הבית הלבן פרסם את נוסחי ההסכמים שעליהם חתמו אתמול (שלישי) נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי החוץ של האמירויות ובחריין, עבדאללה בן זאיד ועבדאללה בן חליפה.
אלה עיקרי ההסכמים:
ההסכם בין איחוד האמירויות הערביות לבין ממשלת ישראל
"מתוך שאיפה למימוש החזון של מזרח תיכון יציב, שלו ומשגשג לרווחת כל המדינות והעמים של האזור, מתוך כמיהה לשלום, ליחסים חמים ודיפלומטים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה של יחסים בינהן ובין העמים שלהן, ובהתאם לאמנה זו וכדי לשרטט מחדש את הדרך לשחרור הפוטנציאל העצום של שתי המדינות של האזור.
נאום ראש הממשלה נתניהו בטקס חתימת הסכם השלום // צילום: לע''מ
מתוך נחישות להבטיח יחסי שלום בני קיימה ושגשוג וביטחון לשני הצדדים באופן שמשדרג את הכלכלות הדינמיות והחדשניות שלהן, ומתוך אמונה שפיתוח היחסים החמים מקדם את האינטרסים של שלום בר קיימא במזרח התיכון ומתוך הבנה שניתן לטפל באתגרים באופן אפקטיבי רק על-ידי שיתוף פעולה ולא על-ידי עימות.
מתוך ציון אמנות השלום בין מדינת ישראל לבין מצרים ובין מדינת ישראל לבין ירדן, ומתוך מחוייבות לעבוד בצוותא להשגת הסדר לעימות הישראלי-פלשתיני, בדרכי משא ומתן שעונה על הצרכים הלגיטימיים והשאיפות של שני העמים וכדי לקדם שלום כולל, יציבות ושגשוג במזרח התיכון.
מתוך הדגשת האמונה כי נורמליזציה של היחסים בין האמירתים ולישראלים הוא אינטרס של שני העמים ותורם לשלום במזה"ת, ומתוך הבעת הערכה עמוקה לארה"ב על התרומה המשמעותית שלה להישג ההיסטורי הזה הסכמנו כדלקמן:
כינון שלום, נורמליזציה, יחסים דיפלומטיים: שלום, יחסים דיפלומטים ונורמליזציה מלאה של יחסים בילטרליים מכוננים בזאת בין איחוד האמירויות הערביות למדינת ישראל.
עקרונות כלליים: הצדדים יסתמכו על הסעיפים במגילת האו"ם ובעקרונות של החוק הבינלאומי בכל הנוגע ליחסים בין המדינות. במיוחד הם יכירו ויכבדו את הריבונות של זו את זו ואת הזכות לחיות בשלום, יפתחו יחסים חברותיים של שת"פ בינהן ובין העמים שלהן, ויישבו את כל המחלוקות ביניהן באמצעות דרכי שלום.
הקמת שגרירויות: הצדדים יקימו שגרירויות קבע תוך הזמן המהיר ביותר שיתאפשר אחרי חתימת אמנה זו.
שלום ויציבות: על הצדדים לייחס חשיבות עליונה להבנה הדדית, שת"פ ותיאום ביניהן בתחום הביטחון והיציבות, כעמוד תווך מרכזי ביחסים בינהן וכאמצעי לשיפור היתחומים האלו במזה"ת. הם מתחייבים לנקוט צעדים למניעת פעילות עוינת או חבלנית זו נגד זו בשטחן או דרכן.
שת"פ והסכמים בתחומים אחרים: כחלק אינטגרלי של המחויביות שלהם לשלום, שגשגו ויחסים בינלאומיים חמים, שת"פ ונורמליזציה, הצדדים יפעלו כדי לקדם שלום יציבות ושגשגו ברחבי המזה"ת ולשחרור הפוטנציאל העצום של המדינות שלהן באזור.
האמנה תיכנס לתוקף כאשר תאושרר על-ידי שני הצדדים במהירות האפשרית בפרוצדורות הלאומיות בהתאמה ולאחר מסירת האשרורים ההדדיים זו לזו. האמנה תירשם אצל מזכ"ל האו"ם בהתאם לסעיף 102 במגילת האו"ם".
הצהרת הסכמי אברהם
"אנחנו החתומים מטה מכירים את החשיבות של שימור השלום וחיזוקו במזה"ת ובכל העולם על בסיס הבנה הדדית ודו קיום, וגם מתוך כבוד לאדם ולחופש, כולל חופש הדת.
אנחנו מעודדים את המאמצים לדיאלוג בין דתי ובין תרבותי כדי לקדם תרבות של שלום בין שלוש הדתות האברהמיות ובין כל האנושות.
אנחנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם האתגרים היא דרך שיתוף פעולה ודיאלוג ושפיתוח יחסים חברותיים בין מדינות מקדם את האינטרסים של שלום בר קיימא במזרח התיכון ובעולם.
אנחנו שואפים לסובלנות וכבוד לכל אדם כדי לעשות את העולם למקום שבו כולם יוכלו להינות מחיים של כבוד ותקוה ללא קשר לגזע דת ועדה.
אנחנו תומכים במדע, אומנות, רפואה ומסחר כדי לתת השראה לאנושות כדי למקסם את הפוטנציאל האנושי ולהביא את העמים קרוב יותר אלו לאלו.
בחריין, האמירויות וישראל חותמות על הסכמי שלום // צילום: לע''מ
אנחנו שואפים לשים סוף לרדיקליזציה ולעימות כדי לספק לכל הילדים עתיד טוב יותר ואנחנו שואפים לחזון של שלום, ביטחון ושגשוג במזה"ת ובעולם כולו.
ברוח זו, אנחנו מקבלים בברכה את ההתקדמות שחלה כבר בכל הנוגע לכינון יחסים בין ישראל לבין שכנותיה באזור תחת העקרונות של הסכמי אברהם. אנחנו מעודדים מכך שיש עוד מאמצים להרחיב את היחסים החברותיים בהתבסס על אינטרסים משותפים ומחוייבות משותפת לעתיד טוב יותר".
*"הסכמי אברהם" מהווים בסיס להסכמים עתידיים עם מדינות ערביות נוספות
הצהרת שלום, שת"פ ויחסים דיפלומטיים חברותיים ופוריים שהוכרזה בין מדינת ישראל לממלכת בחריין
"הוד מלכותו המלך חמד בן עיסא בין סלמאן אא-ח'ליפה וראש הממשלה בנימין נתינהו הסכימו לפתוח עידן של חברות ושת"פ בחתירה למזרח תיכון יציב, בטוח ומשגשג לרווחת כל המדינות והעמים באזור. ברוח זו נתניהו ושר החוץ עבדול לאטיף אל-זיאני נפגשו בוושינגטון היום בהזמנתו של הנשיא דונלד טראמפ כדי לאמץ את העקרונות של הסכמי אברהם.
יוזמת ההסכמים הללו משקפת את הצלחתם של המאמצים של ארה"ב לקדם שלום ויציבות במזה"ת. הממלכה ומדינת ישראל מאמינים שההתפתחות הזאת תעזור להגיע לעתיד שבו כל העמים וכל האמונות יוכלו לדור בכפיפה אחת תחת הרוח של שת"פ ויהנו משלום ושגשוג.
הצדדים שוחחו על המחויבות המשותפת שלהם לקידום שלום וביטחון באזור, תוך הדגשת החשיבות של אימוץ החזון של הסכמי אברהם והרחבת מעגל השלום, והכרה בזכותה של כל המדינה לריבונות ולחיים בשלווה ובביטחון, ושל המשך המאמצים להשגת פתרון צודק, כולל ובר קיימא לעימות הישראלי פלסטיני.
בפגישה ביניהם, הסכימו ראש הממשלה ושר החוץ על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים, על קידום ביטחון בר קיימא, להימנע מאיומים ושימוש בכוח, וקידום דו קיום ותרבות של שלום. ברוח זו, הם הסכימו היום לאשר שורה של צעדים כדי להתחיל את הפרק החדש הזה ביחסים. בשבועות הקרובים הם הסכימו לקדם הסכמים בתחום הבריאות, התרבות הסביבה, טיסות ישירות, תיירות, טלקומוניקציה ועוד.
"שתי המדינות מודות מקרב לב ומתוך הערכה רבה לנשיא דונלד טראמפ על עבודתו ללא לאות ועל גישתו המיוחדת הפרגמטית לקדם את השלום ואת השגשוג לכל העמים באזור. ולכן מתוך הכרה והערכה זו, ביקשו מהנשיא לחתום כעד על הנחישות שלהם כמארח של הפגישה ההיסטורית הזאת".
הפלשתינים נדחקו לשוליים
כפי שניתן לראות, בלב ההסכמים יש מחויבות הדדית של ארבעת הצדדים לקדם שלום ושגשוג במזרח התיכון, לדחות כל סוג של קיצוניות וטרור ולהעניק חופש מלא לבני כל הדתות. לא פחות חשוב הוא הנושא שכמעט לא קיים בהסכמים: הפלשתינים.
בסך הכל, נחתמו אתמול שלושה מסמכים. ארבעת המנהיגים חתמו על "הסכם אברהם", המהווה מסגרת כוללת לתהליך כולו, ומדגיש כי היהודים והערבים הם בני אותו אב קדמון.
"אנחנו מעודדים את המאמצים לדיאלוג בין דתי ובין תרבותי, כדי לקדם תרבות של שלום בין שלוש הדתות האברהמיות ובין כל האנושות", נאמר בין היתר בהסכם אברהם. וכן, "אנחנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם האתגרים היא בשיתוף פעולה ובדיאלוג, ושפיתוח יחסים חברותיים בין מדינות מקדם את האינטרסים של שלום בר-קיימא במזרח התיכון ובעולם".
חוזה שלום בן שבעה עמודים נחתם בין ישראל לבין איחוד האמירויות. הוא מפרט את תחומי שיתוף הפעולה ששתי המדינות מבקשות לקדם יחדיו. רק בהסכם זה הפלשתינים מאוזכרים ואולם באופן כללי מאוד. שני הצדדים מתחייבים "להשגת הסדר לעימות הישראלי-פלשתיני בדרכי מו"מ שעונה על הצרכים הלגיטימיים והשאיפות של שני העמים וכדי לקדם שלום כולל, יציבות ושגשוג במזרח התיכון".
ההסכם כולל מחויבות לאמנות השלום שנחתמו בין ישראל לבין מצרים וירדן. מאידך, אין אזכור להסכמי אוסלו. משמעות הדבר שישראל לא התחייבה מבחינה משפטית לכינון מדינה פלשתינית וגם לא לבטל את האפשרות לריבונות.
ההסכם השלישי, בין ישראל לבחריין, כללי יותר ומהווה הצהרה כללית על רצון שתי המדינות להגיע להסדר שלום מלא ביניהן. הסעיף המעניין ביותר הוא זה שלא קיים בו. גם בהצהרה המשותפת עם בחריין, הסוגיה הפלשתינית מוזכרת באופן כללי עוד יותר. נאמר בו כי "הצדדים שוחחו על המשך המאמצים להשגת פתרון צודק, כולל ובר קיימא לעימות הישראלי-פלשתיני". המדינה הפלשתינית לא מוזכרת, וכך גם ירושלים או האפשרות להחלת הריבונות ביהודה ושומרון.
פקיד בכיר בפמליה הישראלית, שהיה מעורב במגעי השלום עם הנסיכויות, אמר בהקשר זה ל"ישראל היום" כי "הפלשתינים לא מעניינים אף אחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו