אודי סגל ותמר איש שלום // צילום: רונן אקרמן // אודי סגל ותמר איש שלום

"אתה הולך לעבודה ולא יודע מי יהיה מחר"

המגישים תמר איש־שלום ואודי סגל בראיון מיוחד ל"שישבת" על השנה הקשה שעברה על חדשות 13 • "בסופו של דבר - אין פיטורים שמחים, זה כואב"

השנה החולפת היתה שנה קשה מאוד לחדשות 13. בחודש יולי הודיעו קברניטי הערוץ על פיטורי 100 עובדים, ובהם עיתונאים בכירים. אחרי מאבק ממושך של העובדים, שכלל הרבה מחאות והחשכת המסך, פוטרו 42 עובדים, ובהם גם כתבים בכירים. בראיון ל"שישבת" של "ישראל היום" מספרים מגישי המהדורה המרכזית, אודי סגל ותמר איש־שלום, על התחושות הקשות.  

"יש פה אנשים מעולים שהלכו הביתה", אומר סגל. "זה קשה. כל התעשייה מתכווצת, ואנחנו שילמנו מחיר כבד. זה מעשה מאוד קשה לצמצם את החברה. המטרה היתה לצמצם את הפיטורים ככל האפשר. היום אנחנו חברה יותר רזה ורעבה, מחפשת הישגים וצריכה להוכיח את עצמה".

העובדה שלמתחרים יש הרבה יותר אנשים מקשה על התחרות?

אודי: "אני לא סופר להם. יש להם את הבעיות שלהם". 

תמר: "תקופת האי־ודאות היתה נוראה. אתה הולך יום־יום לעבודה ואתה לא יודע מי יהיה פה מחר ומי לא. זה קשה מאוד. באיזשהו מקום, זה היה שיקוף של מה שקורה במדינה, כשהיינו במצב של חצי מיליון מובטלים. לפעמים מדברים על התקשורת כעל מגדל שן, אבל אנחנו חווים את זה בעצמנו. אומנם לא על בשרנו, כי לא פוטרנו, אבל חברים שפוטרו ושעבדו בחברה מהיום הראשון של החברה.

"אני אמרתי שאם ניפרד ממאה אנשים, זה יהיה סוף החברה. להיפרד משליש מעובדי החברה זה לא הגיוני. אפשר היה לקרוא לזה מהדורה, אבל זאת כבר לא תהיה מהדורה. העובדה שבסופו של דבר המספר צומצם היא הישג, ועדיין מדובר ב־42 משפחות, חיים של אנשים, משכורות. ברמה הפרסונלית והמקצועית, זה כואב.

"מצד שני, מהיום שבו הערוץ הוקם, הוא היה במשברים. אני הגעתי לפני תשע שנים ואחרי חצי שנה כבר היה משבר. אבל אנחנו יודעים לעשות הכי טוב את החדשות, ואין לנו אפשרות אחרת. אנחנו עושים את העבודה הכי טובה באמצעים שעומדים לרשותנו, עם אנשים מעולים".

אודי: "עובדים קשה וצריך להסתער על המגרש".

קשה להסתער על המגרש כשאין שחקנים.

"המציאות הכלכלית היא שאין כסף. אבל יש כל מיני דרכים לקצץ. נניח, לעשות קיצוץ רוחבי בשכר או לצמצם את החברה. המאבק שלנו היה על הדרך שבה זה נעשה. כמה אנשים יפוטרו, איך, ובאילו תנאים.

"בסופו של דבר, אין פיטורים שמחים, כמו שאין גירושים שמחים. בין האלטרנטיבות הגרועות, השגנו את האלטרנטיבה הכי פחות גרועה. הכי חשוב זה איך אנחנו ממשיכים לעשות את מה שאנחנו רוצים וצריכים לעשות, שזה חדשות וטלוויזיה". 

באותו ערב לא הצלחתְ לעצור את עצמך ובכית על המסך.

"ההשתנקות הזאת מבחינתי היא כישלון, כי אני לא מהמגישות שבוכות על המסך. אני לא רוצה שאנחנו נהיה הסיפור. אם יש כתבה עצובה, ולמחרת ידברו רק על המגישה שבכתה, זה קצת לא לתת כבוד לסיפור. הרבה עובדים אמרו לי שביטאתי את התחושות של רבים במערכת".

הצמד המוצלח מספר בראיון מורחב על הזוגיות החדשה על המסך, איך הם נותנים מקום זה לזה, על החששות שקדמו לעלייה, וגם על הרייטינג שממשיך לטפס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו