מתכננים להעביר את השופר שלכם לעוד תוקעים כדי לזכות את הרבים במצוות התקיעה בראש השנה? – כדאי שתחשבו על כך פעם נוספת, שכן השופר התמים שלכם עלול להוות מקור להדבקה בקורונה.
"אל תעבירו שופר מאדם לאדם ואל תיתנו לאנשים אחרים לתקוע בשופר שלכם", אומרת ד"ר מעין ברנע זהר, ביוכימאית בעמותת "מדעת". "התקיעה בשופר כרוכה בנשיפה מאומצת ובהוצאת כמות גדולה של אוויר מהריאות, ובמצב כזה, גם אדם שהוא רק פרה-סימפטומטי מפיץ כמות עצומה של חלקיקים שעלולים להדביק, וגם השופר עצמו מתמלא ברסיסי רוק שעלולים לשאת נגיפים".
לאור זאת, ישנו סיכון להדבקה הן בין תוקע חולה לתוקע בריא, והן להדבקת האנשים ששומעים את קול התקיעה. "עדיף לתקוע בחלל פתוח", קובעת ברנע זוהר, "לשים מסיכות ולשמור על מרחקים גדולים ככל הניתן בין התוקע לשומעים. השופר יכול להפיץ חלקיקים למרחק גדול, עד שאם היינו רוצים להדביק אנשים, אין ספק שתקיעה בשופר הייתה הדרך המומלצת לעשות זאת... לכן נכון לכסות את פתח השופר במסכה, כדי להקטין את הרסס שיוצא ממנו לחלל האוויר".
ההמלצה החד-משמעית היא לא לחלוק שופר, אך אם בכל זאת מישהו תקע בשופר שלכם, רססו אותו מבחוץ ומבפנים בתמיסת אלכוהול בריכוז גבוה והניחו אותו בשמש עד שיתחמם. על אף שלא ברור כמה זמן שורד נגיף הקורונה על משטחים בסביבה טבעית, גם לאחר החיטוי כדאי שלא להשתמש בשופר שוב במשך לא פחות משבועיים.
"אפשר אולי לחטא את השופר מבחוץ עם אלכוהול", מסבירה ברנע זוהר, "אבל את החלק הפנימי מורכב מאוד לחטא, שכן בחומרים טבעיים כמו קרן השופר יש המון חריצים זעירים שבהם הנגיף עלול להישאר. מבחינה בריאותית הכי נכון שכל אחד ידאג לעצמו לשופר, ואני הייתי נמנעת משימוש בשופר שאדם אחר תקע בו".
