בלי הנחות סלב: המנהיגים חייבים להצהיר – לא נפר את הסגר

יצהירו היום כל אלה שנשלחו על ידי הציבור להנהיג את המדינה: אנחנו נשמור את כל ההוראות, בלי הנחות, בלי טריקים, בלי שטיקים. בדיוק כמו כל אזרחי המדינה! לא ניתן שום היתרים לעצמנו, לבני משפחתנו, למקורבים, לסלבים. לאף אחד.

לא נגדיר את בני משפחותינו כחיוניים, כמפגינים, כנוסעים לבית חולים, כגרים בביתינו כאשר הדברים לא נכונים. היצירתיות שלנו לא תופנה למציאת תירוצים. יעשו זאת בהתייצבות פומבית בפני כל הציבור, בשקיפות מלאה, ביושרה ציבורית.

הקריאה הזו יונקת ממקורות שונים ומגוונים. ראשית, הם חייבים לתקן את הנזק העצום שהיה בליל הסדר. סטירת הלחי שניתנה לאזרחי מדינת ישראל הותירה צלקות רבות. משפחות רבות נקרעו מהבדידות, מהניתוק, מהשארת ההורים בבית לבדם, וחזו כיצד מנהיגים רבים במדינת ישראל בזו להוראות האלה, וייחסו לעצמם זכויות יתר. זו התנהגות בלתי מוסרית במובן הפשוט של האתיקה של המנהיגות. ולכן, רק בהכרזה זו ובמימושה עושים תשובה על מה שהיה בליל הסדר. בדיוק לפי הלכות תשובה: זה שבא מעשה לידו, באותם תנאים, ולא נפל שוב;

למעלה מכך, אין אדם בישראל שלא חוזה במשבר חוסר האמון, ובכוונה של רבים רבים בעם ישראל להפר את ההוראות בהתחכמויות שונות. הסדק הראשון של משבר האמון הזה התחולל בהתנהגותם של ליל הסדר. לפיכך, רק בהתחייבות פומבית של ״מי שיכול״ שהפעם הוא לא ינהג בצורה הנלוזה הזו יש סיכוי שעוד כמה אזרחים יצייתו להוראות, בשל תחילתו של תהליך שיקום. יש עוד דרך ארוכה לעבור מהתנהגות שרים ומקבלי החלטות כלוביסטים שדואגים לאינטרסים מצומצמים, למנהיגים ששוקלים את השיקול הכללי במלואו, ותנאי ראשוני לכך הוא ההתחייבות הציבורית שבוודאי לא ינהגו מנהיגי הציבור כלוביסטים של עצמם ומשפחתם.

רק כך תהיה זו התנהגות אמתית כפי שנתבע ממי שנבחר לשליחות ציבורית. המינוח ״נבחרי הציבור״ עלול להטעות. הוא אמנם בא לבטא את העובדה שהם נבחרו לתפקידם, אולם הוא גורם להם לעתים קרובות מידי לחשוב שהם ״נבחרים״ ואינם צריכים להתנהג בדרך הרגילה של הציבור כולו. שליח ציבור הוא עבד למי ששלח אותו, והוא חייב לדאוג לשולחיו, באיזון מיוחד שבין שולחיו הספציפיים, לבין העובדה שמשעה שהוא בתפקידו – הוא אחראי לציבור כולו. זו צריכה להיות תודעה מתמדת – תודעה של משרת. בכל פעם שמשרת ציבור נוטל לעצמו זכויות יותר – הוא מפר אמונים, ומשמיט את הקרקע תחת רגלי שליחותו הגדולה. את זה מתקנים ב״תשובת המשקל״ לכיוון ההפוך, ובהתנזרות קיצונית מכל טובת הנאה שהשליחות הזו מעניקה לו.

זהו תנאי הכרחי, לא תנאי מספיק אבל ראשוני, כדי שהסגר לא ייתפש כעונש אלא כמאבק בקורונה (גם אם יש חולקים על יעילותו); זהו תנאי הכרחי, לא תנאי מספיק אבל ראשוני, שהמצייתים להוראות לא ייחשבו כפרייארים, אלא כאנשים אחראיים, הוגנים, מוסריים וסולידריים.

המאמר הוא חלקמבית המדרש "זיקים", דברי תורה של הרב יובל שרלו שמועברים בוואטסאפ