"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כולם מושחתים: הסרט על אולמרט בוחר את הצד שלו

"אולמרט: האיש שרצה יותר מדי" מרגיש כמו סרט נטפליקס על מדינה זרה ומטורללת, ומאפשר לו להלבין קצת את דמותו הציבורית

,עודכן
צילום: מתוך הסרט // לא מנצל את הבמה כדי להודות בעבירות. אהוד אולמרט

לאורך הסרט התיעודי עלאהוד אולמרטמשולבות סצנות שבהן הוא מצולם על מכשיר ריצה ביתי בתוך חדר צר ולבן. מסתכל קדימה, אך רץ במקום. מודע לכך שמצלמים אותו, אבל מקפיד שלא להצליב איתנו מבטים. אם המצלמה היתה מתקרבת לאיש הרץ, וזה היה מסיט את מבטו אלינו, אזי בן-רגע הסרט עליו היה הופך לפרק ב"בית הקלפים", כשאולמרט בתפקיד פרנק אנדרווד - הנשיא המושחת והחלקלק של הסדרה, שמסביר לצופים כי הכל בעצם תעלול פוליטי שנועד להפיל ראש ממשלה מכהן.

וזה לא רחוק מהנרטיב המרכזי שמתדלק את הדוקו "אולמרט: האיש שרצה יותר מדי", שחלקו הראשון שודר שלשום (ראשון) והשני אתמול ב-‭.HOT8‬ לאורך הסרט מצטייר לצופים עולם מקביל לזה של "בית הקלפים", שבמרכזו טיפוס חלקלק הנמצא במקום הנכון בזמן הנכון, שמתנגדיו עשו לו את המוות, ואולי הוא לא כזה מושחת כמו שמעלילים עליו.

אין ספק שהסרט בוחר צד, ומקפיד לעשות זאת בערמומיות. הוא עשוי מעולה, עוצמתי ומרגיש קצת כמו סרט מנטפליקס על מדינה זרה ומטורללת. הוא מתבסס על שיחות עם ראש הממשלה לשעבר, שהוקלטו בתקופת מאסרו בכלא מעשיהו, על סרטונים מחדרי החקירות, על קטעי ארכיון וראיונות עם גורמים מעורבים בפרשיותיו השונות. לפי הסרט, עדי המדינה היו מפוקפקים והשופט היה מוטה, בעוד הכישלון בניהול מלחמת לבנון השנייה מוזכר בעקיפין, כמו גם הפופולריות המועטה שזכה לה בציבור ואילצה אותו דאז להתפטר. "האיש שרצה יותר מדי" רוצה עכשיו לשנות את ההיסטוריה, או לפחות לעצב אותה מחדש.

הנרטיב של אולמרט השתלט על היצירה. אהוד אולמרט // צילום: מתוך הסרט
הנרטיב של אולמרט השתלט על היצירה. אהוד אולמרט // צילום: מתוך הסרט
אולמרט לא מנצל את הבמה כדי להודות בעבירות שעליהן הורשע. הוא טעון, כעוס, מתחנן לצדק ומסרב להתחרט על מעשיו. ועדיין, הסרט מאפשר לו להלבין קצת את תדמיתו הציבורית כי מתברר שפוליטיקאי נשאר פוליטיקאי גם אחרי שנה וחצי בכלא.

למעשה, הנרטיב של אולמרט כי נפל קורבן לרדיפה פוליטית ולנקמנות אישית, השתלט על היצירה של הבמאית רוני אבולעפיה. אבולעפיה אמנם שולפת כביסה מלוכלכת וחופרת עמוק בשחיתויות, אך לבסוף מעמידה את הרשעתו בספק. היא גם מסמנת את עו"ד אביעד ויסולי, פעיל ימין ופנסיונר עם זמן פנוי, כמי שהפעיל רשת איסוף חומרים מפלילים נגד אולמרט על רקע התקדמות במשא ומתן עם הפלשתינים.

לפיכך, יותר מכל ניסיון לנקות את עצמו, הסרט של אולמרט דווקא משרת את הנמסיס הכי גדול שלו, ואת אותו נרטיב בדיוק שמוביל כעת בנימין נתניהו; הקביעה המוחלטת כי כולם מושחתים - מהפרקליטות ועד היריבים הפוליטיים - ולכן אם התיישבת על כיסא ראש ממשלה, הם יעשו הכל כדי לסלק אותך משם.

"אולמרט: האיש שרצה יותר מדי",‭ 21:00 ,HOT8טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר