"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הזמרת הצרפתייה האגדית ז'ולייט גרקו הלכה לעולמה
גרקו נחשבה לאחת מזמרות השאנסונים החשובות במאה העשרים ולסמל תרבות צרפתי • "לא היו חיים יותר ייחודיים משלה ", ספדה לה משפחתה
גרקו בצעירותה // צילום: איי. אף. פי // גרקו בצעירותה

הזמרת הצרפתייה האגדית ז'ולייט גרקו הלכה לעולמה

גרקו נחשבה לאחת מזמרות השאנסונים החשובות במאה העשרים ולסמל תרבות צרפתי • "לא היו חיים יותר ייחודיים משלה ", ספדה לה משפחתה

ענבל חייט
, עודכן

אחרי קריירה מפוארת של יותר מחמישה עשורים, הזמרת והשחקנית הצרפתייה האגדית ז'ולייט גרקו הלכה לעולמה אתמול (חמישי) בגיל 93, כשהיא מוקפת בבני משפחתה. "ז'ולייט גרקו מתה בבית שאהבה כל כך, מוקפת בקרוביה. היא חיה חיים ייחודיים שלא היו כמותם", מסרה המשפחה בהצהרה לתקשורת.

סיפור חייה של גרקו שהייתה ידועה בקולה המחוספס הייחודי (תוצר של שנים של עישון), עיני הקליאופטרה, תספורת הקארה והלבוש השחור כמו נלקח מסרט הוליוודי סוחט דמעות.

סיפור ילדותה לאנ היה פשוט: גרקו נולדה בשנת 1927 כתוצאה מאונס שעברה אמה, וכילדה נשלחה יחד עם אחותה לגור בבית סבה וסבתה. אחרי שאלה נפטרו, שבו השתיים לגור עם אימן. עם פלישת הגרמנים לצרפת הצטרפו השלוש למחתרת הצרפתית. אחותה ואימה נתפסו ועונו על ידי הגסטאפו, וגרקו מצאה עצמה במאסר בבית כלא ידוע לשמצה ממנו שוחררה לאחר מספר חודשים.

גרקו הייתה ידועה בקולה המחוספס, עיני הקליאופטרה ותספורת הקארה // צילום: איי. אף. פי
גרקו הייתה ידועה בקולה המחוספס, עיני הקליאופטרה ותספורת הקארה // צילום: איי. אף. פי

בתום המלחמה התמקמה בגדה השמאלית של פריז והשתלבה בבוהמיה הצרפתית, כשבמהלך השנים תהפוך לאחד מסמליה הבולטים ותזכה לכינוי המוזה של האקסזצינליזם הצרפתי. ב-1949 זכתה לתפקידה הראשון בסרט "Orphée". שנה לאחר מכן יצא "Si tu t’imagines", שהפך ללהיטה הגדול הראשון.

ב-1951 יצא אחד מלהיטיה הגדולים, Je suis comme je suis, ובאותה שנה התפרסם גם השיר Sous le ciel de Paris, שהוקלט במהלך השנים גם על ידי אדית פיאף.ב-1954 זכתה בפרס Grand Prix עבור שירה Je hais les dimanches.

לצד קריירת השירה שלה המצליחה שלה, גרקו המשיכה להופיע בשנות ה-50 וה-60 גם בסרטים צרפתיים. בשנות ה-60 ניסתה את מזלה בקריירת משחק מעבר לים בארה"ב, ושיחקה בכמה סרטים בהוליווד עם שחקנים דוגמת ג׳ון יוסטון ואורסון וולס.

"כל הסיבה שלי לחיות היא השירה". גרקו // צילום: איי. אף. פי
"כל הסיבה שלי לחיות היא השירה". גרקו // צילום: איי. אף. פי

גם חייה הרומנטיים היו סוערים, והיא ניהלה מערכות יחסים מתוקשרות עם מיילס דיוויס, אלבר קאמי והסופר האמריקאי טרומן קפוטה. במהלך השנים נישאה שלוש פעמים.

במהלך השנים סבלה מדכאונות ואף ניסתה להתאבד. בשנת 2016 קיבלה שבץ ואיבדה את ביתה היחידה לורנס מארי שנפטרה ממחלת הסרטן.

"אני מתגעגעת לזה נורא", אמרה בראיון ביולי האחרון. "כל הסיבה שלי לחיות היא השירה. לשיר זה הכל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...