאשר לפני כמה חודשים קימיך, יחד עם חברו לאון גורצקה, הקימו קרן סיוע לנפגעי הקורונה וגייסו בתוך זמן קצר יותר מ־5 מיליון יורו. שני השחקנים, אגב, תרמו סכום נכבד בעצמם. נוסף על כך, השניים תרמו סכום של 80 אלף דולר למוזיאון אושוויץ שנפגע מהמחסור בתיירים. כשהתראיין על פעילותו מחוץ למגרש, ריגש קימיך כשאמר: "אני לא רוצה שילדים שמסתכלים עלי ילמדו רק איך לבעוט לשער. אני רוצה שהם ילמדו לחיות בחברה שבה עוזרים לחלש".
במועדון שלפני מלחמת העולם השנייה נקרא על ידי הנאצים "מועדון יהודי", מעשים כאלה הופכים את קימיך אוטומטית לאייקון. לא בגלל הספורטאי שהוא, אלא בעיקר בשל האדם שהוא. הערב, מול סביליה בסופר־קאפ האירופי, הוא יעשה את מה שהוא יודע הכי טוב: להיות שם בשביל המועדון.
