"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אסטרואיד או טיל מסתורי? ירח נוסף לכדור הארץ
מחודש אוקטובר יתווסף לנו ירח קטן ל-4 חודשים • בנאס"א עדיין לא בטוחים אם מדובר באסטרואיד או בשרידים ממחקר מסתורי של הירח לפני כ-60 שנה
מסלול ה"ירח" החדש // מסלול ה"ירח" החדש מסביב לכדור הארץ // צילום: AP

אסטרואיד או טיל מסתורי? ירח נוסף לכדור הארץ

מחודש אוקטובר יתווסף לנו ירח קטן ל-4 חודשים • בנאס"א עדיין לא בטוחים אם מדובר באסטרואיד או בשרידים ממחקר מסתורי של הירח לפני כ-60 שנה

אסף גולן
, עודכן

כולנו מכירים את הירח שלנו שמקיף את כדור הארץ מיליארדי שנים. אבל בחודש אוקטובר הקרוב יקבל כדור הארץ למשך ארבעה חודשים ירח אחר בשם 2020SO.

הירח החדש והזמני הזה לא יהיה הירח השני הראשון הנוסף של כדור הארץ. כבר בעבר נלכדו בכוח המשיכה של הכוכב שלנו סלעים שהקיפו אותו במשך מספר חודשים עד שהשתחררו והמשיכו הלאה לטייל במערכת השמש שלנו. למשל בשנים 2006-7 ביקר אותנו ירח קטן בשם RH120 שסבב בשמיים סביב הכדור שלנו למעשה במשך שנתיים. חפץ נוסף שזוהה ושהקיף את כדור הארץ נקרא 2020CD3 - אובייקט חללי שהקיף את כדור הארץ משנת 2018 ועד השנה שלנו.

אלא שבניגוד לסלעי חלל רגילים, שעלולים להילכד לפעמים במסלול כדור הארץ, החפץ הנוכחי הינו חריג והמדענים סבורים שיתכן אפילו שמדובר ברקטה שהאנושות שגרה בשנות ה-60 של המאה הקודמת לעבר הירח, ושנעלמה בהמשך.

מתקן המחק ששוגר לירח ב-1966 // צילום: נאס"א
מתקן המחק ששוגר לירח ב-1966 // צילום: נאס"א


הסיבה המרכזית לכך נובעת מהזווית של החפץ שמאד מתאימה לשיגור של רקטה מכדור הארץ וכך גם המהירות של החפץ הקטן שהינה נמוכה משמעותית מאסטרואידים רגילים. בעוד סלעי חלל רגילים נעים יחסית במהירות גבוהה של בין 11 ל-72 קילומטרים לשנייה, החפץ הזה נע במהירות של 600 מטר לשנייה. החיבור של שתי הראיות האלו, גם הזווית שבה נע החפץ ביחס לכדור הארץ וגם המהירות שלו מהוות ראייה משמעותית לכך שככל הנראה מדובר ברקטה ששוגרה לחלל במסגרת מהלך מחקרי לעבר הירח שנקרא Surveyor 2 ושנערך בשנת 1966.

הרקטות ששימשו את מסעות המחקר ההן לא הוחזרו לכדור הארץ ולמעשה הושארו בחלל כפסולת ללא שימוש. אלא שהפעם הפסולת הזו, או יותר נכון הרקטה, חוזרת לפחות לתקופה קצרה לסיבוב סביב כדור הארץ, ממנו ככל הנראה יצאה לראשונה.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...