האגודה לתרבות הדיור משמשת כתובת עבור דיירים בבניינים משותפים בנושאים רבים, כשאחד העיקריים שבהם הוא הצורך בתיקונים ושיפוצים. קיר חיצוני מתקלף, בעיה בצנרת המשותפת, או פשוט צורך להתחדש ולתת לבניין מראה חדש ומרענן - כל אלו יכולים לקבל מענה במסלולי השיפוץ המגוונים של האגודה.
"המסלול הראשון שאנחנו מציעים הוא זה של השיפוצים הסטנדרטיים שוועדי בתים משותפים מעוניינים לעשות", מספר תמיר לוי, המהנדס הראשי של האגודה לתרבות הדיור, "ברגע שוועד בית שוקל לשפץ את הבניין הוא מזמין מהנדס מטעמנו כדי שייתן חוות דעת: מה מצב המבנה, מה צריך לשפץ וכיצד. אחרי הייעוץ הראשוני מקבל ועד הבית את הדו"ח עם המלצת המהנדס ומחליטים כיצד רוצים להתקדם. בשלב השני מזמינים את המהנדס להכין 'כתב כמויות' ומפרט טכני לשיפוץ: מודדים את גודל הקירות החיצוניים, מה סוג העבודה שצריך לעשות, כמה עמודים צריך לחזק, כל האלמנטים של מרכיבי השיפוץ. אנחנו מודדים ומכינים תוכנית, ועד הבית ניגש עם התוכנית שהוא מקבל מאיתנו לקבלנים - רשומים כמובן - מקבל הצעות מחיר על בסיס כתב הכמויות ואחרי המכרז מול הקבלנים מחליטים עם מי רוצים לעבוד.
"יש רשויות שנותנות הלוואות לוועדי בתים, בין היתר ראשון לציון, רמת גן, נתניה, תל אביב ועוד. מדובר בהלוואות בסדר גודל של 30 אלף שקל ולעתים יותר, עם החזר של עד חמש-שש שנים ללא ריבית והצמדה. אחרי שוועד הבית בחר קבלן וכל הדיירים הסכימו שרוצים ללכת לשיפוץ, הם מגיעים אלינו וחותמים על חוזה, סוגרים את כל נושא השיפוץ, הסכום וכיצד משלמים לקבלן עם תחנות מוגדרות מראש.
"אנחנו מספקים את הפיקוח ההנדסי שלנו, שמחירו 2.5 אחוז מסכום השיפוץ, תלוי באוכלוסיה ובהנחות שנותנים לעתים. הדיירים יכולים להיות רגועים בידיעה שאנחנו מלווים את ועד הבית כל הדרך. בסיום השיפוץ, אחרי כל הבדיקות, נותנים תעודת גמר ולאחר מכן ממשיכים גם לשנת בדק. מוודאים אחרי שנה שאין ליקויים באחריות הקבלן, וכשרואים שהכל בסדר מסתיים למעשה התהליך. זהו למעשה המסלול שבו ועד הבית מעוניין לשפץ את הבניין ואנחנו עוזרים לו".
ועד הבית יכול לבחור גם במסלול השיפוץ החלקי, שבו משפצים רק את חדר המדרגות, אוטמים את הגג או מרעננים את החצר שבכניסה. ועד הבית נדרש להגיש בקשה, האגודה בודקת את הנתונים ואם אלו עומדים בקריטריונים מאשרים את השיפוץ, בוחרים קבלן ויוצאים לדרך.
המסלול השני מתבסס על מענקים שמגיעים לעתים ממשרד השיכון, שעוברים דרך האגודה לתרבות הדיור. "במסגרת זו, פרסמה האגודה לתרבות הדיור שלושה קולות קוראים, בהם הזמנו בניינים להגיש מועמדות לקבלת מענק לטובת שיפוץ הבניין", מספר סמי אלבו, מרכז פרויקטים באגודה לתרבות הדיור, "בכל אחד מהקולות קוראים פורסמו קריטריונים ברורים שעל הבניינים לעמוד בהם טרם הגשת הבקשה. כלל הבקשות שהוגשו נבחנו בוועדה שהתקיימה במשרדי משרד הבינוי והשיכון ונבחרו הבניינים הזוכים. משרד הבינוי והשיכון הקצה השנה כ-24 מיליון שקל לטובת מענקי שיפוצים לוועדי בתים ברחבי הארץ.
"כזרוע הביצוע של משרד הבינוי והשיכון, ריכזה האגודה לתרבות הדיור את כלל הבקשות והוציאה אל הפועל את החלטות הוועדה של המשרד. בחלק מהמבנים, שזכו למענקים, סיימו את עבודות השיפוץ וחלקם האחר נמצאים בעיצומו של ההליך".
"המסלול של מענקי משרד השיכון מיועד לאוכלוסיות מעוטות יכולת, במטרה לתת לדיירים אפשרות לשפץ למשל את חזיתות הבניין באופן מלא או חלקי", מוסיף לוי, "בהתחלה נתנו סיוע של 30-40 אחוז מהשיפוץ ואחר כך הגדלנו את זה. היום אנחנו מסייעים בשיפוץ למעוטי יכולת ומבנים מסוכנים, למשל כשהעירייה מגיעה ומוציאה צו על ליקוי מסוכן, כשלעתים המימון מגיע גם ל-80 אחוז מהעלות הכוללת".
משפצים, לקידום הנוער
אחד הדגשים בפעילותה של האגודה לתרבות הדיור הוא סיוע לקהילות נזקקות, ובמסגרות זו הוקם פרויקט שיקום שכונות חוזר. "במסגרת מסלול זה", מספר אלבו, "הקצה משרד הבינוי והשיכון תקציב של יותר ממאה מיליון שקלים לשיפוץ בניינים שבהם יש רוב רוכשים. פרויקט זה בא לתת מענה לבניינים הנמצאים בפריפריה ובאזורים שמבחינה סוציו-אקונומית זקוקים לסיוע".
לוי מוסיף כי במסגרת מסלול שיקום שכונות חוזר, ביצעה האגודה שיפוצים בכמעט 20 רשויות: "משרד השיכון והרשות המקומית בחרו מתחמים מסויימים - קבוצה של בניינים באזור שיקום שכונות - שיש צורך לשפץ. לדיירים אין אפשרות לשאת בעלויות ומשרד השיכון מממן את כל השיפוץ בעלות של 40 אלף שקל ליחידת דיור. שיפצנו במסגרת המבצע הזה יותר מ־120 בניינים עד היום ואנחנו ממשיכים בכך. אנחנו למעשה החברה המנהלת והמבצעת לפי התוכנית של משרד השיכון. אנחנו מנהלים את שירותי התכנון, הפיקוח והליווי ההנדסי בכל שלבי הפרויקט, באמצעות מהנדסים מטעמנו בכל רחבי הארץ. מדובר בפרויקט חשוב מאין כמותו ואנו מקווים שימצאו התקציבים להמשיך בו".
ואם דיברנו על תרומה לקהילה, ראוי לציין את המסלול שבמסגרתו משפצת האגודה מועדוני נוער ומרכזי צעירים. "בשנים האחרונות שופצו מרכזים ומועדוני נוער בכל רחבי הארץ במימון משרד הבינוי והשיכון בעלות של עד 150 אלף שקל לכל מועדון", מספר לוי, "האגודה לתרבות הדיור מנהלת את שירותי התכנון, הפיקוח והליווי ההנדסי גם בפרויקטים אלו. עד כה שופצו מבנים במסגרת זו בעלות כוללת של כחמישה מיליון שקלים.
"יש גם שיפוץ מתנ"סים, מרכזי צעירים ומועדוני נוער. אנחנו הזרוע הביצועית למשרד השיכון שמעביר לנו כתובות ואתרים הזקוקים לשיפוץ היכן שהרשות המקומית רוצה להפוך מבנים למרכזי צעירים, כדי לעודד אותם למנהיגות, למצוינות, ליוזמה. שיפצנו יותר משלושים מתנ"סים ומרכזים כאלה".

בניין ביזרעאל 18 בנוף הגליל, לפני ואחרי השיפוץ // צילום: באדיבות האגודה לתרבות הדיור
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו