"ההוצאה הלאומית היחסית של ישראל על חינוך גבוהה מה-OECD"

בשנת 2017 הייתה ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות חינוך בישראל 7.2% מהתמ"ג, לעומת 5.6% במדינות ה-OECD. כך עולה מהשוואה בינלאומית שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל בשנת 2017, ללא חינוך קדם-יסודי, היה 81%, לעומת ממוצע מדינות ה-OECD שעמד על 83%.

בחינוך גבוה, המימון ממקורות פרטיים בישראל מגיע ל-46%, אחוז זה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 33%. חלקה של התמורה לעבודה (שכר והוצאות נלוות) מתוך ההוצאה השוטפת בישראל היה מהגבוהים במדינות ה-OECD, בכל דרגי החינוך.

השוואת הנתונים של מדינות ה-OECD לשנת 2017 מראה שרמות ההוצאה משתנות באופן ניכר ממדינה למדינה. כך, אחוז ההוצאה לחינוך בישראל מהתוצר המקומי הגולמי, שעמד ב-2017 על 7.2 אחוזים, הוא מהגבוהים במדינות שנכללו בהשוואה. יחס זה היה דומה לזה שבניו זילנד ובאיסלנד (6.9%). יש לציין כי מדינות ה-OECD משקיעות במוסדות חינוך בממוצע 5.6% מהתמ"ג.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומרים כי בהשוואת ההוצאה הלאומית לחינוך, יש להתחשב בעובדה שאחוז הצעירים באוכלוסייה בישראל, בגילאי 0-24, גבוה יחסית לזה שבארצות החברות ב-OECD, עם 42.8% לעומת ממוצע של 29.6% ב-2017, בהתאמה. בישראל מצד אחד אחוז התושבים שעובדים ויכולים לממן את החינוך קטן יחסית, ומצד שני אחוז התלמידים גבוה יחסית.

כתוצאה מכך, ההוצאה לתלמיד בישראל קטנה יותר. כך למשל אחוז הצעירים באוכלוסייה באירלנד עומד על 33.4 אחוזים, בארה"ב על 32.5 אחוזים, בנורווגיה על 30.5 אחוזים, בצרפת על 29.7 אחוזים, בממלכה המאוחדת על 29.5 אחוזים, בדנמרק על 29.4 אחוזים, בשוודיה על 29.1 אחוזים, בהולנד על 28.5 אחוזים, בפינלנד על 27.8 אחוזים, בספרד על 24.3 אחוזים, בגרמניה על 24 אחוזים ובאיטליה על 23.1 אחוזים.

השוואת ההוצאה במוסדות חינוך לפי דרג חינוך מראה שבישראל ההוצאה הייתה גבוהה בקבוצת מוסדות של חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות עם 4.7% מהתמ"ג לעומת 3.5% במדינות ה-OECD. במוסדות על-תיכון ובמוסדות לחינוך גבוה הייתה ההוצאה מהתמ"ג בישראל 1.5%, זהה לממוצע מדינות ה-OECD.

אחוז ההוצאה לחינוך חינוך קדם-יסודי בישראל הוא 6.2% מהתוצר המקומי הגולמי, גבוה מממוצע מדינות ה-OECD שעומדות על חמישה אחוזים. בנוסף, ההוצאה הציבורית במוסדות חינוך בישראל: ההוצאה במשרדי ממשלה, ביטוח לאומי ומוסדות לאומיים, רשויות מקומיות ומלכ"רים ממשלתיים, כולל מלגות מחייה לסטודנטים, הגיעה בשנת 2017 ל-5.2% מהתמ"ג, גבוה מממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 4.4%.

חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל הסתכם בשנת 2017 על 81 אחוזים. חלקה של ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה הלאומית לחינוך במדינות אחרות נע בין 59% בקולומביה ל-98% בדנמרק.

בקבוצת המוסדות של חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות בישראל, הגיע אחוז המימון הציבורי בשנת 2017 ל-88.9%, קרוב לממוצע במדינות ה-OECD באותה שנה שעמד על 90.0%, ודומה לאחוז המימון הציבורי בצרפת - 90.7%.

בחינוך על-תיכון ובחינוך הגבוה, מימון ממקורות פרטיים נפוץ יותר ומגיע ל-45.7% בישראל, גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD שעומד על 33.3 אחוזים, ונמוך יותר מהממלכה המאוחדת (74.7%), מארצות הברית (64.9%) ומאוסטרליה (63.8%). לעומת זאת, באוסטריה ובנורבגיה המימון הפרטי נמוך במיוחד (8.9% ו-8.4%, בהתאמה).

חלקן של הוצאות המגזר הממשלתי לחינוך מסך כל הוצאות המגזר הממשלתי בישראל היה 13.1%, גבוה במקצת מהממוצע במדינות ה-OECD שעמד על 10.7%. חלקן של הוצאות המגזר הממשלתי לחינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות מתוך כלל הוצאות המגזר הממשלתי בישראל היה 10.8%, גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD שעמד על 7.8%. לעומת זאת, חלקן של הוצאות המגזר הממשלתי לחינוך על-תיכון וחינוך גבוה מסך כל הוצאות המגזר הממשלתי בישראל עמד על 2.3%, נמוך מהממוצע של מדינות החברות ב-OECD שעמד על 2.9%.

השוואת סוגי ההוצאה מראה כי במוסדות חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות בישראל, חלקה של התמורה לעבודה מתוך ההוצאה השוטפת היה 81%, גבוה מעט מהממוצע במדינות ה-OECD שעמד על 77%. הנתונים על סך התמורה לעבודה כוללים גם שכר עובדים שאינם מורים ואומדן ערך הפנסיה התקציבית של עובדים בממשלה.

במוסדות חינוך יסודי, על-יסודי ומכינות קדם-אקדמיות, חלקה של ההוצאה להשקעה בנכסים קבועים מתוך סך ההוצאות בישראל , עשרה אחוזים, היה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD שעמד על 8 אחוזים.

במוסדות חינוך על-תיכון ובמוסדות לחינוך גבוה חלקה של התמורה לעבודה מההוצאה השוטפת בישראל הגיע ל-69%, זהה לממוצע במדינות ה-OECD. בדרג חינוך זה, ההשקעה בנכסים קבועים בישראל הייתה 7%, נמוכה בשלשוה אחוזים מהממוצע של המדינות החברות ב-OECD.