"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקר: 20% יסרבו להתחסן נגד הקורונה

חוקרים באסותא: "חייבים לעודד את הציבור להתחסן בשגרה • מרבית המשיבים לא מוכנים להיות הראשונים להתחסן

,עודכן
צילום: אי.פי // שלב ניסוי החיסון נגד קורונה בבני אדם

כ־75% מהאוכלוסייה ציינו כי יהיו מוכנים להתחסן נגד נגיף הקורונה אם וכאשר יימצא חיסון לנגיף. לעומתם, 20% מהמשיבים לא יהיו מוכנים להתחסן בעתידנגד קורונה- כך עולה מסקר שערך מכון אסותא לחקר שירותי בריאות, ושבחן את מוכנות הציבור להתחסן נגד נגיף הקורונה.

הסקר מצא כי קיים חששמהחיסון החדשכך שיותר ממחצית מהמשיבים, 56%, ציינו שהם "לא מוכנים להיות הראשונים להתחסן". הסקר, שבוצע בעזרת חברת מדגם (מנו גבע), כלל 505 משיבים - מדגם מייצג של הציבור בישראל.

בהשוואה בינלאומית, המצב בישראל טוב יחסית: שליש מהאוכלוסייה בארה"ב ציינו שיסרבו להתחסן וכמחצית מהאוכלוסייה בבריטניה.

במחקר נמצא קשר בין היענות לחיסוני שפעת לבין היענות לחיסון לקורונה: נמצא שיעור הסכמה של 87% בקרב מי שהתחסנו בעבר לשפעת, לעומת שיעור הסכמה של 59% בקרב מי שלא התחסנו. באשר להיבט זה, ציינו החוקרים כי "קיימת חשיבות לעידוד הציבור להתחסן בשגרה ככלי להגברת ההיענות לחיסון ייעודי נגד נגיף הקורונה".

צילום ארכיון: מזאווי תקשורת, מערך ההסברה של משרד הבריאות

עוד עולה מהנתונים כי המוכנות להתחסן במגזר החרדי נמוכה במיוחד - פחות משני שלישים (64%) ענו שיתחסנו או שישקלו להתחסן.

ההיענות הגבוהה ביותר להתחסן היאבקרב צעיריםבני 18-24 (82%) ואחריהם בני 55-64 (80%). ההיענות בקרב בני 65 ויותר, שהם קבוצת סיכון, עומדת על 77.7%. רק כ־70% מבני 25-44 ענו שיסכימו להתחסן.

"תוצאות הסקר חשובות אך בו בעת מטרידות", אמר פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים, "חייבים כבר עכשיו להתחיל בהסברה לאומית מקיפה להתחסן נגד מחלת השפעת, בעיקר באוכלוסיות המבוגרים, ילדים ובעלי סיכון רפואי מוגבר. יש לכך חשיבות גם בנוגע ליכולת של מערכת הבריאות להתגבר על גל החולים בחודשי החורף, להפחית במידה ניכרת את התחלואה ולהקל על מערכת האשפוז. יש השלכות גם לגבי ההיענות של הציבור להתחסן נגד מחלת הקורונה, צריך לתכנן כבר עתה מערכת הסברה ולהביא לידיעת הציבור את הצורך להתחסן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר