אובדן שליטה: מספר המתים מקורונה צפוי להגיע ל-1,000 במהלך סוף השבוע
התסריטים הפסימיים מתממשים • באוגוסט לבדו איבדו את חייהם 383 איש • אם קצב התמותה הנוכחי יימשך - אלפי ישראלים ימותו במגפה • הרופאים מתריעים: "יש בציבור תפיסה שזו מחלה של קשישים עם מחלות רקע, אבל גם כרס בגיל 50 היא רקע" • כ-40% מהנפטרים - מתחת לגיל 80
"יש פער מוחלט בין מה שאני וחבריי במערכת הבריאות רואים לבין התובנה בציבור. אנחנו, הצוותים, נמצאים בתחושה של מלחמת התשה, נאבקים יום־יום על חיי החולים, אבל כשאני מנסה להסביר בחוץ את מידת המסוכנות של המחלה, אני נתקל לפעמים באפס הבנה". כך אומר בתסכול ד"ר אורי גלנטה, מומחה בטיפול נמרץ ובפנימית ורופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ קורונה בביה"ח סורוקה בבאר שבע.
גלנטה מספר כי בציבור התקבעה תפיסה, שלפיה מדובר במחלה של קשישים עם מחלות רקע קשות כגון סרטן. אלא שגם עודף משקל נחשב למחלת רקע. "למשל, קצת כרס בגיל 50, שיש אצל לא מעט אנשים, גם היא מהווה סיכון גבוה", אומר גלנטה, "אצלי במחלקת טיפול נמרץ קורונה שוכבים מונשמים בני 60-40, בלי מחלות רקע, ואת זה אנשים בחוץ מתקשים לתפוס".
הנתונים מדברים בעד עצמם. מניין הנפטרים מקורונה בישראל עומד על 985 (נכון לשעת כתיבת שורות אלה), ורק בחודש אוגוסט איבדו את חייהם 383 איש. גם ספטמבר כבר גבה עשרות קורבנות (ראו טבלה). על פי הנתונים, המחלה אינה שמורה לבני 70 ומעלה. החולים הצעירים ביותר היו שתי נערות בנות 19, ממזרח ירושלים ומחולון. העשור הקטלני ביותר בגיל במספרים אבסולוטיים הוא שנות ה־80. שישה מקורבנות הקורונה היו בני 100 ויותר (ראו טבלה). עוד עולה מהנתונים כי 92 נפטרו במוסד אשפוז גריאטרי, 14 נפטרו בביתם והשאר בבתי חולים. הגיל הממוצע של 976 הנפטרים הוא 79.8, עם הבדל בין נשים לגברים - 82 אצל הנשים ו־78 אצל הגברים. כ-40 אחוזים מהנפטרים היו בני פחות מ-80.
מניין מגיעים הנפטרים? 148 מירושלים, 71 מבני ברק, 63 מתל אביב. יישובים נוספים: 34 נפטרים מראשון לציון, 22 נפטרים מאשדוד, 18 מחיפה, 10 מבקה אל־גרבייה וחמישה מאום אל־פחם.
"מהלך המחלה אצל חולי הקורונה הכי קשים, שמגיעים לטיפול נמרץ, שונה ממה שאנחנו רואים במחלות קשות אחרות", אומר ד"ר גלנטה, "שיעורי התמותה של חולי קורונה מונשמים או על אקמו הם גבוהים מאוד, אפילו אם נשווה למחלות אחרות, למשל שפעת או חולים מונשמים אחרים. מחצית מחולי הקורונה המונשמים לא שורדים - לעומת 15 אחוזים בקרב מונשמים אחרים בטיפול נמרץ. אלו מספרים שאנחנו לא רגילים לראות. צוות יחידת טיפול נמרץ חייב להרגיש שהוא מצליח, ופה בקורונה הניצחונות שלנו לצערי הם מעטים וזה גורם לתסכול מקצועי".
ואילו ד"ר אהרון בולשינסקי, מנהל מחלקת טיפול נמרץ קורונה בוולפסון ורופא מומחה בפנימית, מספר כי קושי נלווה ומיוחד לקורונה הוא שמירה על הקשר עם משפחות המטופלים באמצעות הטלפון. "אנחנו לא רגילים להתנהל מול משפחה של מטופל בטלפון", אומר ד"ר בולשינסקי, שמסייע לבני משפחות החולים קשה להיפרד מהם כשהם ממוגנים, "לצערי, יש גם מקרים קשים שבהם צריך להודיע בטלפון על הידרדרות במצב המטופל או אפילו על הגרוע מכל, וזה לא פשוט. אנחנו כרופאים רגילים לראות את המשפחה, להסתכל בעיניים, לדבר, לא בטלפון - ולי כרופא זה קשה, אך זו המציאות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו