באפריל האחרון, בשיאו של הסגר העולמי, איבו קרלוביץ' התייצב לסשן שאלות ותשובות עם חובבי טניס בטוויטר. לשאלה "פדרר או נדאל?" השיב הקרואטי: "אף אחד, אני מעדיף נשים". כשאוהד אחר תהה "אם נמלה תתחיל לטפס על הרגליים שלך, מתי היא תגיע לראש?" הוא ענה: "בתוך חודש". כשמישהו ניסה להבין איך הוא כל כך גבוה (2.11 מטרים) התשובה שקיבל היתה: "בכל בוקר אני שם את הרגליים בדלי עם מים".
כן, איש של מעט מילים הוא קרלוביץ', אבל של הרבה הומור. הוא מסוגל לצחוק על כל נושא וכל דבר, במיוחד על הנושא האהוב עליו בימים אלה: הפרישה שלו, שממאנת להגיע. כשאחד האוהדים היה ישיר ופשוט ירה את השאלה המתבקשת "מתי אתה פורש?" התשובה של קרלוביץ' היתה תמציתית: "אף פעם". ברור שמתישהו הקרואטי יצטרך לתלות את המחבט, אך בינתיים אין לו שום כוונה לעשות זאת.
בגיל 41וחצי, כשמאחוריו יותר מ-20 שנות טניס מקצועי, קרלוביץ' מכתת בימים אלו את רגליו על החימר במוקדמות רולאן גארוס. שלשום גבר על נואה רובין בסיבוב המוקדמות הראשון והיום יפגוש את בנג'מין בונזי - שניהם בני .24 המטרה היא כמובן להיכנס להגרלה הראשית, אך גם לסגור 18 שנים רצופות במאייה הראשונה. "כרגע אני מדורג ,124 כך שאני לא רחוק כל כך", הבהיר.
קרלוביץ'. לא איש של מילים // צילום: רויטרס
שיאים שוליים שכאלה הם שמחזיקים את המוטיבציה של קרלוביץ' המבוגר גם בתקופה שבה אין קהל ביציעים ולא ברור מה יהיה בעתיד. ב-20 שנות קריירה הוא הופיע רק פעם אחת ברבע גמר גרנד סלאם - בווימבלדון - 2009 אך למרות זאת הצליח לחקוק את שמו בספרי השיאים בכל מיני קטגוריות.
לפני הכל, קרלוביץ' הוא מלך האייסים של הטניס העולמי - עם 13,619 כאלה ב-688 משחקים הוא מקום ראשון בלתי מעורער. כמו כן, הוא מחזיק בשיא האייסים למשחק הטוב משלוש מערכות (,(45 והוא היחיד שחבט יותר מ-40 כאלה בשלושה משחקים רצופים בווימבלדון .2015
בגזרת הגיל, קרלוביץ' הוא המבוגר ביותר אי פעם שזכה בטורניר צ'לאנג'ר (39 ושבעה חודשים). בשנה שעברה הפך למבוגר ביותר שמשחק בגמר טורניר סבב מאז קן רוסוול ב-,1977 למבוגר ביותר שזוכה בטורניר מאז ג'ימי קונורס ב-,1995 ולמבוגר ביותר אי פעם שמנצח משחק בטורניר מאסטרס .1000
אחרי כל שיא כזה מגיעים הדיווחים על פרישה של הקרואטי, אלא שהוא ממשיך בשלו. "אני לא רואה דעיכה ביכולות שלי", אמר לאחרונה, "אם אני יכול להמשיך לשחק ברמות האלה וליהנות מזה, אני לא רואה סיבה להפסיק".
